בית החרושת שולץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] גדל הצורך לתעשיית מלחמה זולה ומהירה כדי לאפשר ל[[ורמאכט]] ללחום בשתי החזיתות ללא מחסור. חלק מתעשייה זו התקיימה ב[[מחנות עבודה]] ובמפעלים שפעלו מתוך ה[[גטו|גטאות]] וכך ניצלו הנאצים את כוח העבודה החינמי לצורכי המלחמה.
 
ב[[ספטמבר]] [[1941]] הקים [[פריץ אמיל שולץ]], תעשיין גרמני מ[[גדנסק|דאנציג]], מפעל לעיבוד עורות לצורכי ביגוד והנעלה, בתוך גטו ורשה ברחוב נוביליפיה (ב[[פולנית]]: Nowolipie). שולץ החל לפעול בתוך מפעל בבעלותו של אברהם הנדל, שהצליח להשיג אזרחות פולנית בדויה בשם יוזף טולצ'ק. הנדל המשיך לנהל את המפעל בימי המלחמה תחת מרותו של שולץ. המפעל העסיק כ-3,000 יהודים עד לסגירתו ב[[מאי]] [[1943]], בעקבות [[מרד גטו ורשה]], והוא הועבר לצד הארי של [[ורשה]].
 
==סדנת הרבנים==