|
סורי, אין פה כלום....
{{פירוש נוסף|נוכחי=דמות התנ"כית|ראו=[[יוסף (פירושונים)]]}}
{{מנהיג}}
[[קובץ:Peter von Cornelius 002.jpg|שמאל|ממוזער|270px|{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: חֲלוֹם חָלַמְנוּ, וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף: הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים; סַפְּרוּ נָא לִי.|מרכאות=כן|מקור={{תנ"ך|בראשית|מ|ח}}}} יוסף פותר החלומות במצרים, בציור מאת [[פטר פון קורנליוס]] משנת [[1816]] לערך. מוצג ב[[הגלריה הלאומית הישנה (ברלין)|גלריה הלאומית הישנה]] ב[[ברלין]]]]
[[קובץ:Lepsi Hyks.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דמותו של [[כנען|כנעני]] היורד למצרים לבוש כותונת פסים, על פי ציור בקבר מצרי ב[[קבר בני חסן|בני חסן]]]]
'''יוֹסֵף''' הוא [[דמות מקראית]], בנם של [[יעקב]] ו[[רחל אמנו|רחל]]. במסורת נקרא גם יוסף הצדיק. על פי ה[[מקרא]] נקרא בשמו על ידי רחל אמו, שהייתה [[אי-פוריות|עקרה]] שנים רבות, וכשנולד ראתה בו סימן לבן נוסף: "וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה' לִי בֵּן אַחֵר"{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|ל|כד}}}}.
יוסף היה בנו האהוב של יעקב, דבר שהביא לקנאת האחים בו, עד למכירתו. לאחר מכירתו נמכר יוסף ל[[פוטיפר]] במצרים, הפך לראש ביתו, אך לאחר מכן נאסר בבית האסורים בעקבות עלילה שהעלילה עליו אשת פוטיפר, שכביכול ניסה לאנוס אותה. בכלא יוסף פתר לשרי פרעה את חלומותיהם, ולאחר שפרעה עצמו חלם חלום ופותר אין לו, הובא יוסף לפניו. יוסף פתר ל[[פרעה]] את חלומותיו, וניבא לו שיהיו עתה שבע שנות שבע ולאחריהן שבע שנות רעב. פרעה בתגובה העלה את יוסף לגדולה, והפך אותו למשנה למלך מצרים.
לאחר שבע שנות הרעב, אחיו של יוסף ירדו מצרימה להביא לחם, ופגשו אותו שם. יוסף הכירם אך אחיו לא הכירו אותו. יוסף מעביר את אחיו תלאות רבים, עד שלבסוף נגלה אליהם כיוסף אחיהם. יוסף ואחיו מתפייסים, וכל משפחת יעקב יורדת מצרימה לחיות במצרים ב[[גושן|ארץ גושן]].
במותו, מצווה יוסף את אחיו להעלות את ארונו אל [[ארץ ישראל]], לאחר שה' יגאל אותם מ[[מצרים העתיקה|מצרים]].
==יום הולדתו==
לפי מקורות משניים, יוסף נולד ב[[א' בתמוז]]{{הערה|{{דעת|[[ספר היובלים]]|daat/hasfarim/hayovlim/28.htm|פרק כ"ח פסוק ל"ב}}}} ויש אומרים ב[[כ"ז בתמוז]]{{הערה|1="דובר שלום", בסדור "אוצר התפלות", דף תנ"ד.}}.
==הבן האהוב==
על פי הסיפור המקראי{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז}}}}, היה יוסף בן הזקונים של יעקב מאשתו אהובתו רחל, לה היה זה הבן הבכור, ולכן יעקב אהב אותו אהבה יתרה, והעניק לו כתונת פסים. אהבה זו גרמה לקנאה גדולה. בנוסף, יוסף הביא את דיבת אחיו בפני אביהם – והם שנאו אותו בשל כך.
על פי המשך המקרא, חלם יוסף חלום ובו הוא ואחיו אוספים שעורים בשדה, ולפתע אלומתו של יוסף קמה, ניצבת על עומדה, ואלומות השעורה של כולם משתחוות לאלומת השעורה שלו. המשמעות הייתה ברורה: כל האחים יבואו להשתחוות ליוסף, והוא ימלוך עליהם או ישלוט בם. יוסף, שראה בחלום זה כבחלום הנוסף [[נבואה]] - סיפר את חלומו לאחיו, מה שגרם לסיבה נוספת לשנאתם אליו. לאחר מכן חלם יוסף חלום נוסף: בו 11 ה[[כוכב]]ים, יחד עם [[השמש]] ו[[הירח]], באים להשתחוות לו. הפעם הייתה המשמעות רחבה יותר: לבד 11 הכוכבים (=האחים, השבטים), יבואו גם השמש (האב, יעקב) והירח (האם{{ביאור|1=כך ההבנה המקובלת, אך לדעת [[הרמב"ן]] ({{תנ"ך|בראשית|מג|כו|קצר=כן}}) מדובר על בני ביתו של יעקב – נשיו ותולדותיו. לדעת ר' יעקב צבי מעקלנבורג (הכתב והקבלה, שם) הירח מייצג גם הוא את יעקב, אם כי פן שונה באישיותו. הסבר נוסף אפשר למצוא ב[[S:ביאור:חלום יוסף הוגשם על ידי יהושע|מאמר בוויקיטקסט]].}}) להשתחוות ליוסף בסופו של דבר. יוסף סיפר גם חלום זה לאחיו. אחיו לא הגיבו לסיפור החלום, ויוסף שב וסיפר את החלום לאביו בפניהם. יעקב הגיב בגערה: "הבא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחוות לך ארצה"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|י}}}}? על פי [[רש"י]], הגערה נועדה לשכך את קנאתם של האחים על ידי יצירת הרושם כי החלום הוא חלום שווא. לכאורה, מכיוון שאימו של יוסף – רחל – נפטרה כבר, הרי שאין אפשרות כי החלום יתקיים. אולם, מיד בהמשך נכתב "ואביו שמר את הדבר". מכך ניתן ללמוד, על פי רש"י, כי יעקב כן האמין שביום מן הימים החלום יתגשם.
==מכירת יוסף==
{{הפניה לערך מורחב|מכירת יוסף}}
לאחר עניין החלומות, שלח יעקב את יוסף לדרוש בשלום אחיו שנדדו עם הצאן לאזור [[שכם הקדומה|שכם]] ו[[עמק דותן]]. האחים הבחינו בו מרחוק וקראו זה לזה: {{ציטוטון|הנה בעל החלומות הלזה בא – ועתה לכו ונהרגהו!}}{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|יט|כ}}}} [[ראובן]], הבכור מנע מהם לבצע את הרעיון, והם השליכו אותו לבור. לאחר מכן הלך ראובן [[כיבוד אב ואם|לשמש את אביו]].
[[יהודה (דמות מקראית)|יהודה]] הוסיף ואמר: "מה בצע כי נהרגהו", הוא הציע למכור את יוסף לשיירה של [[ישמעאל]]ים שעברה במקום, שמכרו אותו למצרים. וכך הגיע יוסף למצרים. כשראובן חזר והבחין בנעשה הוא הבין שמוכרחים לעשות משהו כדי להסתיר את הדבר מאביהם הזקן. הם שחטו [[גדי]] עיזים, טבלו את כתונת יוסף בדם, ובאו אל יעקב ושאלוהו: הכתונת בנך היא זו? יעקב הנדהם ביכה את מות יוסף, באומרו: "חיה רעה אכלתהו, טָרֹף טֹרַף יוסף"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|לג}}}}.
==יוסף במצרים וניסיון אשת פוטיפר==
{{הפניה לערך מורחב|יוסף ואשת פוטיפר}}
[[קובץ:James Jacques Joseph Tissot - Joseph Dwelleth in Egypt - Google Art Project.jpg|ממוזער|250px|יוסף במצרים, ציור מאת [[ג'יימס טיסו]]]]
יוסף נמכר לעבד בבית [[פוטיפר]] שר הטבחים - משרי פרעה{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לט}}}}. לאחר שהתברר כאיש ארגון מוצלח הוא הושם להיות אחראי על בית פוטיפר. [[אשת פוטיפר]] שחשקה [[יחסי מין|לשכב]] עם יוסף, ניסתה פעמים מספר לשכנעו בדברים, אך יוסף סירב בהתמדה. לבסוף, כשהיו שניהם לבדם בבית, ניסתה לתפוס את יוסף ולגרום לו לשכב עמה, אך יוסף ברח מהבית, בעוד בגדו נשאר בידה. אשת פוטיפר האשימה את יוסף בניסיון לאנוס אותה. ועקב כך הוא הושם בבית הסוהר.
ה' שוב עמד לימינו, והוא נשא חן בעיני שר בית הסוהר, שמינה אותו לשרת את שר האופים ושר המשקים, שנכלאו בשל רשלנות בהכנת מאכלי המלך{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מ}}}}. כאשר שניהם חלמו [[חלום|חלומות]] מוזרים, [[פירוש חלומות|פתר להם יוסף את החלומות]]: שר האופים יתלה, ואילו שר המשקים יקבל חנינה וישוב למשרתו. יוסף ביקש משר המשקים לזכור לו חסד ולשחררו מבית האסורים, אך שר המשקים שכח את יוסף.
לאחר שנתיים{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא}}}}, כאשר פרעה [[חלומות פרעה|חלם חלומות]] שלא היה מי שיפתור אותם, נזכר שר המשקים בנער העברי היושב בבית הכלא, והמליץ לפרעה להיעזר בשירותיו כדי לפתור את החלום.
==יוסף כמשנה למלך==
[[קובץ:Dore Bible Joseph Makes Himself Known to His Brethren.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוסף חושף את זהותו לאחיו, ציור מאת [[גוסטב דורה]]]]
יוסף פתר בהצלחה את [[חלום פרעה]]: שבע שנות שפע יגיעו לעולם, ולאחריהן שבע שנות רעב. בעקבות הפתרון, הזדרז יוסף והציע ל[[פרעה (דמות מקראית)|פרעה]] לאגור מזון בזמן השבע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה התפעל עד מאוד מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, ומינה את יוסף על ביצוע משימת אגירת המזון, ומינה אותו להיות משנה למלך. בעקבות כך, העניק פרעה ליוסף את השם '''צָפְנַת פַּעְנֵחַ'''{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מא|מה}}}}. יש האומרים שפירושו של שם זה הוא "מגלה נסתרות" (שכן יוסף פירש את חלומו של פרעה).
יוסף ביצע בהצלחה את המשימה, אגר אוצרות מזון רבים, ומכר אותם ליושבי מצרים. כל משך זמן זה, הוא מחכה שאחיו יבואו מצרימה, על מנת לפגשם. לאחר זמן רב, הם אכן הגיעו כדי לקנות מזון במצרים, ואז יוסף העליל עליהם שהם מרגלים. לראיה, הם היו צריכים להביא את אחיהם הקטן - [[בנימין]], כביכול כדי להוכיח שכוונותיהם חיוביות. בנוסף, לאחר שבנימין ירד מצרימה, האשים אותו יוסף בגניבת הגביע שלו.
לבסוף התגלה יוסף אל אחיו: "אני יוסף - העוד אבי חי"?{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מה|ג}}}}, ומיהר לשלוח שלוחים אל אביו שיבוא אליו. יעקב הסכים, ויוסף הוריד אותו בכבוד רב מצרימה. משהגיע למצרים עם כל אחיו, הקצה להם מקום מיוחד – ארץ [[גושן]], שם הם התגוררו בשלום ובשלוה.
לאחר פטירת אביו יעקב, נפטר גם יוסף, לאחר 80 שנות מלכות במצרים. לפני מותו, ביקש יוסף מאחיו להעלות את עצמותיו לארץ ישראל, כאשר יעלו גם הם.
==בניו ומורשתו==
[[קובץ:בית הכנסת - אתרי מורשת במרכז הארץ 2015 - רחובות (34).JPG|ממוזער|הסמל של שבט יוסף]]
יוסף נשא לאישה את [[אסנת]] בתו של פוטי-פרע כהן און. על סיפור אהבתם ונישואיהם מסופר בחיבור [[יוסף ואסנת]] ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]]. שני בניו של יוסף מאסנת: [[אפרים]] ו[[מנשה]], התפצלו והיו לשניים מ[[שבטי ישראל]] על פי דברי יעקב, שרואה בהם בנים שלו, "וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, עַד בֹּאִי אֵלֶיךָ מִצְרַיְמָה לִי הֵם, אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|מח|ה}}}}.
בתרבות היהודית, הפך יוסף לסמל לאדם שבתבונתו ואמונתו מחלץ את עצמו משפל תחתיות ומהמצב הנואש ביותר להיות שליט הארץ. חז"ל ראו בו דמות של צדיק, שמתגבר על יצריו ומעביר על מידותיו ואינו נוקם ונוטר על עוולות שנעשו לו. יש הרואים{{מקור|מי?}} בסיפור גדולתו של יוסף מעבר ממשפחתיות ללאומיות, בכך שיוסף "מתאמן" בתכסיסי מלכות ושלטון במצרים, כהכנה ליצירת עם.
מקום קבורתו של יוסף מיוחס למצבת קבר הממוקמת בסמוך לאתר המקראי [[שכם הקדומה]], בפאתי העיר [[שכם]] (בסמוך למחנה הפליטים [[בלאטה]]) והמכונה [[קבר יוסף]].
==דמותו ההיסטורית של יוסף==
[[קובץ:Shikmona - Scarab - 3.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[חרפושית]] עם הכתובת "בן רע, יעקב-הר, נחון בחיים", שנמצא ב[[תל שקמונה]], כיום מוצגת ב[[המוזיאון הימי הלאומי|מוזיאון הימי הלאומי]]]]
יש המזהים את יוסף עם '[[אמחותפ]]', המשנה למלך [[ג'וסר]] שחי בימי [[פרעוני מצרים#השושלת השלישית|השושלת השלישית]]. על פי [[אסטלת הרעב]] שהיא [[כתובת (ארכאולוגיה)|כתובת ארכאולוגית]], הוא ייעץ למלך ג'וסר כאשר באו על הארץ שבע שנות רעב. אחרים מזהים את יוסף עם סגנו של המלך [[אמנחותפ השלישי]] מהשושלת ה-18, שפיתח את תעלת 'בחר יוסף' שממערב לנילוס.
ישנם המציעים כי ייתכן שהאירועים המתוארים בסוף [[ספר בראשית]] (פרקים מ"א–נ'), שבהם חלה עליית יוסף לשלטון ב[[מצרים העתיקה]] וירידת [[יעקב אבינו]] ובני משפחתו למצרים אירעו בתקופת שלטונם של ה[[חיקסוס|שושלות החיקסוסיות]] (שושלות 15–16) במצרים, שהיו מ[[שמיים (עמים)|מוצא שמי]] ושעודדו זרים להשתקע במצרים ולתפוס עמדות שלטוניות, כדי לחזק את שלטונם בארץ זו, מה שיכול היה להקל על יוסף להשתלב בהיררכיה המצרית{{הערה|"[[יודאיקה לקסיקון]]" (1976), עמוד 138.}}{{הערה|"יבנה - האנציקלופדיה לנוער" (1995), עמוד 122}}. הוצע שהכתוב "וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|ח}}}} מתייחס לגירוש השליטים הזרים ממצרים, שבעקבותיו השלטונות החלו לראות את בני ישראל כאִיום: "פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ"{{הערה|{{תנ"ך|שמות|א|י}}}}. משושלות אלו לא נותרו כמעט כל תעודות, כך שאין כרגע ממצא המאשש או מכחיש השערה זו.
ישנם חוקרים (כדוגמת [[ישראל פינקלשטיין]] ו[[ישראל קנוהל]]) הטוענים כי בניגוד לתיאור המקראי של מוצא [[עם ישראל]] מ[[מסופוטמיה]], מקורו הוא למעשה בקבוצות כנעניות מקומיות שהתגבשו ב[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל]] לעם אחד ב[[הר שומרון|אזור ההר]]. לפי השערה זו, סיפורו של יוסף הוא ייצוג הזיכרון של שלטון החיקסוס במצרים, כפי שהשתמר אצל צאצאיהם של מגורשי החיקסוס. שנראה שפרשנות זו טוענת החיקסוס היו חלק מהקבוצות הפרוטו-ישראליות שהתגבשו לעם ישראל{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ישראל קנוהל|שם=[[מאין באנו (ספר)|מאין באנו - הצופן הגנטי של התנ"ך]]|מו"ל=[[כנרת זמורה-ביתן דביר|דביר]]|מקום הוצאה=אור יהודה|שנת הוצאה=[[2008]]}}}}.
בסרט "[[פענוח יציאת מצרים]]" שנעשה בשנת [[2006]] והתעסק בחקר האמת ההיסטורית של [[יציאת מצרים]], נטען כי יוסף הוא אחד משליטי החיקסוס שהשתמש בטבעת חותם שעליה מוטבע השם: "יעקבהר". לטענת הסרט, זהו השימוש היחידי בשם עברי מהתנ"ך ("[[יעקב]]") בהיסטוריה של [[מצרים העתיקה]].
הארכאולוג המצרי סעיד מוחמד ת'אבת פרסם שנתגלו מטבעות פרעוניים עם דמותו ושמו של יוסף, ובהם גם איורים של פרות ושיבולים{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=http://www.memri.org.il/cgi-webaxy/item?2136|כותרת=גילוי מטבעות מתקופת יוסף במצרים|אתר=המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון ([[MEMRI]])|תאריך=27 בספטמבר 2009}}}}.
== יוסף בחסידות ==
בספרי [[תנועת החסידות|חסידות]], דמותו של יוסף משמשת לעיתים רבות כדי לסמל את הקדושה וההתגברות על החטא. מידת ה"[[ספירה (קבלה)|יסוד]]" אשר מסמלת את הקדושה נקראת מידתו של יוסף, וכאשר נאמר "וצדיק יסוד עולם"{{הערה|{{תנ"ך|משלי|י|כה}}}} – הצדיק הוא יוסף. כמו כן, בסדר ה[[אושפיזין]] נמצא יוסף ביום השישי של [[סוכות]] (או ביום הרביעי לפי מנהג [[הגר"א]]), והוא כנגד מדת היסוד. בחסידויות שונות ([[בעלזא]] ועוד) עורכים [[טיש]] מיוחד שנקרא "ויוסף הוא המשביר" ומתפללים שבזכותו תגיע הפרנסה לעם ישראל.
==יוסף באסלאם==
[[סורה]] (פרק) מספר 12 ב[[קוראן]] היא סורת יוסֻף (ב[[ערבית]]: سورة يوسف) והיא מספרת על יוסף ואחיו. בדומה לסורות אחרות בקוראן, התיאור במופיע בקוראן דומה בפרטים מסוימים לסיפור המקראי, אך מוסיף ומשנה במספר מקומות.
לאחר הקדמה קצרה, מסופר שם:
{{ציטוט|שורות=כן|3. יוסף אמר לאביו, אבי, ראיתי אחד עשר כוכבים ואת השמש והירח, ראיתים, והם סוגדים לי.
4. אמר, בני, אל תספר את חלומך לאחיך פן יחרשו עליך רעה. הן השטן אויב מושבע הוא לאדם.
5. כך יבחר בך ריבונך וילמדך את פשר סיפורי (החלומות) ויטה לך ולבית יעקב מלוא חסדו, כשם שלפנים נטה אותו במלואו לאבותיך, לאברהם וליצחק. הן ריבונך יודע וחכם.
6. ביוסף ואחיו צפונים אותות לשואלים
7. הם אמרו, הן יוסף ואחיו אהובים על אבותינו יותר מאיתנו, אף כי אנו הרבים והחזקים. אכן שרוי אבינו בתעייה גמורה.
8. הירגו את יוסף או השליכוהו אי-שם בארץ, למען יסב אביכם את פניו אליכם לבדכם. אחריו תצלח דרככם.
9. אז אמר אחד מהם, אל תהרגו את יוסף כי אם השליכוהו אל מחשכי הבור למען תאספהו אחת השיירות, אם יש בדעתכם לעשות כן.
10. אמרו, אבינו, מדוע לא תבטח בנו כי נשמור על יוסף? הן רק את טובתו נבקש
11. שלחהו עמנו מחר למען ישתובב וישחק, ואנו נשמרהו מכל משמר
12. אמר, אם תיקחוהו איעצב אל לבי, וחושש אני פן יאכלהו הזאב בעת שתסיחו את דעתכם ממנו
13. אמרו, אם יאכלהו הזאב בעוד אנו הרבים והחזקים, כי אז נלך לאבדון.|{{קוראן|12|3|13}}}}
לפי אמונת האסלאם, גם התנ"ך, גם [[הברית החדשה]] וגם הקוראן נכתבו באותו זמן על ידי האל על ה"לוח השמור" (ב[[ערבית]]: اللوح المحفوظ) שבשמיים,{{מקור}} וירדו לארץ בזמנים שונים. על פי תפיסה זו, אין חשיבות לסדר הירידה של הכתובים, כיוון שכולם קדושים ונכונים. לפי תפיסה זו, סיפור יוסף בקוראן הוא מוסיף על הסיפור המקראי, אך אינו שולל אותו.
מסיבה זו, כאשר פרשנים מוסלמים רוצים לפרש למשל מי מהאחים אמר לא להרוג את יוסף (פסוק 9), יהיו שיחזרו לסיפור המקראי ויפרשו שיהודה (ב[[ערבית]] يهوذا. תעתיק: יהוד'א) הוא זה שהגן עליו. זאת, בהתבסס על הפסוק במקרא לפיו יהודה לא רצה להרוג את יוסף: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה, אֶל-אֶחָיו: מַה-בֶּצַע, כִּי נַהֲרֹג אֶת-אָחִינוּ, וְכִסִּינוּ, אֶת-דָּמוֹ"{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|לז|כו}}}}.
==יוסף בספרות ובקולנוע==
[[קובץ:Adi Nes 005.jpg|250px|ממוזער|שמאל|"יוסף לובש חולצת פסים", [[תצלום]] של הצלם ה[[ישראלי]] [[עדי נס]]]]
*[[יאיר הורביץ]], השיר על הנער יוסף החולם
* [[זלדה]], הלומת געגועים,
* [[נורית זרחי]], "היא יוסף" בספר אומן המסכות.
* [[איציק מאנגר]], יוסף הצדיק מטייל בבולבר
* [[רבקה מרים]], הפסים בכותנתו של יוסף
* [[תומאס מאן]], יוסף ואחיו.
* [http://www.youtube.com/watch?v=8vQhe0thlD8 אשת פוטיפר -En Potifars hustru שיר מאת המשורר השוודי מהמאה 18 [[קארל מיקאל בלמן]]]
* [[יוסף וכתונת הפסים המשגעת]] - [[מחזמר]] על פי סיפור יוסף ואחיו, מיצירתם של [[אנדרו לויד ובר]] ו[[טים רייס]]. המחזמר הפך עם השנים לאחד ממחזות הזמר המצליחים ביותר בכל הזמנים.
* [[יוסף נסיך החלומות]] - סרט [[אנימציה]] של חברת "[[דרימוורקס]]" משנת [[2000]] על סיפורו של יוסף
* [[המהגר]] - סרט על פי סיפור יוסף בבימוי הבמאי המצרי [[יוסף שאהין]] משנת 1994.
* יוסף ואחיו / ''[http://www.quintaprofeti.com/rappresentatione-di-giuseppe-e-i-suoi-fratelli Rappresentatione di Giuseppe e i suoi Fratelli] - ''דרמה מוזיקלית בשלוש מערכות מאת [[עילם רותם]]; נכתבה עבור האנסמבל הקולי [[:en:Profeti_della_Quinta|Profeti della Quinta]] (נביאי הקווינטה). הקלטה של היצירה יצאה לאור בהוצאת פאן קלאסיקס בשנת 2013.
[[קובץ:מיכאל סגן-כהן, כתונת פסים, 1981.jpg|ממוזער|'''כתנת פסים''' ([[1981]]), [[מיכאל סגן-כהן]], אוסף [[מוזיאון ישראל]], ירושלים]]
==ראו גם==
{{קישורי פורטל|תנ"ך}}
* [[עץ משפחה של דמויות מקראיות]] - מ[[תרח]] ועד [[שלמה]]
* [[קבר יוסף]]
* [[ג'וב יוסף]]
==לקריאה נוספת==
* סיפור יוסף במקרא ובראי הדורות – אוסף מאמרים בעריכת לאה מזור, '''[[בית מקרא]]''' נ"ה א, תש"ע, הוצאת מוסד ביאליק. {{זמין ב-JSTOR|זיהוי=i23509947}}
* {{דמויות מן המקרא|ג' – "יוסף בעל החלומות"}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[אוריאל סימון]]|שם=בקש שלום ורדפהו – שאלות השעה באור המקרא, המקרא באור שאלות השעה|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=[[ידיעות אחרונות]]|שנת הוצאה=2002|עמ=60–93}}
* {{צ-ספר|מחבר=[[ליאורה רביד]]|שם=התנ"ך היה באמת|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=[[ידיעות ספרים]]|שנת הוצאה=2009|עמ=332–343}}
* {{מלכים בשר ודם|יוסף, עמ' 56–63}}.
* {{קישור כללי|הכותב=[[אביעד קליינברג]]|כתובת=https://aviadkleinberg.com/2016/04/24/קפיטליזם-חזירי-יוסף-והחירות-האבודה/|כותרת=קפיטליזם חזירי: יוסף והחירות האבודה|אתר=הבלוג של אביעד קליינברג|תאריך=24 באפריל 2016}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:יוסף בן יעקב|שם ויקיטקסט=יוסף}}
* לאה מזור,[http://mikrarevivim.blogspot.co.il/2010/11/blog-post_17.html סיפור יוסף - הבטים אמוניים, לאומיים וכלל אנושיים] בתוך: ד"ר לאה מזור, על מקרא הוראה וחינוך
* {{ויקישיבה|יוסף הצדיק}}
* {{דעת|[[יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דב סולוביצ'יק]]|daat/tanach/tora/solo-1.htm|חלומות יוסף}}, 1996; מתוך הספר "ימי זיכרון"
* {{דעת|דניאל משה לוי ויוסף רוטשטיין|daat/tanach/maamarim/hatanach1-2.htm|התנ"ך והארכיאולוגיה - מסורת מול מדע}}, 2004 - ראו חלק א' במאמר: "ממציא הפירמידה אמחתפ לעומת יוסף"
* {{קישור כללי|הכותב=[[חגי לונדין]]|כתובת=http://www.meirtv.co.il/site/content_idx.asp?idx=30312&cat_id=4138|כותרת=מושגים ביהדות - אבות האומה|אתר=באתר "[[ערוץ מאיר]]"}}
* [[אוריאל סימון]], "[https://www.youtube.com/watch?v=58Hgd_Ddti4 השגחה וגמול בסיפור יוסף ואחיו"], [[המכללה האקדמית הרצוג|מכללת הרצוג]]
== ביאורים ==
{{ביאורים}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בני יעקב}}
{{אושפיזין}}
{{ספר בראשית}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:בני יעקב]]
[[קטגוריה:נביאי האסלאם]]
| 