הנצחת זכר השואה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ נדב ס העביר את הדף פרויקט הנצחת השואה לשם הנצחת זכר השואה: לאור הנאמר בדף השיחה
שכתוב קל
תגית: הוספת תבנית לשינויים בערך
שורה 1:
{{לשכתב|לא אנציקלופדי, אבל חשוב מאוד}}
{{לאחד|1=פרויקט הנצחת השואה|2=זיכרון השואה|סיבה=הערך כאן אינו אנציקלופדי, אבל התוכן שלו חופף במידה רבה ל[[הנצחת השואה]] – לא רק בישראל}}
 
'''*פרויקט הנצחת זכר [[השואה]]*''' – *הנצחת השואה הוא נושאשם חשובכולל לדורותליוזמות הבאים,של מאחר שבקרוב מאד לא יוותרו ניצולי שואה לספר והמידע יאבד. פרויקט ההנצחה למעשה אינו פרויקט אחד, אלא מורכב מגופיםגופים שונים ויוזמות שנולדו במדינות שונות, ואשראשר לקחו על עצמם את הערך החינוכי וההיסטורי של הנצחת השואה*זכרה של [[שואת יהודי אירופה]] בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]].
[[קובץ:Yellow star Jude Jew.svg|טקסט=טלאי צהוב אותו חויבו כל היהודים תחת השלטון הנאצי לשאת|ממוזער|טלאי צהוב]]
מוצגים כאן עיקרי היוזמות של הנצחת השואה. קוראים מוזמנים להוסיף יוזמות ידועות שהושמטו בטעות.
 
=== כללי ===
פרויקטים של הנצחת השואה קיימים במקומות רבים. חלק גדול אינו קיים ברשת אלא במוזאונים מקומיים ואף בבתים פרטיים של משפחות ניצולי שואה.
ננסה כאן להזכיר את הפרויקטים העיקריים, ונקווה שבעלי יוזמות פרטיות יצרפו לדף גם מידע משלהם.
 
[[יהודית באומל]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=[[יהודית באומל]]|שם=’לזכרון עולם’: הנצחת השואה בידי הפרט והקהילה במדינת ישראל|כתב עת=עיונים בתקומת ישראל|כרך=5|עמ=364–387|שנת הוצאה=תשנ"ה|קישור=http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/5/baumel.pdf}}}}) מפרטת מספר פונקציות שממלאת ההנצחה, וביניהן השימוש בה כמקור לליכוד והמשכיות וכן לטיפוח אתוסים והעברתם מדור לדור. כמו כן, היא מתארת את ההבדלים בין הנצחה בתרבות הרשמית לבין זו העממית והאידיבידואלית.
בספרה עיונים בתקומת ישראל<!-- יהודית באומל, תשנ"ה (364–387) --> בפרק [http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/5/baumel.pdf לזיכרון עולם] הנצחת השואה בידי הפרט והקהילה במדינת ישראל ישנו הסבר מחקרי מפורט על ההנצחה וחשיבותה. על ההנצחה בתרבות הרשמית לעומת העממית והאידיבידואלית. בהנצחה העממית בעולם התערבבו הנצחת השואה עם הנצחת מלחמת העולם השנייה.(עמ' 366).
 
בעולם הסיבות להנצחה שונות: חינוך, הצו היהודי לזכור, הצורך של מדינות אירופה להסביר ולהתגונן, כפרתכפרה מאשמה, והתקווה למשוך תיירות<ref>{{צ-ספר|מחבר=James Edward Young|שם=The Texture of memory|מו"ל=Yale University Press, History – 398 pages|שנת הוצאה=1933}}</ref>
 
בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל, שנים מועטות מאירועילאחר אירועי השואה, כשהכלההנצחה עדייןלא טריהייתה והפצעים פתוחיםבמוקד, פחות עסקו בהנצחה וזיכרון השואה השפיע יותר עלבעיקר החיים הפוליטיים. ההיסטוריון [[יחיעם ויץ]] כותב בספרוכתב<ref>{{צ-ספרמאמר|מחבר=יחיעם ויץ|שם=בהקשר פוליטי – הממד הפוליטי של זכרון השואה בשנות החמישים|כתב עת=עיונים בתקומת ישראל: מאסף לבעיות הציונות, הישוב ומדינת ישראל|מקום הוצאהכרך=אוניברסיטת בן-גוריון בנגב6|עמ=271–287|מו"ל=מכון בן-גוריון|מהדורה=6, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב|שנת הוצאה=1996|עמקישור=271–287http://in.bgu.ac.il/bgi/iyunim/6/12.pdf}}</ref> על המחלוקות שהתעוררו בשנים אלה, שהשפיעו על החיים הפוליטיים במדינה הצעירה. בניגוד לדימוי שטראומת השואה הייתה אירוע מטהר ומזכך, ולכן גם יצר אחדות והכמהוהסכמה כללית.
 
בעשורים האחרונים אנו עדים לתופעה של תביעות משפטיות בהקשר השואה. אחד התחומים הפופולריים לתביעות נוצר מתוך התפתחות הקשר בין תאגידים וארגונים שווניםשונים לפשעי המלחמה, שמזוהים כפשעים המוניים בתחום הפלילי. במאמר על תביעות שואה טרנס לאומיות, כותבתכתבה פרופ' ליאורה בילסקי על תביעות רכוש בגרמניה, שווייץ וארצות הברית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=ליאורה בילסקי|שם=תביעות שואה טרנס-לאומיות|כתב עת=אוניברסיטת תל אביב - הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן|עמ=263–298|שנת הוצאה=2014}}</ref>.
 
=== בישראל ===
{{הפניה לערך מורחב|זיכרון השואה בישראל}}
==== יד ושם ====
בישראל יש מספר לא מבוטל של אתרים ופרויקטים להנצחת השואה.
[[המכללה האקדמית בית ברל]] עוסקת בפרויקט ואף מציינת את [http://www.beitberl.ac.il/academic/faculties/education/special-programs/shoah/kishurim/maagar_meida/mosdot_israel/pages/default.aspx הגופים העיקריים שעוסקים בהנצחה]. המוסד העיקרי שעוסק בנושא זה והוא גם הרשמי של מדינת ישראל, הוא [[יד ושם]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yadvashem.org/he.html|הכותב=|כותרת=אתר יד ושם|אתר=www.yadvashem.org|תאריך=|תאריך_וידוא=2018-03-16}}</ref>. ביוזמת מוסד זה יזםקם אתמפעל פרויקטמאגר שמות קורבנות השואה, שנקרא "[[לכל איש יש שם (מפעל הנצחה)|מאגר שמות קורבנות השואה]] שנקרא לכל איש יש שם]]".
 
==== מוסדות נוספים בישראל ====
שורה 38:
* [[משואה (מכון)]]
* [[שם עולם]]
* [[המכון ללימודי השואה ע"ש ח. אייבשיץ]] בחיפה
* מוזיאון השואה - נצרת עילית<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://nz.sisma.org.il/scholls111/SHOA/default.aspx|כותרת=דףאתר הביתמוזיאון -השואה מוזיאוןבנצרת השואה|אתר=nz.sisma.org.il|שפה=עבריתעילית|תאריך_וידוא=2018-03-16}}</ref>
 
=== בעולם ===
שורה 57 ⟵ 58:
* בית אנה פרנק באמסטרדם <ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.annefrank.org/|הכותב=Anne Frank Stichting|כותרת=Anne Frank Museum Amsterdam - the official Anne Frank House website|אתר=Anne Frank House|תאריך=2009-01-12|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-03-16}}</ref>
* [[מוזיאון השואה (רומא)]]
 
*
== ראו גם ==
* [[השואה]]
* [[השואה - מונחים|השואה- מונחים]]
* [[השואה בקולנוע]]
* [[השואה באמנות|השואה באומנות]]
שורה 67 ⟵ 68:
 
== לקריאה נוספת ==
<div class="mw-content-ltr">
* James Edward Young, ''The Texture of Memory: Holocaust Memorials and Meaning'', Yale University Press, 1993 - History - 398 pages
*
</div>
== קישורים חיצוניים ==
* [http://benzvi.iscool.co.il/פרויקטהנצחתהשואה/tabid/1944/language/he-IL/Default.aspx הנצחת השואה בבי"ס תיכון], באתר של בי"ס תיכון על שם שמ עון בן-צבי, גבעתיים
שורה 78 ⟵ 80:
{{הערות שוליים}}
 
{{השואה|תיעוד וחקר השואה}}
[[קטגוריה:ויקיפדיה: ערכים של משתמשים חדשים|2018 03]]