סיאה צ'אל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית|מוסד=האוניברסיטה העברית בירושלים|קורס=מבוא לדת הבהאאית|יעד=20.7.2018}}
'''סיאה צ'אל''', '''Síyáh-Chál''', '''سیاه چال''', "הבור השחור" בתרגום מפרסית, הוא צינוק בו היה כלוא מירזא חסין עלי נורי, לימים בהאא אללה, מייסד הדת הבהאאית למשך 4 חודשים, אוגוסט-דצמבר 1848 ובו חווה את ההתגלות האלוהית הראשונה שלו. בשנת 1968 נהרס הצינוק ונבנה מעליו בית אופרה. משנת 1954 ועד [[המהפכה האיראנית]] ב-1979 הוכרז המקום כנכס בהאאי, לאחריה החל לשמש המקום כבנק.<ref>{{צ-ספר|מחבר=Don Rubin|שם=The World Encyclopedia of Contemporary Theatre vol 3|מקום הוצאה=London|מו"ל=Routledge|שנת הוצאה=1999
== רקע ==
תנועת הבאבים בראשות [[עלי מוחמד שיראזי, הבאב|הבאב]], מירזא עלי מחמד, צמחה בפרס מתוך הזרם השיעי האסלאמי בראשית המאה ה-19, אולם אינה מוגדרת כזרם בתוכו. מירזא עלי ראה בעצמו "באב", שער, בין העולם לבין אמאם הדור, האמאם הנסתר. בהמשך התחיל לראות עצמו כ[[מהדי]], התגלות נבואית אלוהית, גילוי גשמי של רוח העולם והאמת המושלמת. הדת הבאבית כמו גם הדת הבהאאית, הביאה לעולם ספר חדש שאינו מבטל את הקוראן או את הספרים האחרים, אלא מחדש אותם.
הבאב בישר בשורה חדשה, שבמרכזה עומד האדם ולא האל. בין קריאותיו, קרא לשוויון מלא לנשים כחלק משוויון מלא בין כל האנושות, ללא הבדל דת ומעמד. קריאתו לתיקון הייתה דתית כמו גם סוציאלית וחינוכית. את תכלית תורתו קיבץ בספר בשם באין, שנחשב קדוש, בו גם הקפיד לכתוב על הנביא שעתיד להתגלות אחריו. כתבים אלו, הקנו בחלוף השנים לבאב את התואר "מבשר הדת הבהאאית", כינוי שהוענק לו על ידי הבהאאים, מאחר ומייסד הדת, בהאא אללה נתפס כמהדי עליו דיבר הבאב.<ref>{{צ-ספר|מחבר=משה שרון|שם=הדת הבהאאית וכתב הקודש שלה - הספר הקדוש ביותר (אלכתב אלקדס) לבהאא אללאה|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=כרמל|שנת הוצאה=2008
הבאבים שהתקדמו ונפוצו בפרובינציות שמדרום לים הכספי, חוו התנגשויות וגילויי אלימות מצד האוכלוסיה השיעית, התנגדות שהלכה והחריפה. במסגרת אחת ההתנגשויות הרגו הבאבים כמה ממתנגדיהם, והתבצרו במסגד שיח טברסי באוקטובר 1848. במבצר הצליחו הבאבים לתכנן מערכות שונות בהן הבריחו את החיילים הפרסים, אך יחד עם זאת חלק גדול ממנהיגיהם נהרגו. תקופת ההתבצרות סימנה את הבאבים כגורם מרדני, אלים וחותר תחת השלטון, דבר שהוביל לתעמולת הסתה ורדיפה עיקשת אחריהם, תוך הוצאה להורג של חשובי הקהילה וחברי קבוצת "אותיות החי". ביולי 1850 הוחלט על הוצאותו להורג של הבאב, בידי 750 חיילים ארמנים. הבאב יחד עם חלק מתלמידיו שביקשו למות עמו, עמד בפני כיתת היורים ולאחר מספר מטחים שמילאו את החצר בעשן, לא היה שם. הוא נתפס בתא בו היה כלוא, נלקח בחזרה והוצא להורג.
| |||