יואל לרנר (זמר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
לרנר גדל והתחנך בכפר הנוער [[הדסים]]. הוא החל לנגן בגיטרה כבר בגיל שמונה, ובפסנתר כשהיה בן שתים עשרה. את דרכו המקצועית החל ב-[[1974]] עם [[צוות הווי הנדסה קרבית]] יחד עם [[יהודית רביץ]] ו[[קורין אלאל]]. לאחר מכן עבר ל[[להקת פיקוד המרכז]], והיה הסולן בשיר "[[שומר החומות"]] בשנת [[1977]].
 
לאחר שחרורו מהצבא, השתתף בערב משירי [[חיים חפר]] וב[[תוכנית רדיו|תוכניות רדיו]] ו[[תוכנית טלוויזיה|טלוויזיה]] שונות. ב-[[1979]] השתתף כ[[גיטריסט]] וזמר במופע "קוראים לזה אושר" עם [[יהונתן גפן]] ו[[אסתר שמיר]], במופע שר עם שמיר את השיר "מחר אזיל דמעה" שנכלל בתקליט "המעיל" של יהונתן גפן. ב-[[1982]] הקים יחד עם המוזיקאי [[אבנר קנר]] והזמרת [[מזי כהן]] את ההרכב [[פרמיירה (להקה)|פרמיירה]]. בתקליט שיצא תחת אותו שם היו בין השאר השירים "אם זו אהבה", ו"חמש בבוקר עוזבת". באותה תקופה כתב יחד עם קנר את השירים "תנו לגדול בשקט" ("אפונה וגזר") ו"חורף" ל[[גידי גוב]], אותם ביצע בפסטיבל שירי הילדים ב-1981 ו-1982 בהתאמה. הוא השתתף בסוף 1982 בפסטיבל שירי הילדים עם מזי כהן בשיר "די" שכתב [[יורם טהרלב]] והלחינה [[נורית הירש]], השיר עצמו זכה להצלחה גם במצעד הפזמונים באותה תקופה.