ויקיפדיה:פרלמנט/הכרעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
שורה 53:
'''כיצד בונים את ההצבעה'''. דנים ומחליטים מהן האפשרויות (כמה שרוצים) ומצמידים לכל אפשרות אות מזהה (למשל "א","ב","ג","ד" ו-"ה").
 
'''כיצד מצביעים'''. המצביעים צריכים '''לדרג''' את כל האפשרויות, מן הטובה ביותר לפחות טובה. אין משמעות לשאלה האם אפשרות היא "רצויה" או "לא רצויה", אלא רק ביחס לאפשרויות אחרות. משמעות הדרוגהדירוג היא ההעדפה בין כל זוג אפשרויות: '''א''' עדיף על '''ב''', '''ב''' עדיף על '''ג''', '''א''' עדיף על '''ג''' וכן הלאה. המצביע '''אינו רשאי''' להצהיר על העדפות פרדוקסליות (מעדיף תפוח על גזר, גזר על כריך, וכריך על תפוח); הדירוג הפרטי צריך להיות עקבי.
 
'''כיצד לא מצביעים'''. ההצבעה אינה מחלקת נקודות לאפשרויות השונות. היא אינה מאפשרת לומר באיזו עוצמה אתה מעדיף את '''א''' על '''ב'''. היא אינה מתעניינת בשאלה אם אתה מדרג את '''ה''' כעדיפות אחרונה משום שהיא קטסטרופלית לגמרי או משום שהיא טובה מאד אבל '''א''','''ב''','''ג''','''ד''' טובות ממנה. היא אינה מאפשרת למצביע להציג באמצע התהליך אפשרויות שלא הוצעו מראש.
שורה 67:
# לכל שתי הצעות a,b מסמנים ב-<math>\ D_{ab}</math> את מספר המצביעים המעדיפים את אפשרות a על פני אפשרות b. (זה המידע היחיד הנלקח בחשבון בהמשך).
# נאמר שהצעה a '''עדיפה''' על b אם היא מובילה עליה בתחרות ישירה (כלומר <math>\ D_{ab} > D_{ba}</math>: יותר מעדיפים את a על b מאשר להיפך). משרטטים [[גרף (תורת הגרפים)|גרף]] שהקודקודים שלו הם ההצעות השונות, ויש בו חץ מהצעה b להצעה a אם a ''עדיפה'' על b.
# בדרך כלל, צועדים בכיוון החץ, עד שמגיעים להצעה שהיא עדיפה על כל ההצעות האחרות -- והיא המנצחת. עד כאן הכל פשוט להפליא. (ומעולם לא הייתה בוויקיפדיה הצבעה שחייבה לקרוא מעבר לסעיף הזה).
# אבל לפעמים הצעדה אינה עוצרת משום שהגרף כולל מעגלים. ציבור המצביעים, בחכמתו הרבה, קבע למשל שהצעה א' עדיפה על ב', וב' עדיפה על ג', אבל ג' עדיפה על א'. במקרה כזה אין מנוס ומפעילים את שיטת שולצה.
# נגדיר את הערכים <math>\ P_{ab}</math> באופן הבא: אם a עדיפה על b אז <math>\ P_{ab} = D_{ab}</math>; ואחרת <math>\ P_{ab} = 0</math>.
שורה 74:
#** לכל הצעה c (פרט ל-a,b), נסמן לרגע <math>\ m = \min ( P_{ba}, P_{ac} )</math>. אם <math>\ P_{bc} < m</math>, החלף את <math>\ P_{bc}</math> בערך החדש <math>\ P_{bc} := m</math>.
# כעת נאמר שהצעה a '''מנצחת''' את הצעה b אם <math>\ P_{ab} > P_{ba}</math>. משרטטים [[גרף (תורת הגרפים)|גרף]] שהקודקודים שלו הם ההצעות השונות, ויש בו חץ מהצעה b להצעה a אם a ''מנצחת'' את b.
# צועדים בכיוון החץ, עד שמגיעים להצעה שמנצחת את כל ההצעות האחרות -- והיא הזוכה.
# ואם שוב יש מעגלים, כמו בגרף הקודם? אל חשש -- שולצה הוכיח שאין.
 
===דוגמאות מפורטות כשיש שלוש אפשרויות===
שורה 101:
בהצבעה הצביעו 67 איש: 13 הצביעו אבג, 19 הצביעו באג, 14 הצביעו גאב, 3 הצביעו אגב, 14 הצביעו ג, 1 הצביע גב, 2 הצביעו א
 
*הדרוגהדירוג המשותף הוא א' > ג' > ב'. הצעה '''א'''' נבחרה.
:א' לעומת ב' -- 33 לעומת 20 לטובת א'. כלומר '''א' > ב''''
:א' לעומת ג' -- 37 לעומת 30 לטובת א'. כלומר '''א' > ג''''
:ב' לעומת ג' -- 32 לעומת 33 לטובת ג' כלומר '''ג' > ב''''
 
=== דוגמה לשיטת שולצה כנגד רוב מיוחס ===
שורה 112:
=== Schulze for dummies ===
 
היוהיה הייתה קהילה שניסתה לכתוב אנציקלופדית רשת שיתופית. בקהילה הזו רצו לקבל החלטות בהצבעה, אז הם הקימו פרלמנט. יום אחד התקבלה בפרלמנט החלטה חשובה כשבעמדת הרוב תמכו רק 4 אנשים; נזעקה הקהילה והעבירה חוק-יסוד שלפיו דעת הרוב גוברת רק אם הרוב כולל 5 מצביעים לפחות. לפרלמנט שפועל לפי החוק הזה הם קראו "פרלמנט-5". אבל יום אחד התקבלה בפרלמנט-5 החלטה חשובה כשבעמדת הרוב תמכו רק 5 אנשים; נזעקה הקהילה ותיקנה את חוק-היסוד כך שדעת הרוב גוברת רק אם הרוב כולל לפחות 6 מצביעים; כך קם "פרלמנט-6". וכשהתקבלה בו החלטה חשובה ברוב של 6 אנשים קם "פרלמנט-7", וכן הלאה פרלמנטים לרוב ולתפארת. (בפרלמנט-<math>\infty</math> אי אפשר היה לקבל החלטות אף פעם, אז קראו לו "מזנון").
 
יום אחד שמו לב בפרלמנט-5 שאפשר לגייס 5 תומכים להעדפת אפשרות '''א''' על '''ב''', ואפשר לגייס 5 תומכים (אחרים) להעדפת אפשרות '''ב''' על '''ת''', אבל אי אפשר בשום אופן לגייס 5 תומכים להעדפת '''א''' על '''ת'''. האנשים בפרלמנט הזה חשבו שזה ממש אבסורדי, ולכן הקימו תפקיד של <nowiki>[[ויקיפדיה:מוכיח]]</nowiki>, שתפקידו להראות שאפשרות '''א''' זוכה בתחרות על-פני אפשרות '''ת'''. המוכיח של פרלמנט-5 מצליח בתפקידו, אם הוא מראה שיש אפשרויות '''ב''', '''ג''' ו-'''ד''', כך ש-'''א''' עדיפה על '''ב''' (ברוב של 5 לפחות), '''ב''' עדיפה על '''ג''', '''ג''' עדיפה על '''ד''' ו-'''ד''' עדיפה על '''ת'''; וכדומה (בעגה הטכנית של המוכיחים, קראו לדבר כזה "מסלול").