מיהאי מונקאצ'י – הבדלי גרסאות

מונקאצ'י עבר לגור ב[[פריז]], ושם התגורר עד סוף חייו. שיא הקריירה שלו היה בין [[1873]] ל-[[1875]], כשצייר סדרה של ציורים שזכו להכרה. ב-[[1874]] נישא לאלמנתו של ברון וסגנונו החל להשתנות מריאליזם לציורי סלון עליזים ולטבע דומם. בסוף שנות ה-70 עבד גם ב[[ברביזון]] וצייר נופים עשירים וצבעוניים. הוא הושפע בין השאר מחברו צייר הנוף לאלסו פאאל. ב-[[1878]] החל לצייר גם סצנות היסטוריות. אחד הציורים הללו, '[[ג'ון מילטון|מילטון]] הזקן מכתיב את [[גן העדן האבוד]] לבנותיו', נרכש על ידי סוחר האמנות [[אוסטריה|האוסטרי]] קרל סדלמייר (Sedelmeyer), שהעניק למונקאצ'י חוזה בשכר לעשר שנים, מה שהפך אותו לאיש אמיד.

 

 

בשנות ה-80 של [[המאה ה-19]] סגנונו של מונקאצ'י עדיין נותר כשהיה, אך מיקום ציוריו השתנה. הוא עבר לצייר סצנות ביתיות במיוחד כאלה מעולם האמהות. ציורים אלו זכו לפופולריות רבה בקרב קונים אמריקאים וזכו למחירים גבוהים. במקביל המשיך מונקאצ'י לצייר ציורי נוף. בשנותיו האחרונות צייר שתי יצירות מונומנטליות - 'כיבוש הונגריה' עבור [[בניין הפרלמנט ההונגרי]] וציור תקרה בשם 'תהילת ה[[רנסאנס]]' ב[[המוזיאון לתולדות האמנות (וינה)|מוזיאון לתולדות האמנות]] ב[[וינה|ווינה]].