תוכנית החלוקה – הבדלי גרסאות

ההנהגה הערבית בארץ, לעומת זאת, דחתה את התוכנית מכול וכול. [[ג'מאל אל-חוסייני]] ראש המשלחת הפלסטיניתהערבית בא"י לאו"ם הכריז {{ציטוטון|קו החלוקה לא יהיה אלא קו של אש ודם}}.{{הערה|[[יואב גלבר]], '''קוממיות ונכבה : ישראל, הפלסטינים ומדינות ערב, 1948''', אור יהודה: דביר, 2004, עמ' 31}} אחר הצהרת [[אנדריי גרומיקו|גרומיקו]] בעצרת האו"ם, תמך הפלג הערבי של התנועה הקומוניסטית בארץ (שהיה, כמו הפלג היהודי, עושה דברה של [[ברית המועצות]]) בתוכנית החלוקה. בין התומכים המובהקים ממפלגה זו היה [[אמיל חביבי]]. המנהיגות הערבית טענה כי תוכנית החלוקה הפרה את זכויותיהם של מרבית התושבים בארץ ישראל - באותה העת 67% מכלל אוכלוסיית ארץ ישראל הייתה לא יהודית (1,237,000 אנשים) בעוד ש-33% היו יהודים (608,000 אנשים). המנהיגים הערבים טענו גם שאם התוכנית תיושם, מספר רב של ערבים יהיו לכודים בשטחי המדינה היהודית. גם באותה העת התנגדו המנהיגים הערבים באופן עקרוני לזכותם של היהודים למדינה עצמאית בארץ ישראל ושיקפו בכך את מדיניותה של הליגה הערבית{{מקור}}.