|
ה- [[DSM-IV-TR]] מציין מספר סוגים של אבחנות הקשורות לשימוש באלכוהול, הרעלה ותסמונת גמילה. באופן כללי, הצורך בשימוש יומי של כמויות גדולות של אלכוהול לצורך תפקוד, שתייה כבדה וקבועה במהלך סוף השבוע, חוסר היכולת להפסיק או לעצור את השתייה, תקופות של אמנזיה וניסיון להגביל את השתייה לרגעים מסוימים ביום והתנהגויות דומות מצביעות על התמכרות לאלכוהול.
Alcohol Intoxication (הרעלת אלכוהול) – מוגדרת במרבית המקרים כרמה של 80-100 מ"ג לד"ל (mg/dL- מיליגרם לְדציליטר) לפחות של אתנול. הסימפטומים הקליניים האופייניים המופיעים בהרעלת אלכוהול נחלקים ל:
1. נוירולוגיים- דיבור לא ברור (slurred speech), פגיעה בקואורדינציה, [[אטקסיה]], פגיעה בריכוז, בשיפוט ובזיכרון.
2. פסיכולוגיים והתנהגותיים- מצב רוח בלתי יציב (labile), ירידה בעוצמת העכבות (דיס [[אינהיביציה]]) המתבטאת בתוקפנות ובהתפרצות דחפים מיניים.
במקרים החמורים ניתן להגיע לאובדן הכרה ואפילו למוות כתוצאה מדיכוי מרכז הנשימה והמרכז הקרדיווסקולרי במוח.
=== קריטריונים לאבחון ===
A. שתיית אלכוהול לאחרונה.
B. התנהגות לא הסתגלותית (maladaptive) משמעותית או שינויים פסיכולוגיים (התנהגות מינית או אגרסיבית שאינה נאותה, שינויים במצב הרוח, שיפוט לקוי, תפקוד חברתי או תעסוקתי לקוי) שהתרחשו מיד או במהלך שתיית האלכוהול.
C. אחד או יותר מהסימנים הבאים המתרחשים מיד או לאחר שתיית האלכוהול:
1. דיבור לא ברור
2. סחרחורת
3. חוסר קואורדינציה
4. עמידה לא יציבה
5. [[ניסטגמוס]]
6. בעיה בקשב או בזיכרון
7. [[קומה]] או מצב בלבולי
8. ראייה כפולה
D. הסימנים המתוארים לעיל אינם כתוצאה ממצב רפואי כללי ואינם מוסברים על ידי [[הפרעה נפשית]] אחרת.
לאלכוהול יש השפעה מדכאת על ה CNS. כתוצאה מכך יש לאלכוהול אפקט סינרגיסטי עם תרופות אחרות המדכאות את הCNS-: בנזודיאזפינים, ברביטורטים, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות נוירולפטיות (major tranquilizers). כמו כן אלכוהול ותרופות אחרות המדכאות את הCNS- מתחרות על אותו מנגנון פינוי בכבד. בשל שתי סיבות אלו חולים המטופלים בבנזודיאזפינים למשל, נוטים ביתר לפתח הרעלת אלכוהול.
==דרכי טיפול==
| 