האיחוד הפולני-ליטאי – הבדלי גרסאות

התפתחות [[ליטא]] עצמה היא סוג של חידה עד היום. היא שמרה על [[פגניות|פגאניות]] עד האיחוד עם [[פולין]], לא כתבוכתבה את שפתםשפתה עד ה[[המאה ה-16|מאה ה-16]] ולא תיעדה את האצולה שלה עד [[המאה ה-11]]. למרות כל זה היא הצליחה לשרוד בעולם נוצרי בהצלחה רבה.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 18,20.}} [[ליטא]] החזיקה במערכת חוקים המאפשריםאשר אפשרו לה להמשיך להשתלט ולשלוט בשקט יחסיתיחסי על טריטוריות רחבותנרחבות בהם חיו נתינים עם סט אמונות שונה. למרות רוגע רלטיבייחסי לאורך הרבה שנים רבות, כאשר כבשו אתנכבש כל השטח שהצליחו לכבושהאפשרי, החלו בבעיותבעיות בממלכה הליטאית. ראשית, היו יותר נתינים נוצרים בני עמים אחרים מאשר [[פגאנים]] [[ליטאים]], דבר שהקשה על הליטאים לשמור על התרבות שלהם. חשוב לעמוד על כך שאמונתם [[פגניות|הפגאנית]] הייתה יתרון ביטחוני שאפשרה להם לנצל את העימות בין [[נצרות אורתודוקסית|האורתודוקסים]] [[נצרות קתולית|לקתולים]] לטובתם.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 24-25.}} שנית, כל עוד הצליחו הליטאים להגדיל את שטחם, הם העבירו את השטחים החדשים בירושה לבניהם. אך, כאשר התפשטות הממלכה פסקה, פסקה גם היכולת לחלק שטחים ליורשים הרבים. המחסור בירושה הגדיל את העימותים בתוך שושלת המלוכה.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), p. 27.}} עם הבעיות בתוך הממלכה החלו גם לצמוח בעיות מחוץ לה. שכניה של ממלכת ליטא החלו לאיים עליה ממזרח וממערב.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), p. 29.}}

מכל סיבות אלה ועוד התדרדר השלטון [[ליטא|הליטאי]] התקדם לאיטו ל[[כאוס|לכאוס]]. אירעו ניסיונות מהפכההפיכה מטעם גורמים ממשפחת המלוכה שהרגישו מרומים לאור זהמכיוון שלא קבלוקיבלו שטחים כירושה, עקב הפסקת הכיבושים. אלו, לצד מספר הסכמים סודיים של דוכסים ליטאיםליטאיים שונים מחוץ הממלכהלממלכה ובתוכה, הובילו לנפילת השלטון הליטאי לזמן קצר. ב-[[1381]] הופל יוגאילה, הדוכס העליון, על ידי קייסטוטיס דודו. למרות שהוכרח על ידי דודו לוותר על ממלכתו בכתב, החזיר לעצמו יוגאילה, בעזרת נציגים אחרים ממשפחת המלוכה, החזיר לעצמו את השלטון בממלכה שנה אחת בלבד לאחר מכאן.{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), p. 30.}} כאשר עלתה האופציההאפשרות של איחוד עם פולין על השולחן, הוסכם שהיא תועיל לשני הצדדים. ליטא תרוויחזכתה לחיזוק רווחהכוחה צבאיתהצבאי שתאפשרשאפשר לה להתמודד עם איומים פנימיים וחיצוניםוחיצוניים כאחד. מלבד זאת, המרתו של יוגאילה לקתוליות במדינה שנתיניה נחלקו בין פגאניות לאורתודוקסיה אפשרה לנתינים הפגאנים, שאליהם הייתה משפחת המלוכה הייתהקשורה יותר קשורה, להמשיך לתחזק זהות דתית נפרדת [[נצרות קתולית|כקתולים]].{{הערה|Robert Frost, ''The Oxford history of Poland-Lithuania, vol.1: The making of the Polish-Lithuanian Union, 1385-1569'' (Oxford: Oxford University Press, 2015), pp. 33-34.}}