הבדלים בין גרסאות בדף "המפיקים (סרט, 2005)"

הוסר בית אחד ,  לפני שנתיים
מ (סדר בפרק קישורים חיצוניים (בוט סדר הפרקים))
כאשר בלום חוזר ל"ווייטהול את מרקס", מסתבר שמר מרקס, אחד מבעלי החברה, שולט ב[[עריץ|עריצות]] בבלום ובעובדים האחרים שעובדים איתו. בלום נזכר בחלומו להיות מפיק ומפנטז על החיים הטובים שיכולים לבוא עם הגשמת החלום. הוא מחליט להתפטר מהחברה וחוזר אל מקס על מנת ליישם איתו הרעיון המבריק.
 
ביאליסטוק ובלום בתחילה מחפשים את המחזה הגרוע ביותר שנכתב מעולם, ולבסוף מוצאים את ה[[מחזמר]] "'''[[האביב של היטלר]]'''" ("'''[[Springtime for Hitler]]'''"), המספר על עלילותיו של ה[[פיהרר]]. הם הולכים אל המחזאי, פרנץ ליבקינד, חבר לשעבר ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]], שמסתתר מהרשויות. לפני שליבקינד חותם על ה[[חוזה]] שנותן לביאליסטוק ובלום את הזכות להעלות את המחזה, הוא מכריח אותם לרקוד איתו ריקוד שהיה אהוב על היטלר ולהישבע את שבועת זיגפריד שלא להכפיש את שמו של היטלר (בנקודה זו מסתבר ששמו האמצעי של היטלר הוא אליזבת', על שם [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת הראשונה]]), ושהפרת ה[[שבועה]] דינה [[מוות]]).
 
לאחר שמצאו את המחזה הגרוע ביותר בעולם מחפשים ביאליסטוק ובלום את ה[[במאי תיאטרון|במאי]] הגרוע ביותר בברודוויי, ומגיעים לרוג'ר דה ברי (דברי - הריסות), במאי [[הומוסקסואל]] החי במחיצת עוזרו האישי, כרמן גיאה. בהתחלה דה ברי לא רוצה לביים את ה[[מחזה]], אף על פי שאהב אותו, אך לאחר שביאליסטוק מציג בפניו את האפשרות לזכות ב[[פרס טוני|פרס הטוני]], נעתר דה ברי ומסכים לביים את ההצגה.