ויקיפדיה

טיפול בעזרת בעלי חיים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Yoavd (שיחה | תרומות)
מנטרים
105,052 עריכות
Wiki-mantra (שיחה | תרומות)
128 עריכות
הגהה, הרחבה, עריכה
שורה 1:
{{בעבודה}}{{עריכה|נושא=מדעי הטבע}}
[[קובץ:Therapiehund.jpg|שמאל|ממוזער|250px]]
'''טיפול בעזרת בעלי-חיים''' או '''זואותרפיה''', הוא שיטה ב[[פסיכותרפיה]] וב[[ריפוי בעיסוק]], המסתייעת ב[[בעלי חיים|בעלי-חיים]] כדי לשפר את תפקודו הפיזי, החברתי, הרגשי או ה[[קוגניטיבי]] של האדם.{{הערה|שם=מלך החיות|King, C., Watters, J., & Mungre, S. (2011). Effect of a time-out session with working animal-assisted therapy dogs. Journal of Veterinary Behavior: Clinical Applications and Research, 6(4), 232-238.}} טיפול זה נעזר בבעלי חיים אשר עברו הכשרה או נמצאו בעלי אופי מתאים, כאשר תפקידו של המטפל בתהליך הוא הכוונתלכוון את המטופל להתבוננות פנימית, מודעות ופיתוח תובנה .
 
 
 
הגישה מבוססת על מפגשים בין מטופל לאישלבין איש מקצוע כאשר הגורם המתווך הוא בעל החיים.{{הערה|שם=אדרי|אדרי, 2012}} הבחירה בבעלי חיים ככלי טיפולי נובעת מכך שהקשר הנוצר בינם לבין המטופל איננו מצריך שימוש במילים על מנת ליצור קרבה. זהו יתרון לאנשים אשר סובלים מבעיות תקשורת או שפה. בעלי החיים נמצאים במצב אקטיבי בו הם יוצרים את המגע והקשר עם המטופל ומקבלים אותו ללא תנאי, דבר המעניק למטופל תחושת [[ביטחון אישי]] ואמון בקשר. ביטחון ואמון אלה מסייעים למטופל לחוות הזדמנות לבטא צדדים רגישים, מסורים ואוהבים שייתכן ולא היו מודעים לקיומם.{{הערה|שם=ניניו|רחל ניניו ודנה איזנברג, מטפלים על ארבע: טיפול בעזרת בעלי חיים במגוון אוכלוסיות מיוחדות בישראל, הוצאת "אח" בע"מ בשיתוף עם יחידת "חיות וחברה", 1999}}{{הערה|1=עדי צפרירי, [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10348 חינוך טיפולי בעזרת בעלי-חיים : מה זו החיה הזאת?], ספריית מט"ח, 2004}}
 
שלושת דרכי ההתערבות המקובלים הם:
שורה 12 ⟵ 13:
2. שימוש פיזי בבעלי החיים בעת הטיפול כגון, רכיבה על סוסים או [[טיפול פסיכולוגי]] תוך ליטוף ארנב.
 
3. פעילות המסתייעת בבעלי חיים המאופיינת בפעילות המיועדת להעשרה ללאולהעצמת מטרתרווחתו טיפולשל מוגדרת,המטופל. כאשרבמצב התערבותזה מטפלאין בעלחובה תעודתלנוכחות הסמכהשל מטפל כדוגמת פסיכולוג אינה חובה ונעשה שימוש בחיות בית ללא הכשרה.
 
== התפתחות התחום ==
היעזרותטיפול בבעליבאמצעות חייםבעלי למטרת טיפולחיים תועדהתועד לראשונה בשנת 1792 בבית מחסה ביורק שבבריטניה. הצוות הטיפולי השתמש בהם כאמצעי לוויסות ושליטה על התנהגויות אגרסיביות (Hines & Bustad 1984). התחום התפתח ונחשף לראשונה כמתודת טיפול בסדרת מאמרים משנות השישים של לוינסון ומלון (Pet-oriented Psychotherapy 1969/1997). בשנת 1980 נוסד הארגון הרב תחומי לחקר הקשר בין בעלי חיים ובני אדם <u>Delta Society</u>, אשר מטרתו היא "שיפור בריאות האדם באמצעות חיות שירות ותרפיה". אנשי החברה מגיעים עם בעל חיים אל מטופלים בביתם, בבתי חולים או במוסדות שיקומיים. (גנדלמן, וסרמן, שפירו-פבלובסקי, 2013). לאחר הקמתו פרסם הארגון בשנת 1999 את הסטנדרטים המקצועיים להכשרה ועיסוק בתחום. במסגרת זו הוכרו שתי שיטות טיפול; האחת, טיפול הנעזר בבעלי חיים, AAT-Animal Assited Terapy, ואילו השני, פעילות הנעזרת בבעלי חיים, AAA-Animal Assisted Activity (גנדלמן, וסרמן, שפירו-פבלובסקי, 2013). בשנת 2007 נוסד ארגוןהאיגוד מרח"הישראלי <u>מ.ר.ח.ב</u> לטיפול רגשי בעזרת בעלי חיים, ארגוןעמותה שלמקצועית המאגדת מטפלים הנעזרים בבעלי חיים ועללצורך פיטיפול הגדרתורגשי. "מטפלהחברים רגשיבו הנעזרעוסקים בבעליבאבחון, חייםטיפול, הואשיקום, מייעוץ, שסייםהדרכה אתומחקר חוקבתחום לימודיוהטיפול במוסדהרגשי, אקדמיבילדים, מוכרמתבגרים בתוכניתומבוגרים. המתמקדתמעמדם בהכשרההמקצועי מקצועיתשל ייחודיתחברי לתחוםהעמותה הטיפולמתבסס הרגשיעל הנעזרלימודי בבעליהתחום חיים"במוסד אקדמי מוכר, בקבלת הדרכה מקצועית ובהתנהלות אתית הולמת.  לתקנון האתיקה.
 
קיימת גם מסגרת לימוד אחרת <u>מגן דוד ירוק</u> המכשירה מסייעים לטיפול בעזרת בעלי חיים, שאינם אקדמאים.
 
==אוכלוסיות יעד==
האוכלוסייה המטופלתטיפול באמצעות תרפיה בבעליבעלי חיים, כוללתמתאים בנילאוכלוסיות אדםבגילאים מכללשונים: ילדים, מתבגרים מבוגרים הגילאיםוקשישים. שיטהשיטת טיפול זו מתאימה גם לטיפול בבני-אדם בעלי קשיים פיזיים, נפשיים, [[רגש]]יים ו[[התנהגות]]יים, כגון [[הפרעות קשב]] והיפראקטיביות, הפרעות חברתיות, קשיי תקשורת, בתקופות שיקום, [[שיתוק מוחין]], נכויות, שיקום, טראומה וכדומה.{{הערה|שם=אדרי}} בתרפיה זו מטופלים אנשים בעלי צרכים מיוחדים כגון בעלי [[פיגור שכלי]], הפרעות קשב וריכוז, אוטיזם, ליקויי למידה וליקויים סנסו-מוטוריים, וכן, נוער במצוקה, אנשים החווים [[פוסט טראומה|פוסט- טראומה]] או הפרעות [[חרדה]] ודיכאון, אנשים בעלי הפרעות רגשיות ואסירים בבתי הסוהר.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.smkb.ac.il/therapy-with-animals/prog-info|הכותב=ניבי אפק|כותרת=טיפול בעזרת בעלי חיים|אתר=תוכניות בכשרה למטפלים|תאריך=אין תאריך}}}}{{הערה|שם=ReferenceA|{{צ-ספר|מחבר=רחל גילשטרום|שם=חיות מיוחדות לאוכלוסיות מיוחדות : טיפול בעזרת בעלי חיים במגוון אוכלוסיות מיוחדות|מו"ל=קרית ביאליק : אח|שנת הוצאה=2003}}}} בנוסף, מחקרים מראים כי עבור קשישים, העבודה עם בעלי חיים מסייעת לשיפור הרווחה האישית<ref>{{צ-מאמר|מחבר=תומר קורניאלדי|שם=השפעת התערבות טיפולית הנעזרת בכלבים
* וארנבונים על תחושת הרווחה הנפשית ותחושת
הבדידות של זקנים|כתב עת=חיות וחברה|כרך=56|שנת הוצאה=2016|קישור=http://animalsoc.tau.ac.il/upload/articles/EHZGBP1330%D7%AA%D7%95%D7%9E%D7%A8_%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%90%D7%9C%D7%93%D7%99.pdf}}</ref>. טיפול בעזרת בעלי חיים יכול לסייע לאנשים על הרצף [[הספקטרום האוטיסטי|האוטיסטי]] ולהקל עליהם בתקשורת עם ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] החברתית.{{הערה|שם=PDD מטרין|Martin, F., & Farnum, J. (2002). Animal-assisted therapy for children with pervasive developmental disorders. Western Journal of Nursing Research,24(6), 657-670.}}
 
לדוגמה, טיפול בעזרת בעלי חיים יכול לסייע לאנשים בעלי [[תסמונת|תסמונות]] מתוך [[הספקטרום האוטיסטי]] ולהקל עליהם בתקשורת עם ה[[סביבה (פסיכולוגיה)|סביבה]] החברתית.{{הערה|שם=PDD מטרין|Martin, F., & Farnum, J. (2002). Animal-assisted therapy for children with pervasive developmental disorders. Western Journal of Nursing Research,24(6), 657-670.}}
 
==קשר בין בעלי החיים והאדם==
שורה 28 ⟵ 29:
{{ערך מורחב|ערך = [[גידול בעלי חיים]], [[חיות מחמד]]}}
[[קובץ:Плаванье с дельфинами.jpg|ממוזער|250px|קשרים ידידותיים עם בעלי חיים תורמים לרווחתם של בני האדם. בתמונה, ילדה שוחה עם דולפינים.]]
קיימת [[סימביוזה]] בין האדם לבעלילבין בעלי חיים שונים.
מערכת היחסים המורכבת בין האדם לבעלי חיים באה לידי ביטוי הן ב[[יחסי גומלין בין אורגניזמים|יחסי גומלין]] מקריים והן בהקשר הטיפולי.{{הערה|שם=בראון}}
 
לבעלי החיים יש את היכולתיכולת להגביר את ה[[רווחה]] ה[[רווחה נפשית|רגשית]] וה[[פיזיולוגיה|פיזית]] של האדם.{{הערה|שם=PDD מטרין}}
חשיפה לבעל חיים ידידותי [[שפעול|מעודדת]] את השחרורשחרור של [[אנדורפין|אנדורפינים]] המעורריםשמעניקים הרגשהתחושת טובהרווחה ו[[לימפוציט]]ים המתגבריםומעודדים את פעילות [[מערכת החיסון]].{{הערה|שם=בראון}}
 
היחסים עם בעלי-החיים מאופיינים בקביעות, דבר משמעותי ליחסים טיפוליים, והם מאפשרים גילוי של רגשות גם בזמנים בהם לא היה מקובל להפגין אותםרגשות מול אדם אחר. מערכת היחסים עם בעל-החיים מאפשרת למטופל לחוש אוהב ונאהב, מאפשרמאפשרת לו להפיג אתתחושת בדידותו,בדידות. הקשר עם בעל החיים מעודד דורשאצת ממנוהמטופל לקבלקבלת אחריות ומעלה את הערך העצמי שלו וכתוצאה מכך גם את הביטחון העצמי. מסיבות אלה ישקיימת עדיפות לאימוץ בעלי-חיים בצורה מסודרת.
 
==קשר טיפולי==
שורה 42 ⟵ 43:
 
שיטת הטיפול משתנה בהקשר למטרות הטיפוליות אליהם מכוון הטיפול, כאשר הטיפול הוא שילוב של מטפל, מטופל וחיה המתאימה לטיפול. בעקבות כך, קיימים סוגים שונים של טיפולים, כגון: טיפול סביל, פעיל, ו[[האנשה]].{{הערה|שם=אדרי}} כמו כן, הטיפול יכול להתבצע הן באופן פרטני והן בקבוצות.
שתי שיטות הטיפולים העיקריות הן רכיבה טיפולית על סוסים, אשר מטרתו היאמטרתה לסייע לילדים בעלי הפרעות חרדה להתגבר על הפחד ולרכוש שליטה וביטחון על הסוס וע"י כך ליצור אמון הדדי ביניהם. בנוסף ההשפעה הפיזיולוגית מתבטאת בכך שהמטופל צריך לשלוט בסוס ותוך כדי נותניםרכיבה לוהוא תרגיליםמתרגל שלאת חיזוק חגורת הכתפיים והמוטוריקה העדינה, שחשובה במיוחד לילדים נכים. עצם הישיבה בפיסוק על הסוס משפיעה באופן פאסיביפסיבי על הרגליים כיוון שהישיבה בפיסוק משנה את התנוחה הרגילה של ישיבה בכיסא גלגלים.  בפן הרגשי, למטופלים עם מוגבלויות פיזיות כגון קשיים בהליכה, הרכיבה היא אמצעי היחיד לתנועה ומעניקה תחושת התקדמות עצמאית שבו  האדם שולטושליטה בתנועה. בנוסף, טיפול ישיר בעזרת בעלי החיים כגון בפינת חי, מטרתו היא לאפשר יצירת קשר בסביבה ולימוד של התנהלות הדדית לצד בעלי החיים, מתוך כוונה שבהמשך תגרום ליצירת קשרים בין אישיים עם בני אדם. כך, בתהליך [[השלכה (פסיכולוגיה)|השלכתי]], מוציא"משליך" האדםהמטופל חלקים משמעותיים מעולמו הפנימי על בעליבעל החיים והואזהו אחד תהליכיםהתהליכים המרכזיים שעליהם מושתת הטיפול בעזרת בעלי חיים. בתהליך זה המטפל מזהה את רגשותיובעיותיו הרגשיות של המטופל באמצעות דיבור על רגשותיו של בעל החיים ואת צרכיו של המטופל כאשר הוא מאכילמטפל אתבבעל החיההחיים: מאכיל, מנקה את מרחב המחיה שלה, מטפח אותו וכדומה. דרך זו מהווהמעניקה למטופל חוויית הצלחה בקרבבהתמודדות המטופלמול לקשייםהקשיים שהביא עמו לטיפול.{{הערה|מכללת לוינסקי לחינוך,2011}}
 
טיפול בעזרת בעלי חיים מאפשר למטפל להיעזר בבעלי-חיים כדי ליצור קשר [[נפש]]י בין המטופל לבעל-החיים.
הנוכחות של החיה, ההתנהגות הספונטנית שלה והאינטראקציה שהיא מאפשרת מזמנות אפשרויות ויתרונות שלא ניתן להשיג בהיעדרותה.{{הערה|שם=אחלה ספר}}
בכך הואבעל החיים מאפשר למטפל להגיע, לכוון ולעזור למטופל בבעיות או במצוקות השונות המטרידות אותו.
 
בעלי-החיים יכולים להעניק אהבה וסובלנות ללא תנאי, הם בעלי מגע והתנהגות שונה, שמאפשרת למטופל לפעול בחופשיות ובכך מספקת סביבה שבה יכולים רגשות מודחקים ולאובלתי מודעים לעלות על פני השטח. בעלי-החיים פשוטים במהותם, גלויים, חיוניים וטבעיים, מה שמאפשר למטופל להיות כמוהם, פתוח עם עצמו.
 
החיבור של האדם לחיות טיפוליות יכול להתרחש בכל גיל וכמעט בכל מצב.
ההכרה של החיה והאדם באופן טבעי זה בזה יוצרת שותפות בסיסית קיומית, בלתי-אמצעית, ולכן מקבלת ולא שיפוטית. בשל חוסר יכולתם של בעלי-החיים לדבר, הם משמשים קרקע פורייה להשלכה ובכך מקדמים את התהליך הטיפולי בהתמודדות עם הפנמות שונות של כל אדם.
 
לחיבור בין המטופל לחייה ישנם כמהקיימים יתרונות חשובים: העלאת האגו בקרב המטופל, יצירת אמפתיה ומוטיבציה, תחושות אחריות כלפי החיה וכבוד אליה, יכולת קבלה, נתינה, דאגה ושייכות ושפור מצב הרוח של המטופל.
לדוגמה, בעלי חיים נתנו לחולים אשר היו מרותקים למיטה, רצון לקום מהמיטה. בנוסף לכך, ניתן לראות כי כאשר נתנו למטופלים את האפשרות להחזיק את החיות, מצב רוחם השתפר והפחד והבדידות, נשכחו,{{הערה|אודין קיוזאק, מפגשים טיפוליים עם חיות מחמד, 2000}} זאת משום שבניית יחסים הדוקים עם בעל החיים היא בניית דימוי עצמי בקרב המטופל.
מערכת היחסים בין המטופל לחיה הטיפולית מסתיימת בתום הטיפול.{{הערה|שם=בראון}}
 
בתחוםברמה הפיזיהפיזית- הוכח כי קשר עם בעלי חיים, מפחית לחץ דם, מרגיע דופק מואץ ומשפר תופעות פיזיות נוספות, המעידות על לחץ{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=10348|הכותב=עדי צפריר|כותרת=חינוך טיפולי בעזרת בעלי חיים: מה זו החיה הזאת?|אתר=הספרייה של מטח|תאריך=2004}}}}.
 
בתחום הלימודי - מטרת הטיפול נוגעת בשיפור התחום הקוגניטיבי. מטופלים אשר טופלו בתרפיה זו, דיווחו על הפחתה בסימפטומים הנוגעים לבעיות קשב וריכוז{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=תמר תמים סיקולר ועופר סיקולר|שם=אימון בוויסות רגשי לילדים עם בעיות התנהגות באמצעות אילוף כלבים|כתב עת=פסיכואקטואליה}}}} . '''טיפול בעזרת בעלי-חיים מבוסס על קשר רגשי בין המטפל לילד, בין המטפל לבעל החיים, בין הילד לבעל החיים ובין בעלי החיים בינם לבין עצמם. הילד יכול להיות משתתף פעיל בכל שלב, או צופה בלבד. האינטראקציה עם בעל החיים היא רק חלק מהתהליך הטיפולי ב-AAT. המרכיב העיקרי הוא הליווי והכוונה של הילד על ידי המטפל, תוך תיווך של המטפל בין הילד לבעל החיים, ובין הילד לתהליכיו הפנימיים, המובילים להתבוננות, מודעות ותובנה. נוכחות בעל החיים היא הכלי, וההתמקדות היא במטופל. באמצעות AAT עובד המטפל עם המטופל על סוגיות קוגניטיביות, חברתיות, התנהגותיות ורגשיות, במטרה לחולל שינוי ולקדם התפתחות רגשית בריאה.(פריש פלס 2008)'''
 
==בעלי החיים==
על המטפל להתאים את החיה לסוג הטיפול, מתוך התחשבות בהעדפותיו של המטופל.
 
בעלי החיים מותאמים בהתאם לטיפול, בדרך כלל משתמשים בחיות מאולפות או מורגלות לאדם{{הערה|שם=אדרי}} כמו{{הערה||שם=ניניו}}: [[ארנבון|ארנבונים]], [[שרקן|שרקנים]], [[חולדה|חולדות]], [[גרביל]]ים, [[אוגר]]ים, [[תור (עוף)|תורים]], [[תוכי]]ם, [[תרנגול]]ים, [[כלב]]ים, חתולים ו[[דולפין|דולפינים]]{{הערה|[http://m.masa.co.il/article/631/ריפוי-בעזרת-דולפינים%3A-נגיעה-אחת-רכה/ כתבה אודות טיפול בעזרת דולפינים בריף הדולפינים], [[מסע אחר]]{{קישור שבור|6.03.2018}} }}.
 
בעל החיים נבחר בהתאם לתכונותיו ולצורכי המטופל{{הערה|שם=ReferenceB|{{צ-מאמר|מחבר=תמר אקסלרד לוי|שם=טיפול בעזרת בעלי חיים: אבני דרך בהתפתחות התחום בארץ ובעולם, מהלכו ותרומתו|כתב עת=חיות וחברה}}}} . המאפיינים המשותפים של בעלי החיים בתרפיה זו הם יכולתם בזירוז החלמה ממחלות קשות והשפעתם החיובית על המטופל. יחסם של בעלי החיים כלפי בני האדם מתאפיין בחוסר שיפוטיות. חיות מחמד גדולות כגון כלבים וחתולים מתאפיינים ביכולתם להביע אהבה, חיבה וידידות ובכך מעודדות פיתוח מערכת יחסים ואמפתיה עם המטופל. בעלי חיים גדולים כגון סוסים וחמורים מתאימים למטרת חיזוק שרירי הגוף, בכך שהם מדמים את הפעילות המוטורית האנושית. בנוסף, הסוס מדמה את ההתנהגות האנושית, ולכן ממחיש בהתנהגותו את חוויותיהם הרגשיות של המטופלים ואת הדינמיקה הקבוצתית{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=גל תמים סיקולר ועופר סיקולר|שם=אימון בוויסות רגשי לילדים עם בעיות התנהגות באמצעות אילוף כלבים|כתב עת=פסיכואקטואליה}}}} . ישנם חיות מחמד קטנות כגון שרקנים, עכברים ותוכים המפתחות אמפתיה ואחריות בעקבות הטיפול העדין והמסור שהן דורשות{{הערה|שם=ReferenceA}} . החיות המטפלות בתרפיה זו, מוכשרות בסדרת אימונים, הכוללים מיתון והשהיית דחפים ופיתוח יכולות התקשרות עם האדם{{הערה|שם=ReferenceB}}.▼
 
יש אדם שיתאים לו טיפול מעודן ומרגיע ויש שיתאים לו טיפול תנועתי רחב כל השיקולים הם אינדיווידואלים, תלויי מצב נפשי, רגשי ופיזי של המטופל. בפינת חי ישנם גישות המאפשרות לילד להסתובב ולבחור את החיה הרצויה וגישות אחרות טוענות שצריך להביא חיה למטופל לפי שיקול דעתו של המטפל ואם המטופל לא מסתדר עם החיה צריך להחליף לחיה אחרת.▼
 
▲בעל החיים נבחר בהתאם לתכונותיו ולצורכי המטופל{{הערה|שם=ReferenceB|{{צ-מאמר|מחבר=תמר אקסלרד לוי|שם=טיפול בעזרת בעלי חיים: אבני דרך בהתפתחות התחום בארץ ובעולם, מהלכו ותרומתו|כתב עת=חיות וחברה}}}} . המאפיינים המשותפים של בעלי החיים בתרפיה זו הם יכולתם בזירוז החלמה ממחלות קשות והשפעתם החיובית על המטופל. יחסם של בעלי החיים כלפי בני האדם מתאפיין בחוסר שיפוטיות. חיות מחמד גדולות כגון כלבים וחתולים מתאפיינים ביכולתם להביע אהבה, חיבה וידידות ובכך מעודדות פיתוח מערכת יחסים ואמפתיה עם המטופל. בעלי חיים גדולים יותר כגון סוסים וחמורים מתאימים למטרת חיזוק שרירי הגוף, בכך שהם מדמים את הפעילות המוטורית האנושית. בנוסף, הסוס מדמה את ההתנהגות האנושית, ולכן ממחיש בהתנהגותו את חוויותיהם הרגשיות של המטופלים ואת הדינמיקה הקבוצתית{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=גל תמים סיקולר ועופר סיקולר|שם=אימון בוויסות רגשי לילדים עם בעיות התנהגות באמצעות אילוף כלבים|כתב עת=פסיכואקטואליה}}}} . ישנם חיות מחמד קטנות כגון שרקנים, עכברים ותוכים המפתחותמפתחות אמפתיה ואחריות בעקבות הטיפול העדין והמסור שהן דורשות{{הערה|שם=ReferenceA}} . החיות המטפלות בתרפיה זו, מוכשרותנבחרות בזכות אופיין הנוח, ועוברות הכשרה בסדרת אימונים, הכוללים מיתון והשהיית דחפים ופיתוח יכולות התקשרות עם האדם{{הערה|שם=ReferenceB}}.
לצורך הבחירה וההתאמה, יש חוות שמתמחות בסוג אחד של בעלי חיים כמו חוות-סוסים, ויש חוות שממכילות מגוון בעלי-חיים רחב.
 
▲יש אדם שיתאים לו טיפול מעודן ומרגיע ויש מי שיתאים לו טיפול תנועתי רחב. כל השיקולים הם אינדיווידואליםאינדיווידואליים, תלויי מצב נפשי, רגשי ופיזי של המטופל. בפינת חי ישנםקיימות גישות המאפשרות לילד להסתובב בפינת החי ולבחור את החיה הרצויה וגישותלו. קיימות גישות אחרות טוענות שצריךשזה להביאתפקידו חיהשל למטופלהמטפל, לפיועליו שיקוללבוחור דעתואת שלהחיה המטפלהמתאימה לטיפול ולצרכי המטופל. ואםאם המטופל לא מסתדר עם החיה צריךשנבחרה, יש להחליף לחיה אחרת. יש חוות שמתמחות בסוג אחד של בעלי חיים כמו חוות-סוסים, ויש חוות שממכילות מגוון בעלי-חיים רחב, ומאפשרות בחירה.
החיות המשמשות במסגרת הטיפולית עוברות תהליך של אילוף או [[אימון]] ויש להן מטרה טיפולית ברורה.{{הערה|שם=בראון}}
 
==המסגרת הטיפולית==
שורה 78 ⟵ 74:
כדי להפיק את התוצאות המיטביות מטיפול בעזרת בעלי חיים, יש להתאים באופן אישי את יחסי הגומלין בין האדם לחיה על פי המאפיינים הפסיכו-חברתיים של כל מטופל.{{הערה|שם=אחלה ספר|Fine, A. H. (Ed.). (2010). Handbook on animal-assisted therapy: Theoretical foundations and guidelines for practice. Academic Press.}}
 
הטיפול נעשה במסגרות של פינות-חי, פינות-ליטוף, בטיפול פרטני עם בעל-חיים יחיד, חוותאו בחוות-רכיבה, בריכות-שחיה עם יונקים ימיים וכיוצא בזה. רוב בעלי-החיים המעורבים בטיפול שייכים למחלקת ה[[יונקים]] וה[[עופות]] בטבע. מחלקות אלו מתאפיינות בתקשורת מפותחת ולכן במערכות יחסים מפותחות,. יחסית ל[[זוחלים]] ו[[דגים]].
טיפולים אלה נעשים בחדר סגור או בחוץ, אשר משתנה בהתאם למטרות הטיפול. כאשר הטיפולים מתבצעים בחדר סגור, השימוש נעשה על ידי חיות קטנות.{{הערה|שם=אדרי}} בנוסף ישנן מסגרות חינוכית כמו "גן הילד" אשר הוקמה על ידי עמותה ציבורית ומשרד החינוך אשר מטרתה לטפח אוכלוסייה של ילדים חריגים המגיעים לגן ממסגרות החינוך המיוחד.
 
שורה 88 ⟵ 84:
==השפעות בריאותיות ויתרונות לטיפול==
{{להשלים|נושא=מדעי הטבע}}
נוכחות בעלי חיים במסגרת הטיפולית תורמת לפיתוח הקשר בין מטפל למטופל. היא אף מסייעת בהעלאת הביטחון העצמי של המטופל בכך שהמטופל נתפש בעיני החיה כ"כל יכול" (קורנאלדי, 2016). החיה אינה רואה את חוסר המסוגלות של המטופל אוולא שופטת את האדם מולה,. היא מקנה תחושה של קבלה, אמון, רגיעה ונחמה. באמצעות בעלי החיים ילדים יכולים להתנסות בהבעת בגרות ושליטה בסיטואציות מגוונות, להביע אחריות על האחר ולהעלות זיכרונות, רגשות ותגובות שגם אם לא נכונות אינןשאינן נשפטות. הקשר עם בעלי החיים לעיתיםשובר שוברלעתים את חומת ההגנה שנבנתה על ידייידי המטופלים וכך הקשר מגשר בין המטפל למטופל בעזרת ווסת רגשי מכיל, לא שיפוטי ואינושאינו דורש תקשורת מילולית (אפרת, אין תאריך; קורינאלדי, 2016). מעבר לכך, אינטראקציותאינטראקציה עם בעלי החיים מעודדותמעודדת אמפתיה, מפחיתותמפחיתה חרדה ומועקה ומגבירותומגבירה את תחושת האמון בין מטפלהמטפל למטופל במסגרת הקשר עם בעלי החיים <u>(אפרת, אין תאריך; בן-נון, 2017; פריש-פלס, 2008; סיקולר, תמים-סיקולר, 2013).</u>[[קובץ:Langley therapy dog.jpg|ממוזער|250px|שימוש בכלב טיפולי בבית חולים.]]
לטיפול בעזרת בעלי חיים ישקיימת תועלת בריאותית{{הערה|שם=בראון}} והוא יכול לשמש כאלטרנטיבה טיפולית למגוון מצבים [[רפואה|רפואיים]].{{הערה|שם=PDD מטרין}}כמו כן, ניתן להיעזר בבעלי חיים לצורך קידום תהליכים טיפוליים פיזי ומוטוריים, כדוגמת ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה.
 
לדוגמה, טיפול בעזרת בעלי חיים יכול להפחית את רמת ה[[כאב]] של ילדים.{{הערה|שם=בראון|Braun, C., Stangler, T., Narveson, J., & Pettingell, S. (2009). Animal-assisted therapy as a pain relief intervention for children. Complementary therapies in clinical practice, 15(2), 105-109.}}
 
== חסרונות הטיפול ==
לעיתים המפגש עם בעלי החיים גורר ציפיות מוגזמות שחלקן עלולות לא להתממש. בעקבות חוסר מימושן המטופל עלול לחוות אכזבה במהלך הטיפול, דבר אשר יכול להוביל לחוסר הצלחה בטיפול (קורינאלדי, 2016). בנוסף, ישנהקיימת סכנת תאונות הן לבעל החיים והן למטופל ולכן ישנו חשש כי היחס לבעלי החיים יכול להוביל להפחתהלהפחתת מהמיקודהמיקוד של המטפל במטופל (פירני, 2004; סיקולר, תמים-סיקולר, 2013). יתרה מכן, תחום הטיפול הנעזר בבעלי חיים הוא תחום שנמצא בהתפתחות, לכן, עוד לא הוגדרו גבולות ברורים למקצוע והמקצוע עלול להתנגש עם מקצועות טיפוליים נוספים כגון טיפול באמנות וטיפול במוזיקה. בנוסף לכך בישראל נעדרת הכרה חוקית בתחום ולכן אין פיקוח על תהליך ההתמחות, אין מבחני רישוי והמדינה אינה קובעת את הגדרות המקצוע (גנדלמן, וסרמן, שפירו-פבלובסקי, 2013 מתוך פריש-פלס, 2009; סיקולר, תמים-סיקולר, 2013).
 
==ביבליוגרפיה==
שורה 127 ⟵ 123:
* פורטל אנימל - [http://www.animal.co.il טיפול בעזרת בעלי חיים], כלבנות טיפולית ורכיבה טיפולית
* [http://sfile.f-static.com/image/users/210215/ftp/my_files/%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%91%D7%AA%20%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99.pdf?id=14095980 נייר עמדה בנושא רכיבה טיפולית וטיפול באמצעות סוסים] - האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
*International Society for Animal Assisted Therapy - ISAAT - ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח לקידום הטיפול באמצעות בעלי חיים, ולמען הכשרת בתוכנית לימודים מוכרת.
*בית איזי שפירא, תוכנית לימוד להכשרת מטפלים לשיקום וסיוע באמצעות בעלי חיים AAA, לאוכלוסיות בעלי צרכים מיוחדים
*Delta Society -ארגון שהוקם בארה"ב ב-1990 מכשיר מטפלים וגם את בעלי החיים לטיפול, כולל כלבים חתולים, ציפורים, לאמות, חזירים סוסים ועוד, צוותים שלהם פועלים בחמישים מדינות.
*ריף הדולפינים באילת - טיפול בעזרת דולפינים
 
==הערות שוליים==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/טיפול_בעזרת_בעלי_חיים"