בעל (אל) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פולחן הבעל במקרא: תיקון בהתאם להמשך הפיסקה
שורה 24:
על פי ה[[מקרא]], ב[[פולחן]] הבעל הייתה לעיתים גם התגודדות ב[[כלי נשק]] ושפיכת דם עצמית ובמקרים קיצוניים גם [[קורבן אדם|קורבנות אדם]]. בכתובת עתיקה בשפה ה[[אוגריתית]] נמצאה הנחיה בשעת [[מצור]] על עיר, להקריב בן בכור לבעל, על מנת לגרום לאויב להפסיד או לעזוב את העיר.
 
בעל היה האל החזק והקשה ביותר שאיתו התמודדו מנהיגי הדת ב[[עם ישראל]]. לעיתים הוא חדר וגרם ליצירת פולחן כפול שבו עבדו ליהוהלאלוקי ישראל ולבעל כאחד. [[גדעון]] יצא למלחמה כנגד כהניו, ולאחר ניצחונו של גדעון שונה שמו ל"ירו-בעל" כדי להורות שיריב עמו הבעל. אחד מבניו של [[שאול המלך]] נקרא "איש-בעל" וגם בניו של [[יהונתן]] בנו נקראים בשמות המעידים, לדעת [[ביקורת המקרא|מבקרי מקרא]], על הפופולריות הרבה של פולחן הבעל בקרב העם: "מריב-בעל" ו"מרי-בעל", כמו כן אחד מבניו של [[דוד המלך]] נקרא בשם "בעל-ידע". מאידך, פרשנים מסורתיים כתבו שלפני שהתפשטה בישראל עבודת הבעל, שימש שמו שמשמעו 'אדון' גם כתואר לאלוהי ישראל, ועל שמו נקראו צאצאי שאול ודוד.{{הערה|[[יהודה קיל]], פירוש [[דעת מקרא]] על {{תנ"ך|דברי הימים א|ח|לג}}}} במקומות רבים במקרא שונה הרכיב ה[[תיאופורי]] "בעל" לשם "בושת", כמו "ירובשת" ו"איש בשת", דבר המעיד על ה[[אידאולוגיה]] של כותבי המקרא נגד פולחן הבעל, כפי שפירשו [[רש"י]] ו[[רד"ק]].
 
בתקופתו של אחאב חדר הפולחן באופן ניכר. אחד מהשיאים במלחמה היה אצל [[אליהו]] הנביא בהר ה[[כרמל]] בעימותו עם פולחן הבעל, בתקופה של [[בצורת]], ביקש מנביאי הבעל להוריד אש על המזבח, ולאחר כישלונם ואיבוד אהדת העם, הרג אותם.