החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

ההתקדמות הסובייטית המהירה גרמה לצבא המחתרת הלאומנית בפולין (ה[[ארמייה קריובה]]) לפתוח ב[[מרד ורשה|התקוממות]], ולנסות להשתלט על בירת פולין, [[וורשה]], לפני בוא הצבא האדום. הפולנים ומקורות מערביים האשימו לאחר מעשה את סטלין בכך שהורה לכוחותיו לעצור את התקדמותם לכיוון וורשה, ולא לבוא לעזרת המורדים הפולנים, בכוונה תחילה, במטרה לאפשר לצבא הגרמני למחוץ את ההתקוממות בוורשה באין מפריע (במהלך דיכוי המרד נהרגו כרבע מיליון פולנים והעיר וורשה נחרבה). אולם המקורות הסוביטיים טוענים, שהסיבה העיקרית לעצירת התקדמות הצבא האדום בציר וורשה הייתה אובדן תנופת ההתקפה לאחר התקדמות רצופה של מאות ק"מ, והתקפת נגד רבת עוצמה, שהנחיתו כוחות שריון גרמניים על כוחכוחות החלוץ הסובייטיהסובייטיים שהתקרבו לוורשה בראשית אוגוסט. וורשה נמצאה על הנתיב הקצר ביותר לגרמניה, ולכן הפיקוד העליון הגרמני החיש תגבורות חזקות לאזור זה, כדי לעצור את המשך ההתקדמות הסובייטית.

לאחר עצירת ההתקדמות הסובייטית בפולין העביר הפיקוד הסובייטי את המאמץ העיקרי שלו דרומה, לאזור ה[[בלקן]]. ב-[[20 באוגוסט]] תקפו הכוחות הסוביטיים את הכוחות הגרמניים והרומניים, שהגנו על קו נהר הסיראט בצפון רומניה. עד סוף החודש התמוטטה התנגדות [[קבוצת ארמיות דרום הגרמנית כלילאוקראינה]], ויותר מ-400 אלף חיילים של הציר נפלו בשבי, כולל מרבית [[הארמייה השישית (וורמאכט)|הארמייה השישית]] הגרמנית, שהוקמה מחדש לאחר סטלינגדהשמדתה ב[[קרב סטלינגרד]]. כוחות הצבא האדום התקדמו במהירות דרומה. [[בוקרשט]] נפלה ב-[[31 באוגוסט]], וב-[[2 בספטמבר]] נכבשו שדות הנפט של [[פלויישטי]], מקור הנפט הגולמי העיקרי של גרמניה הנאצית. ממשלת רומניה הפרו-גרמנית הודחה ב-[[23 באוגוסט]], והממשלה החדשה מיהרה לחתום על הסכם שביתת נשק, שהוכתב על ידי ברית המועצות, והודיעה על הצטרפותה של רומניה למלחמה נגד גרמניה.

בראשית ספטמבר נכנסו כוחות הצבא האדום לבולגריה ללא התנגדות, ותוך מספר ימים הוקמה גם שם ממשלה חדשה, שמיהרה להכריז מלחמה על גרמניה. הכוחות הסוביטיים המשיכו בהתקדמות מהירה דרך בולגריה, נכנסו לצפון יוגוסלביה, חברו עם צבא [[הפרטיזנים של טיטו]], וב-[[20 באוקטובר]] שחררו את בלגרד.