חסידות סקווירה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←מאפייני ומנהגי החסידות: הבנתי את המשפחלוגיה |
עריכה |
||
שורה 7:
====הדור השני====
לאחר פטירת רבי יצחק כיהנו כאדמו"רים במקומו שלושה מבניו:
*רבי '''[[אברהם יהושע העשיל טברסקי (סקווירא)|אברהם יהושע העשיל]]''' היה חתנו של רבי שמואל אשכנזי ובזיווג שני של רבי יוסף זילברפרב. נפטר כשנה וחצי אחרי פטירת אביו ב[[ג' בכסלו]] [[תרמ"ז]].
*רבי '''ישראל''' היה נשוי לצפורה, בת דודו רבי [[אברהם טברסקי (טוריסק)|אברהם מטריסק]]. נפטר ב[[כ"ז באלול]] [[תרע"ט]].
*רבי '''[[דוד טברסקי (סקווירא)|דוד]]''' (המכונה "ר' דוד'ל") נולד בשנת [[תר"ח]]. היה חתנו של רבי שלמה מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]] ובזיווג שני של רב אליקים געץ מ[[חסידות אוסטרהא|אוסטרהא]]. נפטר ב[[תר"פ]].
שלושת האחים הנהיגו במקביל. לאחר פטירת רבי אברהם יהושע העשיל מינו חסידיו את בנו השני רבי משה דן למלא את מקומו, ושני אחיו נפרדו מבית מדרשו והקימו [[חצר חסידית|חצר]] משלהם.
שורה 23:
====בני רבי דוד====
שבעת בניו של רבי דוד שימשו כאדמו"רים, המפורסם שבהם הוא בנו הצעיר רבי יעקב יוסף שניצל מ[[מלחמת העולם השנייה]] והקים מחדש את החסידות בארצות הברית. בנו הגדול היה רבי מרדכי חתן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא, נפטר מעט אחרי אביו. בנו השני רבי משה חתן קרוב משפחתו רבי [[יעקב אריה לייב טברסקי|יעקב אריה]] מ[[חסידות טריסק|טריסק]], נפטר אף הוא בשנת תר"פ ולא השאיר ילדים. בנו השלישי רבי אהרן חתן רבי [[יצחק מבוהוש]]. בנו החמישי רבי מנחם נחום חתנו של בן דודו רבי יוסף מאיר ממחנובקא, כיהן כאדמו"ר במחנובקא אחרי פטירת חמיו, ברח לקייב ומשם ל[[קישינב]] ומשם לארצות הברית שם פתח בית מדרש ונתכנה האדמ"ור מסקווירא-מחנובקא. התחתן בשנית עם בתו של רבי פנחס ספרד מ[[חסידות אוסטרהא|קוניב]] נפטר ב[[י"ט בסיוון]] [[תש"ו]]. בנו השישי רבי יצחק חתנו של קרובו רבי שמואל שלמה מ[[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] הצליח להמלט לקישינב יחד עם אמו שם כיהן כאדמו"ר לציבור גדול. נרצח ב[[השואה|שואה]] ב[[טרנסניסטריה]].
בנו הרביעי רבי שלמה חתן רבי אריה לייב ממגרוב בנו של רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]], חזר לאחר פטירת אביו ל[[סקווירא]] ושם מילא את מקומו ושימש כאדמו"ר מסקוירה, נפטר בז' אדר א' שנת [[תרפ"א]], ונקבר סמוך לאביו ב[[קייב]], ונבנה אוהל מיוחד על קברו. בנו [[חסידות פאלטישאן#הדור הראשון - רבי אלעזר מפאלטישאן|רבי אלעזר]] מילא את מקומו ושימש כאדמו"ר מסקווירא ב[[פלטיצ'ן]] וייסד את חסידות זו (ראו להלן).
====לאחר השואה====
בנו השביעי של רבי דוד, [[יעקב יוסף טוורסקי|רבי יעקב יוסף]], נולד בשנת [[תר"ס]] בסקווירא. בשנת [[תר"פ]] ברח עם אחיו ואמו לקישינב שם נישא לבתו של רבי פנחס מ[[חסידות רחמסטריווקא|אוסטילא]] חתנו של רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב]] מ[[חסידות בעלזא|בעלזא]] וישב בעיר קאלארש שב[[בסרביה]]. ניצל מהשואה והיגר לארצות הברית והתגורר ב[[ויליאמסבורג (ברוקלין)|ויליאמסבורג]], אך נוכח החומרנות והדקדנטיות שפגש, ביקש לבנות לחסידיו מתחם מגורים כפרי רחוק מהמרכזים העירוניים ולכן ייסד עיירה חסידית (הראשונה בארצות הברית; מעין [[שטעטל]]) במחוז רוקלנד שבמדינת [[ניו יורק]] וקרא לה [[ניו סקוור]] ("סקווירא החדשה"). חתניו של רבי יעקב יוסף הם רבי [[מרדכי הגר]] מ[[חסידות ויז'ניץ מונסי|ויז'ניץ מונסי]] ורבי [[חי יצחק טברסקי]] מ[[חסידות רחמסטריווקה|רחמסטריווקה ארצות הברית]].
לאחר פטירתו של רבי יעקב יוסף טוורסקי ירש את מקומו בנו רבי [[דוד טברסקי מסקווירא (השני)|דוד טוורסקי]]. הרב דוד טוורסקי נולד ב[[יאס]] ב-[[1940]] ונישא לחנה חיה בתו של רבי [[משה יהושע הגר]] האדמו"ר ב[[חסידות ויז'ניץ|ויז'ניץ]].
כיום מונה חסידות סקווירא קרוב ל-3,000 משפחות, כשלפחות מחציתן מתגוררות בניו סקוור. לחסידות קהילות גם ב[[מונסי]], [[בורו פארק]], [[לייקווד (ניו ג'רזי)|לייקווד]], ויליאמסבורג, [[מונטריאול]], [[אנטוורפן]] ו[[לונדון]]. מ[[שנות ה-90]] מתפתחות קהילות גם בישראל ולחסידות בתי כנסת ב[[ירושלים]], [[בני ברק]], [[ביתר עילית]] ו[[בית שמש]]. בירושלים נפתחו גם [[תלמוד תורה]] וישיבה קטנה.
==מאפייני ומנהגי החסידות==
חסידות סקווירא נחשבת לחצר שמרנית. היא שואפת לשמר את דרכו של רבי יעקב יוסף מסקווירא. מלבד מנהגי [[חסידות צ'רנוביל|צ'רנוביל]] הנהוגים באדיקות בסקווירא, אימץ רבי יעקב יוסף מנהגים רבים מחותנו של חותנו, רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב מבלז]].
התפילות וה[[טיש|שולחנות]] נערכים באווירה רצינית ללא גילויי עליצות וחריגות מהסדר.
החסידים לובשים באמצע השבוע חליפות חלקות ללא דוגמה ובשבת [[קפוטה]] חלקה. לבישת [[גרטל]] היא חובה בכל היום (גם מראהו וצורת הלבישה ייחודיים לחסידות סקווירא). רוב החסידים מרכיבים משקפי פלסטיק שחורים. בשבת (
החל משנת [[תשנ"ג]] יוצא עלון שבועי בשם "בחצר הקודש" המפרט את השיחות, הפגישות והאירועים של האדמו"ר.
|