ויקיפדיה

ג'ורג' סטיינר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 1:
[[קובץ:George Steiner 2013 (cropped).jpg|ממוזער|ג'ורג' סטיינר, 2013]]
'''פרנסיז ג'ורג' סטיינר''' (נקרא בעברית גם: '''ג'ורג' שטיינר'''; באנגלית: '''Francis George Steiner;''' נולד ב-23 באפריל [[1929]], ב[[פריז]]), הוא [[מבקר ספרותי|מבקר ספרות]] [[יהדות ארצות הברית|יהודי אמריקאי]], [[פובליציסט]], [[פילוסוף]], [[סופר]] ו[[מחנך]]. מרבה לכתוב על היחס שבין [[ספרות|לשון]], [[ספרות]] ו[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]], וכן גם על [[השואה]]. נחשב לאחד מהחוקרים הבולטים בעולם הספרות.{{הערה|Hahn, Daniel. ''Contemporary Writers in the UK''. Retrieved March 26, 2008.}}
 
כיהן כפרופסור ל[[אנגלית]] ו[[ספרות משווה]] ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] [[ז'נבה]], [[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]] ו[[אוניברסיטת הרווארד|הרווארד]]. מתגורר כיום ב[[קיימברידג']], [[אנגליה]].
שורה 15:
 
==קריירה אקדמית==
בשנת [[1956]] חזר סטיינר ל[[ארצות הברית]] והמשיך כחוקר וכמרצה ב[[אוניברסיטת פרינסטון]] ובמוסדות אקדמיים אחרים. הוא חזר לאנגליה בשנת [[1961]] והיה בין חבר המייסדים של Churchil College ב[[אוניברסיטת קיימברידג']]. לא כולם בפקולטה לאנגלית קיבלו ברצון את המרצה ה[[כריזמה|כריזמטי]] בעל ה[[מבטא]] הזר, שמרבה להתעסק בנושא [[השואה]].{{הערה|שם=:1}} הם טענו שהנושא איננו באמת רלוונטי ל[[בריטניה]], שהתמקדה יותר במיתוסים על הפגזות [[הבליץ]], [[דנקרק|קרב דנקרק]] ו[[הקרב על בריטניה]]. ואכן, סטיינר לא קיבל מעולם את התואר של [[פרופסור חבר]] בקיימברידג', על אף שבפועל הוא קיבל את המשכורת שתואמת את התואר. אמנם, היו לו הזדמנויות לחזור ל[[ארצותלארצות הברית]] כדי לעבוד באוניברסיטאות אחרות, ולזכות בתנאים המתאימים, אך אביו טען שאם הוא יעזוב את [[אירופה]], [[היטלר]] ינצח בכוונותיו להשמיד את השם היהודי ב[[אירופה|יבשת]]ביבשת, והוא נענה לאביו.
 
לאחר מספר שנות עבודה במחקר והוראה קיבל סטיינר בשנת [[1974]] את התפקיד של [[פרופסור]] לספרות משווה ב[[אוניברסיטת ז'נבה]] - שם הוא לימד במשך 20 שנה בארבע שפות שונות. עם פרישתו, בשנת [[1994]] הוא קיבל את התואר של [[פרופסור אמריטוס]] בז'נבה, וכן תואר של חברות כבוד ב Balliol College, באוניברסיטת אוקספורד. לתארים אלו הצטרפו אחרים מאוניברסיטאות שונות ומכובדות באנגליה ובארצות הברית.
 
סטיינר הרבה להרצות ולפרסם [[מחקר]]ים ונחשב למבקר חשוב. הוא פרסם עשרות מאמרים וביקורות בעיתונות הבכירה, הן בארצות הברית והן באנגליה.
על אף הרצינות הרבה שבה הוא מתייחס לעבודתו, הוא ידוע גם כבעל הומור יבש. כשנשאל פעם איזו ספרות קלילה קרא בילדותו, הוא ענה "[[מובי דיק]]".{{הערה|שם=:1}}
 
שורה 39:
הקריירה של ג'ורג' סטיינר משתרעת על פני מחצית [[מאה (זמן)|מאה]]. הוא פרסם עשרות מאמרים וספרים שדנים בכשלים של [[תרבות המערב|התרבות המערבית]] העכשווית ובסוגיות של [[שפה|לשון]] ונסיגתה בתקופה של פוסט-שואה. התחום העיקרי של התמחותו הוא ספרות משווה, ועבודתו כמבקר נוטה למחקר תרבותי-פילוסופי המתמקד בעיקר בתרגום ובאיפיונה של הלשון והתרבות.
 
אחד ממשפטיו הידועים על צריכת התרבות מפקפק בהשפעתה המוסרית החיובית{{הערה|ראו אצל [[אהרן ליכטנשטיין]], '''באור פניך יהלכון''', משכל, 2012, עמ' 245-244244–245
}} {{ציטוט|מקור=ג'ורג' שטיינר בהקדמה לספרו: Language and Science|מרכאות=כן|תוכן="אנו כבר יודעים שייתכן שאדם יקרא [[יוהאן וולפגנג פון גתה|גתה]] או [[ריינר מריה רילקה|רילקה]] בערב, ואחר כך ינגן [[יוהאן סבסטיאן באך|באך]] ו[[פרנץ שוברט|שוברט]], וילך לעבודת יומו ב[[אושוויץ]] בבוקר. לומר שהוא קרא אותם בלי להבין, או שאוזנו ערלה, היא אמירה לא רצינית. כיצד משפיעה ידיעה זו על ה[[ספרות]] ועל ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]], על התקווה שהפכה ל[[אקסיומה]] מימי [[אפלטון]] ועד [[מת'יו ארנולד|מתיו ארנולד]], שהתרבות היא כוח מעדן, ושאפשר להפוך אנרגיות של הרוח לאנרגיות של התנהגות?}}
 
[[אסף שגיב]] מאפיין את ג'ורג' סטיינר כאיש ציבור בעל מוניטין רב, שעבודתו מתעסקת ומתחבטת בסוגיות הנוקבות ביותר של היצירתיות האנושית, בכוחה וגבולותיה של ה[[שפה|לשון]], בקשר ההדוק שבין [[אמנות]] ל[[תאולוגיה]] ובתדמית ה[[מוסר]]ית של ה[[ציוויליזציה]] המודרנית. בעיני משכילים רבים, אומר שגיב, שטיינר הוא מעין מורה דרך בדרכים המפותלות של הציוויליזציה ה[[אירופה|אירופית]].{{הערה|שם=:0|אסף שגיב, "הבעיה היהודית של ג'ורג' שטיינר", בתוך: תכלת; כתב עת למחשבה ישראלית, מס. 12, תשס"ב, עמ' 133 - 158
}} יחד עם זאת, מוסיף שגיב, דוחה סטיינר כל בדלנות ו[[לאומנות]] מכל סוג שהוא, כולל מדינה [[ציונות|ציונית]], עקב תמיכתו ב[[הומניזם]] [[אוניברסליזם|אוניברסלי]] ו[[קיצוניות ורדיקליזם|רדיקלי]]. היהודים במיטבם דווקא כאשר הם חלק מהעולם הגדול, ולא כשהם מקובצים במדינה ריבונית שלהם. הוא מרבה לצטט את [[הבעל שם טוב]]: "''האמת מצויה תמיד ב[[גלות]], היא חייבת לשוטט''" ואת [[חיים ויצמן]] (על אף שבטעות ייחס זאת ל[[עזר ויצמן]]): "''היהודים המפוזרים בעולם הם כ[[דשן]] לאדמת העולם וכשהם מרוכזים הם כזבל פרות".''{{הערה|ראו את מכתבו של ג'ורג' שטיינר ב[[תכלת (כתב עת)|תכלת]] 15, סתיו 2003, עמ' 3, ואת תגובתו של [[עזר ויצמן]] בנושא, תכלת 16, חורף 2004, עמ' 3}}
 
בשנת 1966 החל גם לכתוב טור קבוע בענייני ספרות בשבועון הידוע "[[הניו יורקר]]". כ-150 מאמרים פרסם סטיינר, שבהם פתח לאמריקאים אשנב לתרבות האירופית והגדיר מחדש את תפקידו של המבקר. בזכות עבודתו זו ואחרות זכה בחברות כבוד באקדמיה האמריקנית למדעים ואמנויות, ב[[טרומן קפוטה|פרס טרומן קאפוטה]] למפעל חיים ובמשרה ב[[קתדרה (אקדמיה)|קתדרה]] לשירה ב[[אוניברסיטת הרווארד]]. "''מתווך התרבות המשפיע ביותר הכותב היום בשפה האנגלית''" ו"''ראש הממשלה של התרבות''" הם רק חלק מהסופרלטיבים שהעניקו לו מעריציו.{{הערה|שם=:0}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ג%27ורג%27_סטיינר"