קירור-על – הבדלי גרסאות

'''קירור יתר''', (supercooling), קירור של [[נוזל]] ל[[טמפרטורה]] הנמוכה מ[[נקודת התכה|טמפרטורת הקיפאון]] שלו בלא שיהפוך ל[[מוצק]]. תופעה זו עשויה להיווצר מכיוון שעלששיקולים [[אנרגיה|אנרגטיים]] נותנים עדיפות ל[[מצב צבירה|מעבר פאזה]] להתחילשמתחיל מנקודהסביב מסוימתאתר בחומר[[התגרענות]]. בהיעדר תנאי זה, לא יתרחש מעבר פאזה בפועל, למרותגם אם שהתנאיםהתנאים הסביבתיים מתאימים לכך (קרי - הנוזל מקורר אל מתחת לטמפרטורת הקיפאון).

לדוגמא: כאשר [[מים]] קופאים, נקודהנקודות מסוימתמסוימות במים מתגבשתמתגבשות ראשונה ל[[קרח]], וממנהומהן מתפשט מעבר הפאזה אל גוף המים כולו. נקודתנקודות ההתחלההתחלה מכונהאלה "גרעין"מהוות אתרי התגרענות. במידה שהמים טהורים ומוחזקים בכלי נקי ללא פגמים ייתכן מצב שבו כל נקודה במים זהה לאחרת, ולכן אין נקודה מסוימת בעלת עדיפות על פני האחרות במעבר פאזה. בהיעדר גרעיניאתרי התגבשותהתגרענות, ניתן לקרר את המים לטמפרטורה נמוכה בהרבה מטמפרטורת הקיפאון (42°C-), בעוד המים נשארים במצב נוזלי.

כאשר ייגרם שינוי למים המקוררים-הנמצאים במצב של קירור יתר (כמו טלטול המיכל, השלכה של גורם זר פנימה או יצירתקפיאה [[שטח פנים]]של להיווצרותאזור "גרעין"קטן), יקפא גוש המים כולו במהירות.