קלימונטוב – הבדלי גרסאות

התיעוד הראשון לישיבת יהודים ביישוב הוא משנת [[1604]], ובמקום התקיימה עד מהרה קהילה יהודית מאורגנת. עם שחרור היישוב מידי השוודים בידי המצביא הפולני צ'ארנייצקי, נערכו ביהודי המקום פרעות. במהלך [[המאה ה-19]] נמנו רוב יהודי היישוב על ה[[חסידות]].

עם כיבוש היישוב בידי ה[[גרמנים]] באמצע ספטמבר [[1939]] רוכזו כל תושביו בכיכר המרכזית בו, ובמועד זה נרצחו שני יהודים. בימים שלאחר מכן ביצעו הגרמנים מעשי שוד אלימים ברכוש יהודי היישוב, ובהמשך, הוטלו על הקהילה תשלומי כופר, תוך לקיחת בני ערובה להבטחת התשלומים. בד בבד חטפו הגרמנים יהודים מהיישוב לביצוע [[עבודות כפייה]]. חטיפות היהודים הוסדרו עם התמקמות יחידת [[ס"ס]] בסמוך לכפר, וחלקן בוצעו במחצבה מרוחקת מהיישוב.

במרץ [[1940]] שרפו הגרמנים את כל הספרים שהיו בספריות היהודיות ביישוב. ב-[[6 באוגוסט]] 1940, בעקבות אי התייצבות במועד של עובדי הכפייה היהודים, פשטו הגרמנים על בתי היהודים בכפר לפנות בוקר, וריכזו באלימות רבה את יושביהם בכיכר השוק, שם הוכו. במהלך [[1941]] הגיעו ליישוב פליטים יהודים מ[[לודז']] ומ[[וינה|ווינה]], כמו גם יהודים מכפרי הסביבה, ורבים מהם מתו ממגיפות, מרעב וכתוצאה ממעשי התעללות מצד הגרמנים.

בקיץ [[1942]], בתגובה על בריחת עובד כפייה יהודי מהיישוב, רצחו הגרמנים את 14 בני משפחתו המורחבת, וכן 22 יהודים נוספים מהכפר.

ב-[[30 באוקטובר]] 1942 פשטו על היישוב שוטרים גרמנים, [[אוקראינה|אוקראינים]] ופולנים, הוציאו את היהודים מבתיהם, וריכזו אותם בכיכר המרכזית ביישוב. שם נערכה בהם [[סלקציה]], תוך שליחת כ-150 צעירים לעבודות כפייה ב[[בלז'ץ]], והצעדת כ-4,000 הנותרים ל[[זלוטה]], תוך ירי בכ-80 קשישים וחולים בדרך. בזלוטה הועמסו יהודי היישוב בצפיפות רבה ביותר וללא שתייה בקרונות משא, ושולחו ל[[מחנה השמדה|מחנה ההשמדה]] [[טרבלינקה]].

לאחר רצח 5חמישה יהודים נכים שעוד נותרו בקלימונטוב, הוכרז היישוב רשמית כ"נקי מיהודים".