סוציולוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ הגהה |
||
שורה 1:
{{תקציר פורטל|סוציולוגיה}}
'''סוֹצְיוֹלוֹגְיָה''' היא [[מדע]] העוסק ב[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] ובהתנהגות החברתית של ה[[אדם]]. (סוציאו
==היסטוריה של הסוציולוגיה==
שורה 13:
בעקבות המהפכה המדעית, הרעיון של מדע העוסק בחברה, כדיסציפלינה נפרדת מה[[פילוסופיה]], היה נפוץ [[המאה ה-19|במאה ה-19]]. אך הראשון שיישם רעיון זה בצורה מקיפה היה [[אוגוסט קונט]], והוא אף [[תחדיש|טבע את השם]] '''סוציולוגיה'''. במקביל פעל באירופה [[קרל מרקס]], שלא הגדיר עצמו כסוציולוג אך אבחנותיו לגבי החברה האנושית השפיעו על רבים מהסוציולוגים שבאו בעקבותיו.
ההתפתחות המשמעותית של הסוציולוגיה התרחשה בסוף המאה ה-19 ובתחילת [[המאה ה-20]], בעקבות פעולתם של שני סוציולוגים שחותמם ניכר עד ימינו - [[מקס ובר]] מ[[גרמניה]], שהקים בעשור הראשון של המאה ה-20, את המכון הראשון למחקר סוציולוגי, ו[[אמיל דורקהיים]] מ[[צרפת]], שטבע את המונח "עובדה חברתית" וניסח מתודה מקיפה לחקר החברה.
ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]] עבר מרכז הכובד של הסוציולוגיה ל[[ארצות הברית]], בזכות הסוציולוג [[טלקוט פארסונס]], שתרגם את כתביהם של ובר ושל דורקהיים לאנגלית, ואימץ חלק ניכר מהשקפותיהם תוך פיתוח גישת [[פונקציונליזם סטרוקטורלי|הפונקציונליזם-הסטרוקטורלי]]. בזכות פארסונס ותלמידו, רוברט מרטון, הגישה השתלטה תוך מספר שנים על העולם הסוציולוגי האמריקאי, ובמידה רבה גם על זה העולמי, והייתה לפארדיגמה ההגמונית ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] ו[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]]. יש הטוענים{{מקור}} שאחת הסיבות היא היותה תאוריה [[ממסדית]], התומכת בדרך-כלל בצעדי ה[[שלטון]] והקבוצות החברתיות החזקות.
מאז [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]], וביתר שאת, מ[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]], החלה להתעורר התנגדות ל[[הגמוניה]] הפונקציונליסטית, במידה רבה עקב התסיסה שחלה באותן השנים בארצות הברית, תסיסה שהתאוריה הפונקציונליסטית התקשתה להסביר. גישות חליפיות החלו להופיע - תחילה גישות של [[הבניה חברתית]], ולאחר מכן גישות
ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] של המאה העשרים נוצרה התפתחות נוספת בסוציולוגיה - הופעתו של הזרם ה[[פוסטמודרניזם|פוסט-מודרניסטי]]. זרם זה שבר את ההבחנות שהיו קיימות בעבר, בין גישות קונפליקט לגישות הסכמיות, בין סוציולוגיה ממסדית לביקורתית וכדומה, וכיום קיימת הבחנה עיקרית אחת - ההבחנה בין גישות [[מודרניות|מודרניסטיות]] לגישות פוסט-מודרניסטיות.
שורה 24:
[[קובץ: Vancouver Fashion Week.jpg|ממוזער|310 פיקסלים|מקור המונח סוציולוגיה הוא ב[[לטינית]] ופירושו תורת החברה]]
למחקר הסוציולוגי מספר עקרונות מכוננים:
* הסוציולוגיה שואפת לחקור את ההתנהגות האנושית דרך בחינת '''ההקשר החברתי''' בו הם נמצאים (בניגוד ל[[פסיכולוגיה]] הטהורה השואפת להבין את הקיום האנושי כשהוא עומד בזכות עצמו) - הקשר חברתי שכזה עשוי להיות [[משפחה]], [[אומה|לאום]], [[חוק]] וכדומה. או על דרך הניגוד, אם הפסיכולוגיה עוסקת באינדיבידואל, אז הסוציולוגיה חוקרת את המערכת החברתית בה הפרט פועל.
* '''אוניברסליות:''' בניגוד לחוויה החברתית היומיומית (שגם בה שואף האדם להבין את קיומו דרך ההקשר החברתי), הסוציולוגיה חותרת להבנת החוקיות הטהורה הנחבאת מאחורי ההתנהגות האנושית, וזאת על ידי ניסוח של חוקים כללים ומוחלטים. חרף תכונה זו, מושאי המחקר של הסוציולוגיה עשויים להיות פרטניים ביותר (משפחה מסוימת, קבוצת עבודה קטנה וכדומה) עד כלליים ביותר ("החברה המודרנית", "מדינת ישראל" וכן הלאה).
▲* '''אוניברסליות:''' בניגוד לחוויה החברתית היומיומית (שגם בה שואף האדם להבין את קיומו דרך ההקשר החברתי), הסוציולוגיה חותרת להבנת החוקיות הטהורה הנחבאת מאחורי ההתנהגות האנושית, וזאת על ידי ניסוח של חוקים כללים ומוחלטים. חרף תכונה זו, מושאי המחקר של הסוציולוגיה עשויים להיות פרטניים ביותר (משפחה מסוימת, קבוצת עבודה קטנה וכדומה) עד כלליים ביותר ("החברה המודרנית", "מדינת ישראל" וכן הלאה).
:לדוגמה: מהתנסות יומיומית עשוי אדם מסוים לקבוע כי הוא נקשר ומתיידד עם בני אדם בעלי מוצא קרוב לשלו ונמנע מקשר עם בני אדם הרחוקים ממנו במוצאם. נקודת המבט הסוציולוגית תשאף לנסח נטייה זו בחוקים כלליים של חלוקת החברה לתת-קבוצות על בסיס [[קשרים בין אישיים|קשרים בין-אישיים]].
* '''העמקה:''' המחקר הסוציולוגי שואף לחקור תכונות חברתיות שאינן מובעות לעיתים רבות ב[[תקשורת]] הרגילה. מכיוון שלכל פעילות חברתית קיימים רבדים רבים, מהם מכוונים ומהם לא-מכוונים, הסוציולוגיה חושפת לפעמים גורמים בלתי צפויים המרכיבים את ההתנסות האנושית.
▲* '''העמקה:''' המחקר הסוציולוגי שואף לחקור תכונות חברתיות שאינן מובעות לעיתים רבות ב[[תקשורת]] הרגילה. מכיוון שלכל פעילות חברתית קיימים רבדים רבים, מהם מכוונים ומהם לא-מכוונים, הסוציולוגיה חושפת לפעמים גורמים בלתי צפויים המרכיבים את ההתנסות האנושית.
:לדוגמה: התקשורת הרגילה עשויה לתאר את תפקידו של רופא כאחראי על ריפוי חולים. המחקר הסוציולוגי אינו מסתפק בקביעה כללית זו ומברר את מכלול התנהגויותיו של הרופא בתהליך הריפוי, כולל דפוסי ההתנהגות שאינם קשורים ישירות לריפוי עצמו. תוך תהליך בדיקה זה עשויות להתקבל תוצאות לא צפויות או לא מתוכננות, כגון קשר בין חיי המשפחה של הרופא לטיפול בחולים.
* '''רלוונטיות:''' ברוב המקרים עוסקת הסוציולוגיה בתחומים המוגדרים על ידי ההתרחשות הנוכחית בחברה האנושית והנושאים המעסיקים אותה (לדוגמה: חקר ה[[גזענות]] נעשה לרוב בחברות בהן קיימת הפרדת גזעים המהווה מקור להתרחשות חברתית, ועקב התרחשות זו).
שורה 38 ⟵ 34:
==תכונות החברה בראי הסוציולוגיה==
התכונה הראשונית אותה מניחה הסוציולוגיה בחקר החברה היא קיום חוויה חברתית שלמה, הניתנת לתיאור מכליל. חוויה חברתית זו מהווה אסופה של מאורעות וגורמים המקשרים בין בני אדם ומרכיבים את תודעתם, אסופה אותה ניתן לבטא כ'''תהליך חברתי''' אחד, ממנו נגזרים דפוסי התנהגות שונים המאפיינים את ההתנהגות האנושית. לדוגמה, ניתן להתייחס בנפרד לכל מקרה בו אדם משתמש בתבניות קוליות על מנת לשנות את התנהגותו של אדם אחר, אך הסוציולוגיה מתייחסת לתהליך השימוש בשפה כאל תהליך שלם המבטא מקרים פרטניים רבים, תהליך המאפיין חברה אנושית מסוימת.
תכונה נוספת היא היותה של החוויה החברתית '''מורכבת, עשירה ומגוונת''', כלומר - לכל חברה אנושית מרכיבים, תהליכים, כוחות ומתחים רבים המתרחשים בה בו-זמנית ולאורך תקופה, המתייחסים זה לזה במגוון צורות (השלמה, ניגוד, הקבלה וכדומה). כמו כן, תהליכים אלו מצויים ברבדים שונים של החברה (לדוגמה: התנהלות רגשית עשויה להיות רקע להתנהלות כלכלית).
שורה 45 ⟵ 41:
כל מחקר סוציולוגי נע על מתח בין שתי תכונות מקבילות של הקיום החברתי: קיום גורמים מלכדים ומשמרים בחברה, המכונים '''קונצנזוס''', וקיום גורמים המחלקים את החברה למרכיביה ויוצרים ניגוד בתוכה, המכונים '''קונפליקט'''. אף על פי שתכונות אלו אינן סותרות במהותן, הן מאפשרות בחינת החברה משתי זוויות שונות (בפועל, כל מחקר סוציולוגי מכיל מידות שונות של שתי הזוויות):
* מזווית הקונצנזוס ניתן לבסס הנחת מחקר כי החברה היא [[שמרנות|שמרנית]] מטבעה וכל שינוי בה יהיה איטי, מקיף, יסודי ועמוק. זווית זו נוטה להיות הזווית הרווחת במחקר הסוציולוגי ומבחינה היסטורית נהוג לציין את [[אמיל דורקהיים]] כסוציולוג מרכזי הנשען על הסתכלות זו.
* מזווית הקונפליקט ניתן לבסס הנחת מחקר לפיה החברה מקוטבת מטבעה ובנויה על התנגשות מתמידה של גורמים בתוכה. על פי גישה זו השינוי הוא המצב הטבעי של החברה והוא עשוי להיות מושג במהלכים ארעיים, חלקיים ומהירים (כדוגמת הפיכה ב[[ממשל]] של [[מדינה]]), בעוד השימור החברתי הוא תוצר של יתרון יחסי של כוח מרכזי בחברה, השואף לקבע את המצב הקיים באמצעות דיכוי נמשך של כוחות הנגד. זווית זו מיוחסת לרוב לסוציולוג [[מקס ובר]] או לגישת ה[[מרקסיזם]], כגישה מרכזית הנשענת על הסתכלות זו.
מתח אחר המתקיים בניתוח הסוציולוגי הוא המתח בין דגש על '''מבנה''' החברה (ארגונים, מעמדות, כלכלה, תרבות וכו'), לבין דגש על ה'''תהליך''' - הפירוש הסובייקטיבי אשר מעניק הפרט לחברה שסביבו ולמעשיו - גישה המכונה '''[[אינטראקציוניזם סימבולי]]'''.
▲* מזווית הקונצנזוס ניתן לבסס הנחת מחקר כי החברה היא [[שמרנות|שמרנית]] מטבעה וכל שינוי בה יהיה איטי, מקיף, יסודי ועמוק. זווית זו נוטה להיות הזווית הרווחת במחקר הסוציולוגי ומבחינה היסטורית נהוג לציין את [[אמיל דורקהיים]] כסוציולוג מרכזי הנשען על הסתכלות זו.
▲* מזווית הקונפליקט ניתן לבסס הנחת מחקר לפיה החברה מקוטבת מטבעה ובנויה על התנגשות מתמידה של גורמים בתוכה. על פי גישה זו השינוי הוא המצב הטבעי של החברה והוא עשוי להיות מושג במהלכים ארעיים, חלקיים ומהירים (כדוגמת הפיכה ב[[ממשל]] של [[מדינה]]), בעוד השימור החברתי הוא תוצר של יתרון יחסי של כוח מרכזי בחברה, השואף לקבע את המצב הקיים באמצעות דיכוי נמשך של כוחות הנגד. זווית זו מיוחסת לרוב לסוציולוג [[מקס ובר]] או לגישת ה[[מרקסיזם]], כגישה מרכזית הנשענת על הסתכלות זו.
▲מתח אחר המתקיים בניתוח הסוציולוגי הוא המתח בין דגש על '''מבנה''' החברה (ארגונים, מעמדות, כלכלה, תרבות וכו'), לבין דגש על ה'''תהליך''' - הפירוש הסובייקטיבי אשר מעניק הפרט לחברה שסביבו ולמעשיו - גישה המכונה '''[[אינטראקציוניזם סימבולי]]'''. כמובן שהפרדה זו היא מלאכותית ועוסקת רק בדגש, שכן שני היסודות, מבנה ותהליך אינם ניתנים להפרדה במציאות. לדוגמה, חקר הכלכלה עשוי להסביר את ייצור וחלוקת המוצרים בחברה (כלומר - המבנה הכלכלי שלה), או את ההשלכה של מבנה זה על תפיסת האדם את עצמו, חבריו ועולם הטבע (כלומר - התהליך המתרחש).
==נושאים הקשורים לסוציולוגיה==
תחום נרחב בסוציולוגיה הוא חקר מערכות [[ארגון|ארגוניות]], הכולל בתוכו את חקר ה[[ביורוקרטיה]], [[משאבי אנוש]] ועוד. תחום אחר הוא חקר ה[[זהות]] החברתית והשפעתה על התנהגות האדם, תחום הכולל את חקר ה[[לאום]], ה[[ציבור]], ה[[המון]] ועוד.
: [[תרבות]] - [[גזענות]] - [[העצמה]] - [[פמיניזם]] - [[סוציאליזציה]] - [[אירופוביה]]
: -
:[[סוציולוגיה - מונחים]]
:[[גישות קונפליקט]]
שורה 69 ⟵ 63:
* [http://www.israel-sociology.org.il/ האגודה הסוציולוגית הישראלית]
{{-}}
{{מדעי החברה}}
| |||