חילונים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
דובב (שיחה | תרומות)
Tal642~hewiki (שיחה | תרומות)
←‏תרבות חילונית: שני תיקונים: חלק גדול או קטן דורש ביסוס, בהעדר ביסוס השארתי את זה כ"חלק" בלי קטן או גדול. שנית הורדתי את הקטע על "דת אזרחית"
שורה 31:
==תרבות חילונית==
 
עיצוב התרבות היהודית-חילונית בארץ ישראל החל בתקופת [[העלייה השנייה]]. העולים, שחלק קטן מהם השתייכו למשפחות שעברו את ימי [[תנועת ההשכלה]], חסרו מצד אחד תרבות דתית, ומצד שני עזבו את התרבות של ארץ המקור, אליה שאפו משפחותיהם להשתייך. כתגובה, החל מהלך של הענקת משמעויות חדשות לאלמנטים תרבותיים יהודיים. תוכן חדש זה התבסס על ה[[אידיאולוגיה]] של העולים, ובעיקר על [[יציאה בשאלה|נטישת הדת]] וחזרה לעבודת האדמה, שבה לעיתים ראו דת חלופית. (ע"ע [[דת העבודה]]).
 
תרבות זו התפתחה במיוחד ב[[קיבוץ|קיבוצים]], בעיקר עקב הקלות היחסית של פיתוח תרבות אלטרנטיבית בקהילה מאורגנת. בעשרות השנים האחרונות חלה נסיגה בתחום זה, וכיום תרבות זו נפוצה פחות מבעבר.
שורה 37:
 
כיום ניתן למצוא במדינת ישראל מאפיינים מובהקים של תרבות חילונית:
* '''טקסים חילוניים:''' כטקסים חילוניים מובהקים נוספים ניתן לציין את חלוקת [[פרס ישראל]] וטקס הדלקת המשואות. טקסים אלה הם חלק מה[[דת אזרחית|הדת האזרחית]] בישראל, שנשענת גם על המסורת היהודית-דתית.
* '''טקסי [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל|יום הזיכרון]] ו[[יום השואה]] משלבים בין תרבות חילונית לבין תרבות דתית.''' ימי זכרון אלה הוכרזו כחגים יהודיים על ידי [[הרבנות הראשית]] של [[ישראל]] ובטקסים אלה נושא הרב הראשי של צה"ל תפילת [[יזכור]] לזכר הנספים, החללים והנרצחים. למרות זאת, נושאים טקסים אלה הרבה גינונים שמקורם בתרבות החילונית, הבולט שבהם הוא צפירות הדומיה והמסדרים הצבאיים.
* '''שפה חילונית:''' [[תחיית הלשון העברית|החייאת השפה העברית]] כשפת דיבור יומיומית, הפכה אותה מ"לשון קודש" - נכס תרבות יהודי-דתי, לנדבך עיקרי בתרבות החילונית. החייאת השפה איפשרה כמובן גם יצירת נכסי תרבות כתובים רבים: ספרים, מחזות, פעילות אקדמאית ועוד. כמות הפרסומים היוצאים כיום לאור בשפה העברית ה"חילונית" גבוהה באופן משמעותי מכמות הפרסומים התורניים.