חורבת בית לויה – הבדלי גרסאות

{{מיקום מפורט בישראל|שם=בית לויה|רוחב=31.5635|אורך=34.9282|כותרת=כן}},

'''חורבת בית לוֹיָה''' היא [[אתר ארכאולוגי]] בשרידי ישוב קדום בראש גבעה בדרום [[השפלה]], כ-3.5 ק"מ מצפון למושב [[אמציה (מושב)|אמציה]]. במקום נמצאו שרידי ישוב מ[[תקופת הברזל]], [[תקופת בית שני]], [[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|התקופה הביזנטית]] ו[[התקופה הממלוכית בארץ ישראל]]. במקום נמצאה כתובת עברית משלהי [[תקופת בית ראשון]] ובה ההופעה המוקדמת ביותר של השם העברי ירושלים.

 

באחת מהמערות הללו התגלו מספר כתובות ב[[הכתב העברי הקדום|כתב העברי הקדום]] משלהי המאה ה-6 לפנה"ס, במצבי שימור שונים<ref name=Naveh1963>{{cite journal | author = Joseph Naveh | title = Old Hebrew Inscriptions in a Burial Cave | journal = Israel Exploration Journal | volume =13 | number = 2 | year = 1963 | pages = 74–92}}</ref><ref name="NEAEHL">"{{cite book |first=Joseph |last=Patrich |first2=Yoram|last2=Tsafrir|script-title=he: {{Hebrew|האנצקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ ישראל}}|trans-title=The New Encyclopedia of Archaeological Excavations in the Holy Land |language=Hebrew |volume=I |editor=E.Stern |year=1992 |pages=181–186}}</ref>. מנהל החפירה, פרופסור נוה, הציע לקרוא את הכתובת כך:

(השם) אלהי כל הארץ, הרי יהד (יהודה?) לו לאלהי ירשלם

 

ה[[מורמונים]] מימנו את החפירות במקום בשנת 2008{{הערה|[http://beitlehi.org/about Beit Lehi Foundation] באתר http://beitlehi.org}} כיוון שלפי מסורת שלהם מדובר בבית להי, שממנה הפליגה משפחת הנביא להי לאמריקה מעט לפני חורבן בית ראשון, ככתוב ב[[ספר מורמון]]{{הערה|[https://rsc.byu.edu/archived/volume-10-number-3-2009/khirbet-beit-lei-and-book-mormon-archaeologist-s-evaluation Khirbet Beit Lei and the Book of Mormon: An Archaeologist’s Evaluation] באתר https://rsc.byu.edu}}.

 

 

האדמה במקום היא של סלע [[קירטון‎]] פריך המקל על חפירה ובנייה תת-קרקעית. מלבד מערכות מגורים, בורות מים, מערת פעמון, ומערות קבורה, גם חלק מהמתקנים החקלאיים שהוזכרו למעלה וששרדו (כולל בית בד והקולומבריום) הינם תת-קרקעיים. הירידה אל בית הבד היא בגרם מדרגות חצוב. המזוזות והמשקוף מעוטרים בעיטור אטי מפואר. על אחת המזוזות חרוטות שתי מנורות בעלות שבעה קנים ומנורה נוספת חרוטה במרכז המשקוף שמעל לכניסה. במקום נמצאו מתקני סחיטה שלמים, אגן חצוב, [[בית בד בארץ ישראל|ים וממל]] ומעל מרכז הים, התגלתה בתקרה גומחה שאליה הותאמה ככל הנראה קורת עץ. ריצפת בית הבד הוסרה מאוחר יותר ונחצבה לעומק של כ-3 מ' עם גרם מדרגות נוסף. במילוי העפר שם נמצא מטבע מימי [[אגריפס השני]] (מאה 1 לספירה) וכן חרסים משלהי ימי הבית השני{{הערה|שם=ארכ|[http://www.hadashot-esi.org.il/Report_Detail.aspx?id=1065 חורבת בית לויה] גיליון 121 לשנת 2009 של כתב העת [http://www.hadashot-esi.org.il חדשות ארכיאולוגיות] של [[רשות העתיקות‎]]}}. בסמוך לבית הבד מובילות 7 מדרגות מטויחות אל אחד ממספר [[מקווה|מקווי]] טהרה יהודים חפורים שהתגלו באתר. בסמוך נמצאת כמו כן כניסה ל[[מערכות המסתור של בר כוכבא|מערכת מסתור]] מאוחרת יותר מתקופת [[מרד בר כוכבא]].

בחלק המערבי של האתר נמצאים שרידי כנסייה נוצרית מהתקופה הביזנטית (הוקמה בשנת 500 לספירה לערך{{הערה|[http://beitlehi.org/discover_byzantine_church הכנסייה הביזנטית בבית לויה] מצגת של ד"ר אורן גוטפלד באתר http://beitlehi.org}}) ולידה שרידי מבנים נוספים - כולל בית-בד ומשטח דריכה של גת. רצפת האולם של הכנסייה מכוסה ב"שטיח" פסיפס גדול ששרד היטב, עם קישוטים וציורים של פירות, עופות, יונקים, ודמויות דייגים. בכניסה לאולם המרכזי הפסיפס כולל כתובת ברכה ביוונית, ובאולם עצמו ציור של [[אמפורה]] ממנה יוצאים שריגי גפן היוצרים מדליונים ובתוכם ציורים. הפירות המתוארים כוללים רימון, ענבים בצבעים שונים, תאנה, ולפי המשוער גם דובדבן, מלון, תפוח, אתרוג, ואולי גם [[עוזרר‎]] ופגות [[שקמה]]. הפירות מעוצבים בסגנון שרווח אז במרחב (למשל הדובדבנים הדומים בעיצובם לאלה שנמצאו בווילה מהמחצית ראשונה של המאה השישית ב[[ארגוס]] שביוון{{הערה|שם=ענת}}. לכן לא ברור שכל הפירות הללו אמנם גודלו באזור.

[[קובץ:סל פגות שקמה בפסיפס כנסיית בית לויה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|איור 5: סל (עם פגות שקמה?) בפסיפס כנסיית בית לויה]]

 

[[קובץ:PikiWiki Israel 7910 Hirbat Beit Loya.jpg|ימין|ממוזער|250px|איור 6: הדמות היחידה ששרדה את ה[[איקונוקלאזם]] בפסיפס כנסיית בית לויה]]