הקורפוס ה-42 (ורמאכט) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1דיוויזיה |
|||
שורה 28:
הקורפוס הוקם ב-[[29 בינואר]] [[1940]], וכמפקדו מונה [[ולטר קונצה]]. במהלך [[המערכה על צרפת]] לחם הקורפוס כחלק מ[[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]], ובשלב השני כחלק מ[[הארמייה ה-16 (ורמאכט)|הארמייה ה-16]] במסגרת [[קבוצת ארמיות A]]. במהלך [[מבצע ברברוסה]] לחם הקורפוס בתחילה כעתודת [[קבוצת ארמיות מרכז]], ולאחר מכן כחלק מ[[הארמייה התשיעית (ורמאכט)|הארמייה התשיעית]]. באמצע יולי הועבר הקורפוס ל[[קבוצת ארמיות צפון]], כחלק מ[[הארמייה ה-16 (ורמאכט)|הארמייה ה-16]] ולאחר מכן כחלק מ[[הארמייה ה-18 (ורמאכט)|הארמייה ה-18]]. ב-[[10 באוקטובר]] [[1941]] מונה [[הנס פון שפונק]] למפקד הקורפוס, וב-[[20 באוקטובר]] הועבר הקורפוס לחלקו המזרחי של חצי האי קרץ', תחת פיקוד [[הארמייה ה-11 (ורמאכט)|הארמייה ה-11]]. מנשטיין היה עסוק במתקפה על [[סבסטופול]] והוציא לשם כך כוחות מהקורפוס ה-42, עד שנשארו לפקודת הקורפוס רק הדיוויזיה ה-46 ושתי בריגדות רומניות.
ב-[[26 בדצמבר]] [[1941]] הנחיתו הרוסים כוח גדול בשלושה מקומות בחצי האי קרץ'. הקורפוס הצליח לחסל שני אתרי נחיתה רוסיים אבל ב-[[29 בדצמבר]] [[1941]] הנחיתו הרוסים 42
עם מתקפת החורף של [[גאורגי ז'וקוב|ז'וקוב]] ומתקפות נוספות של הרוסים בקשו מפקדים גרמנים רשות לסגת. היטלר הוציא לפיכך ב-[[26 בדצמבר]] [[1941]] את "פקודת העמידה במקום" ובה אסר על כל נסיגה. "החיילים יילחמו עד האחרון שבהם וייצרו כיסי התנגדות עד שה[[לופטוואפה]] יצניח להם אספקה וכוחות נוספים יפרצו את הכיתור. העובר על פקודה זו יהיה צפוי לעונש מוות".
פון שפונק לא הצליח ליצור קשר עם מפקדו של פון מנשטיין שהיה עסוק במתקפה על סבסטופול. הוא חש שחלון ההזדמנויות שלו הולך ונסגר והוא ו-10
הקורפוס הוקם מחדש על בסיס מפקדת הקורפוס ששרדה, והועמד תחת פיקוד [[ארמיית הפאנצר הרביעית]]. ב-[[14 ביוני]] [[1944]] מונה [[הרמן רקנאגל]] למפקד הקורפוס, וב-[[23 בינואר]] [[1945]] מונה [[ארתור פינגר]] למפקד הקורפוס. הקורפוס לחם במהלך [[מבצע ויסלה-אודר]], והושמד כליל ב-[[23 בפברואר]].
| |||