פינחס – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 3:
 
==בתנ"ך==
פינחס מפורסם בשל מעשה הקנאה שלו לשם ה', בעת הריגתו את [[זמרי בן סלוא]], מנשיאי משפחות [[שבט שמעון]]{{הערה|בשבט שמעון היו חמש משפחות, וזמרי היה נשיא על אחת מהן, [[רש"י]] על {{תנ"ך|במדבר|כה|יד}}.}}, ואת [[כזבי בת צור]], בת [[חמשת מלכי מדין|נשיא מדין]], בשעת [[חטא בעל פעור]] בשיטים. בעקבות המעשה, הוכרז פינחס ככהן מובחר ({{ציטוטון|הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם}}{{הערה|{{תנ"ך|במדבר|כה|יב|יג}}}}), ולאחר פטירת אביו מילא את מקומו כ[[כהן גדול]]. לאחר מכן פיקד פינחס על 12,000 הלוחמים ש[[מלחמת מדין|נלחמו במדין]] כנקמה על המעשה בשיטים.
 
לפי ה[[מדרש]]{{הערה|[[מדרש תנחומא]], פרשת שלח סימן א'. ורש"י כתב על זה ב{{תנ"ך|יהושע|ב|ד}} כך: "מדרש אגדת תנחומא יש פינחס וכלב היו ופינחס עמד לפניהם ולא ראוהו לפי שהיה כמלאך".}} הוא היה אחד מ[[סיפור המרגלים|שני המרגלים]] שנשלחו על ידי [[יהושע בן נון]] לרגל ב[[יריחו]] לפני כיבוש העיר. נחלתו הייתה ב[[הר אפרים]] ב[[גבעת פינחס]] שנקראה על שמו, ושם הוא [[קבורה (יהדות)|קבר]] את אביו{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|כד|לג}}}}.