מאורעות תרפ"א – הבדלי גרסאות

מתחם יהודי נוסף שהותקף ביפו על ידי המון ערבי מוסת היה מתחם [[בתי ורשה (יפו)|בתי ורשה]],{{הערה|1= ב-29.9.1907 אירח [[יצחק בן צבי]] בדירתו ששכר במתחם את אספת היסוד של ארגון [[בר גיורא (ארגון)|בר גיורא]].}} בסמוך ל[[המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו|מושבה הגרמנית]]. בעליו של המתחם, [[שאול יצחק פניגשטיין]], בני משפחתו ומספר אנשי הגנה, דאגו מבעוד מועד לבצר את הדירה הפונה לחזית, לכיוון השער, וסירבו להצעת שכנם הערבי, עלי, להתפנות ל[[תל אביב]] בהמעיטם בערך הסכנה ומתוך אמונה בידידיהם ה[[ערבים]]. כנופיה של אנשי [[שכם]] הגיעה לשער המתחם מוקף ה[[חומה]] וניסתה לפרוץ אותו במוטות ברזל וגרזנים. השכן הערבי, עלי, הגן על השער בגופו וצעק לתוקפים: "הרגו אותי ואל תגעו בשכני לרעה".{{הערה|1=יעקב פניגשטיין, '''בתי וורשא''', סיפורה של משפחת פניגשטיין ממתיישבי יפו בראשית המאה ה-20, רמת גן, הוצאה פרטית, 2000.}} הפורעים לא שעו לתחנוניו, דחפוהו והמשיכו בניסיונם לפרוץ למתחם. מפקד אנשי ההגנה במקום 'זכר', זכריה אוריאלי, איש [[הקיבוץ החשאי]], עמד לפתוח באש מאקדחו אולם שאול יצחק פניגשטיין אחז בידו וביקשו להימנע מירי שמא פגיעה בתוקפים תחמיר את מצב הנצורים. עוד לא תם הוויכוח בין השניים ואנשי הכנופיות נראו נמלטים על נפשם מאימת חיילים בריטים מזוינים שהתקרבו למתחם ממזרח. היו אלו אנשי [[הגדוד העברי#"הראשון ליהודה"|הגדוד העברי הראשון ליהודה]] שחשו מ[[סרפנד]] לבקשת העזרה של 'ועד ההגנה' של תל אביב להציל את הנצורים ולהקיף את תל אביב בחגורת ביטחון.{{הערה|1=יעקב פניגשטיין, '''בתי וורשא''', סיפורה של משפחת פניגשטיין ממתיישבי יפו בראשית המאה ה-20, רמת גן, הוצאה פרטית, 2000.}} הם הגיעו לתל אביב ללא ידיעתו של מפקדם [[אליעזר מרגולין]], אך כשנודע הדבר למרגולין הוא לא היסס ובא לתל אביב לפקד על חייליו. הערבים ניסו לפרוץ מיפו אך נהדפו באש החיילים. הצטרפות חיילי הגדוד העברי למגיני תל אביב העלתה את חמתם של הבריטים אשר תוך זמן קצר פירקו את הגדוד וגירשו את מרגולין מהארץ.