ממלכת שתי הסיציליות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 51:
==היסטוריה==
===רקע===
לאחר [[מלחמת הירושה הספרדית]] בתחילת [[המאה ה-18]], שוב התחלפו שליטי הממלכה. על פי תנאינחתם [[הסכם רסטאט]] מב-[[1714]], ובו ניתנה נאפולי ל[[קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. ב-[[1720]] השיג קרל את השליטה גם באי סיציליה, אך השלטון האוסטרי לא נמשך זמן רב. במהלך [[מלחמת הירושה הפולנית]] ב-[[1734]] שבו ונכבשו נאפולי וסיציליה בידי ספרד, ו[[קרלוס השלישי, מלך ספרד]] שכונה אז "הדוכס מפארמה" והיה בנו הצעיר של [[פליפה החמישי, מלך ספרד]], שהיה מלך ספרד הראשון מ[[בית בורבון]], הוכתר כמלך נאפולי וסיציליה מ-[[1735]]. כאשר עלה קרלוס לכס המלוכה הספרדי ב-[[1759]] הוא הותיר את נאפולי וסיציליה לבנו הצעיר, [[פרננדו הראשון, מלך שתי הסיציליות]] על אף ששתי הממלכות היו ב[[אוניה פרסונלית]] תחת שלטון מלכי בורבון מ-[[1735]], הן נותרו ישויות נפרדות.
 
כמונרך לבית בורבון היה פרננדו אויב בנפש ל[[המהפכה הצרפתית|מהפכה הצרפתית]] ול[[נפוליאון בונפרטה]]. ב-[[1798]] כבש את [[רומא]], אך גורש ממנה בידי כוחות מהפכנים צרפתים בתוך שנה. מיד לאחר מכן נאלץ להימלט אף מסיציליה. בינואר [[1799]] יסדו מהפכנים צרפתים בשטח הממלכה [[רפובליקה]] אותה כינו "רפובליקת פרתנופיאה" על שם המושבה היוונית הקדומה שקדמה לעיר [[נאפולי]]. אך רפובליקה זו לא החזיקה מעמד זמן רב. מרד איכרים שהומרץ על ידי הכמורה החזיר את פרננדו לנאפולי. ב-[[1801]] נאלץ פרננדו לוותר על רבות מנחלותיה של נאפולי במרכז איטליה וכן לסגור את נמליו לתנועת אוניות [[בריטניה|בריטיות]] ו[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאניות]], על מנת לשמור על כיסאו, ובכך התחזק מעמדה של צרפת באיטליה.