סורת א-תין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אסלאם
הגהה, ניסוח
שורה 4:
לסורה שלושה חלקים. בשלושת הפסוקים הראשונים מובאת שבועה ב"בתאנים ובזיתים, ובהר סיני, ובחבל ארץ זה הבטוח!"{{הערה|{{קוראן|95|1|3}}}} רובין מציין כי "בתאנים ובזיתים" עשוי לסמל צמד מקומות קדושים, כגון [[מכה]] ו[[ירושלים]], וכי חבל הארץ הבטוח הוא מכה, בה אסור לשפוך דם.{{הערה|1=רובין, '''שם''', הערות 1,2 בעמוד 526.}} [[מוחמד אסד]] מפרש את התאנים והזיתים כעצים המסמלים את האזורים בהם הם נפוצים: במזרח [[הים התיכון]] ובמיוחד ב[[ארץ ישראל]] וב[[סוריה]], ועל כן הכוונה היא לאזור בו פעל ה[[נביא]] ה[[יהודים|יהודי]] האחרון - [[ישו]]. בהתאמה, הר סיני מסמל את [[משה]] וחבל הארץ הבטוח, הוא מכה - את מוחמד. כך השבועה מביעה ביטחון בשלושת גילגולי הדת ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]]: ה[[יהדות]], ה[[נצרות]] וה[[אסלאם]].
 
חלקה השני (פס' 4–6) של הסורה מספר על בריאת ה[[אדם]] ב[[צלם אלוהים]], פסוק 4: "ואכן בראנו אותו באופן הטוב ביותר",{{הערה|יש (האמונהלציין באסלאםשפניות היאבגוף שאללהראשון כתבבקוראן אתהן הקוראןשל והורידו[[אללה]], למוחמדהכולל בעזרתעמו את המלאכים, ולכןעל כלפי איזכורכלל עצמי,[[הריבוי עמוהמלכותי]]{{אנג|Royal פעליםwe}}, בגוףוכמו מדבר/מדברים"נעשה בקוראןאדם בצלמנו מתייחסכדמותנו" לאללהבחומש ולמלאכים){{תנ"ך|בראשית|א|כו|קצר=כן}}.}} אולם "אז עשינו אותו נחות שבנחותים". רובין מפרש כי הכוונה להדרדרות האדם בזקנתו, ומציין כי פרשנות אחרת רואה בהדרדרות את שהות האדם בתחתית השאול.{{הערה|1=רובין, '''שם''', הערה 5 בעמוד 526.}} הפסוק הבא מסייג את "המאמינים ועושי הטוב" כמי שלא יחלקו גורל זה, ויזכו ב"שכר עד אין קץ".
 
חלקה השלישי(פס' 7–8) של הסורה פונה אל המכחישים את [[יום הדין]] ואת שבחו של [[אללה]] בו, ולועג להם בהבעת תמיהה רטורית על כך שגם ה[[שופט]]ים נשפטים בידי אלוהים.