התפרצות גמא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת תבנית בעבודה
מ סקריפט החלפות (לוויינים), אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 9:
 
==המחקר על קרני הגמא==
התפרצויות הגמא נצפו לראשונה על ידי [[לוויין|לווייני]] vela של [[ארצות הברית]] בשלהי שנות השישים. הלוויינים, ששוגרו במטרה לפקח על ההסכם בין ארצות הברית ל[[ברית המועצות]] לאי עריכת [[ניסוי גרעיני|ניסויים גרעיניים]], היו אמורים לגלות פליטה של קרני גמא האופיינית לניסויים ב[[נשק גרעיני]]. תחת ניסויים גרעיניים גילו הלוויינים התפרצויות אקראיות ולא מובנות של קרינת גמא שמקורן בחלל. בגלל אופיים הצבאי של ה[[לוויין|לוויינים]]הלוויינים נשמרו גילויים אלו בסוד משך תקופה ארוכה.
 
עד תחילת [[שנות התשעים]] לא הצליחו המדענים להכריע אם ההתפרצויות מתרחשות בתוך ה[[גלקסיה]] שלנו או מחוצה לה. באפריל [[1991]] שוגר לחלל על ידי [[נאס"א]], הלוויין "Compton Gamma Ray Observatory". הלוויין אישש את ההשערה שהתפרצויות מתרחשות מחוץ ל[[שביל החלב]]; כמו כן הביא להבחנה בין התפרצויות ארוכות (שאורכן מעל 2 שניות) להתפרצויות קצרות (מתחת ל-2 שניות), השונות במהותן.
שורה 21:
ההתפרצויות הקצרות, לעומת זאת, הן סילוני אנרגיה המתפרצים כשמערכת כפולה של [[כוכב נייטרונים|כוכבי נייטרונים]] קורסת וה[[כוכב]]ים מתנגשים זה בזה.
 
=== אופן פעולת הלוויניםהלוויינים ===
הלוויין (לדוגמה פרמי-Fermi): אשר קולט את קרינת השמיים אליהם הוא צופה קולט באופן מתמיד [[קרינת הרקע הקוסמית|קרינת רקע קוסמית]], כאשר הלוויין קולט בפתאומיות פרץ קרינה באנרגיה גבוהה הוא שולח את הנתונים אל בסיסי המידע על [[כדור הארץ]]. פרץ הקרינה נקרא נקודת שיא (Peak)  והוא מציג כמות אנרגיה גבוהה מהרגיל שעלולה להיות התפרצות גמא. בבסיס המידע על כדור הארץ, ניתן לדעת מן המידע מתי התרחשה ההתפרצות, אורכה, כמות האנרגיה שלה, כמה נקודות שיא היו, מאיזה כיוון נקלטה ואיזה סוג היא.
 
השיטה הכי נפוצה לאיתור קרני גמא בחלל היא על ידי [[גבישי נצנץ]]. גבישים אלה הינםהם חומרים שפולטים אור לאחר שקרינת הגמא מייננת לתוכם אלקטרונים. זאת אומרת, הפוטון האנרגטי  שפוגע בגביש מעביר את האנרגיה שלו או חלקה ל[[אלקטרון]] שנמצא בחומר, בעיקר בגלל [[אפקט קומפטון]] ו[[בליעה פוטו-אלקטרית]]. הפוטו-אלקטרון נע בתוך החומר ומעביר את האנרגיה שלו לאטומים שפולטים גם הם אלקטרונים נוספים. לאחר מכן האלקטרונים מתחילים לנוע בחומר עד שהם פוגשים בעוד אטומים ומשחררים בהם אלקטרון. בגלל צפיפות ה[[גביש|קריסטל]], עוד ועוד אלקטרונים חופשיים פוגעים באלקטרונים אחרים, מעבירים אנרגיה ומשתחררים. כאשר האלקטרונים נתפסים שוב על ידי אטומים בחומר הם פולטים אור, על פי פליטת האור מחשבים את אנרגיית האלקטרון הפוגע.<ref name=":0">{{צ-מאמר|מחבר=Hjorth, J., Bloom, J.S|שם=Gamma-Ray Bursts|כתב עת=}}</ref>
 
לאחר זיהוי ההתפרצות מבוצע חיפוש של ההתפרצות על ידי טלסקופים אחרים שאורכי גל שונים. [[טלסקופ חלל|טלסקופים]] אלה יכולים לזהות את ההסחה לאדום של ההתפרצות שנקלטה, אם [[הסחה לאדום|ההסחה לאדום]] גדולה או שווה לאחד, הגל הוא ארוך ועל ידי כך ניתן לזהות את המרחק להתפרצות ואת ה[[גלקסיה]] ממנה ההתפרצות הגיעה.<ref name=":0" />
 
==השפעת התפרצות גמא על כדור הארץ==
קרני גמא משפיעות לרעה על האטמוספירה של כדור הארץ-הופעתן יוצרת תגובה בין מולקולות [[חנקן]] ל[[שכבת האוזון]] שגורמות לצמצומה ולהופעת [[תחמוצות חנקן]]. באמצעות תחמוצות אלו ניתן לחקור השפעת סופרנובות על כדור הארץ בשכבות ה[[קרח]] של ה[[קוטב|קטבים]] המשמרות מידע על העבר האקלימי של הכדור. ב-1979 וב-2001 נערכו קידוחים ב[[אנטארקטיקה]] ונמצאו עקבות (בעיקר תחמוצת [[חנקה|ניטראט]]) למספר סופרנובות מהעבר.{{הערה|1={{cite news
| title= Ancient supernovae found written into the Antarctic ice |
url=http://www.newscientist.com/article/mg20126984.800-ancient-supernovae-found-written-into-the-antarctic-ice.html
| journal=New Scientist | date=2009-03-04 | issue=2698
| accessdate=2009-03-09 }}}}.
 
התפרצות גמא המתרחשת במרחק של מספר אלפי [[שנת אור|שנות אור]] מכדור הארץ, יכולה לגרום ל[[הידלדלות שכבת האוזון|דלדול משמעותי של שכבת האוזון]] במידה כזו שתחשוף את כדור הארץ לקרינה חזקה ותגרום ל[[הכחדה המונית]]. יש הסבורים שהתפרצות שכזו הייתה אחראית ל[[הכחדת אורדוביק-סילור]]{{אנ|Ordovician–Silurian extinction events}} שהכחידה את היצורים הימיים הקדמונים לפני כ-445 מיליון שנה, בין תקופות ה[[אורדוביק]] ו[[סילור]].