רמב"ם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 193:
{{הפניה לערך מורחב|מורה נבוכים}}
[[קובץ:More-Nevuchim-Yemenite-manuscipt.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כתב יד תימני של מורה נבוכים, מהמאות ה-13–14]]
ציון דרך משמעותי ביותר הוא ספרו ה[[פילוסופיה|פילוסופי]]-הדתי הידוע '''[[מורה נבוכים]]''' (בערבית: "דלאלת אל-חאירין"), שהפך ל[[נכס צאן ברזל]] של הפילוסופיה היהודית. הרמב"ם החל לכתוב את החיבור, הכתוב ב[[ערבית יהודית|ערבית-יהודית]], בשנת [[ד'תתקמ"ז]] ([[1187]]), וסיימו עד שנת [[ד'תתקנ"א]] ([[1191]]). בספר זה, שבו הרמב"ם פונה אל תלמידו - ר' [[יוסף בן יהודה אבן שמעון]], מתווה הרמב"ם את הדרך לאדם "הדתי הנבוך", שעיונו התורני והפילוסופי אינם מתחברים בידיו למקשה אחת. ספר זה נכתב על ידי הרמב"ם לאחר שניסה לכתוב ספרי מחשבה במתכונת אחרת ('ספר הנבואה' ו'ספר ההשוואה'), שלא מצאה חן בעיניו בתוצאתה הסופית.{{הערה|1=בהקדמתו ל"מורה נבוכים", מציין הרמב"ם שהחל לכתוב את 'ספר הנבואה', אך הפסיק כאשר הבין כי אם יסביר את משלי הנבואה בצורה מפורשת יבינו זאת גם "המון העם" ולא רק הראויים לכך, ואם יסתיר את הפירוש על ידי משלים לא תועיל הכתיבה מאומה}}
הספר "מורה נבוכים", כמו הגותו של הרמב"ם בכללה, הושפע במידה רבה מה[[תאולוגיה]] ה[[אסלאם|אסלאמית]] המכונה "[[כלאם]]", ובפרט מזרם ה[[מועתזילה]], שדגל בהסברים לוגיים למצוות הדת ולמהות העולם, והסתייג מהסברים מיסטיים. "כלאם", כפי שמעיד שמה, שהוא תרגום לערבית של המונח היווני "[[לוגיקה]]", הייתה אסכולה ששאפה ליישב בין הפילוסופיה ה[[יוון|יוונית]] הקלאסית של [[אפלטון]] ו[[אריסטו]] לבין עקרונות הדת ה[[מונותאיזם|מונותאיסטית]]. "מורה נבוכים" הוא מעין גרסה יהודית של הניסיון הזה, אלא שבניגוד לכלאם, שהכפיפה את מסקנותיה הלוגיות לעמדות הדת הקבועות מראש וקבעה על פיהן את הנחות היסוד שלה, ובדומה לפילוסופים מוסלמים מאוחרים יותר מהם הושפע, כדוגמת [[אבן באג'ה]], עבד הרמב"ם בכיוון ההפוך והכפיף את פירושי הטקסטים המקודשים להיגיון. טענתו התאולוגית הייתה, שכיוון שמקור התבונה האנושית ומקור הטקסט המקודש הוא אחד - האל, לא תיתכן סתירה אמיתית ביניהם.
| |||