יואל גונן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 31:
ב[[מלחמת ששת הימים]] לחם כ[[קצין אג"ם]] של חטיבה 7. במהלך המלחמה הפעיל את מפקדת החטיבה מספר פעמים ככוח משוריין ועל פעולותיו זכה ל[[עיטור המופת]].
 
לאחר המלחמה מונה להקים את גדוד 184 ב[[חטיבה 14]]. הוא שירת כראש ענף הישט במחלקת תורת חיל השריון, במקביל הקים ופיקד על גדוד 227, גדוד מילואים ב[[חטיבה 274]]. ב[[מלחמת ההתשה]] מונה להקים את יחידת[[יחידה "דב88 לבן",- יחידהדב 88לבן]] של חטיבה 14. היחידה צוידה בטנקים אמפיביים מדגם [[PT-76]] ונגמ"שים אמפיביים מדגם [[BTR-50]] שנפלו שלל בידי צה"ל ונועדה לאפשר לצבא יכולות איגוף אמפיבי. בהמשך שירת כסמח"ט 274.
 
ב-[[1973]] מונה למפקד [[חטיבה 274]], חטיבת טנקי [[טירן (טנק)|טירן]], במקומו של [[גדעון אלטשולר]]. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] פיקד על החטיבה שלחמה בגזרת סיני. לאחר המלחמה שירת כסגן ומפקד [[אוגדה 440]]. בשנים [[1976]]{{כ}}-[[1977]] פיקד על [[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה]]. השתחרר משירות הקבע ב-[[1979]].