בנימין מטודלה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 185.24.76.180 (שיחה) לעריכה האחרונה של Guycn2
Noyender (שיחה | תרומות)
←‏חופו המזרחי של הים התיכון וארץ ישראל: - הזזת הערת שוליים למקומה הנכון.
שורה 55:
משהגיע לעכו, "תחילת ארץ ישראל", נטש בנימין את מסלולו הקבוע מראשית נסיעתו, הצמוד לחופי הים התיכון, ופנה למסעיו בארץ. ממסעו בארץ הוא הותיר רישום מפורט ומדוקדק, שכולל את זיהוי המקומות התנ"כיים כפי שהבין. מעכו נסע בנימין ל[[חיפה]], אותה זיהה בטעות עם היישוב המקראי [[גת חפר]] בו נולד [[יונה הנביא]]. בחיפה תיאר בנימין את [[מערת אליהו]], ושרידים על ראש ההר בהם ראה את שרידי המזבח שבנה [[אליהו הנביא]]. הוא המשיך דרומה ותיאר מקום בשם "כפר נחום" (כנראה באזור [[עתלית]] או מזרחית לה) "והוא מעון מקום [[נבל הכרמלי]]", ואת [[קיסריה]] "היא גת אשר לפלשתים.... והיא עיר יפה וטובה מאוד על הים". מקיסריה הדרים בנימין ל[[לוד]] שנקראה אז סנט ג'ורג', וממנה שב ונסע צפונה אל [[סבסטיה]] ותיאר את חורבות העיר שומרון המקראית שבה.
 
מסבסטיה הגיע בנימין ל[[שכם]] "ובה כמו אלף [[כותים]] השומרים תורת משה עליו השלום לבדה וקורין להן [[שומרונים]]....", וממנה אל [[הר הגלבוע]], ובסיום מסעו מהגלבוע דרומה הגיע ל[[ירושלים]], "היא עיר קטנה ובצורה עם שלוש חומות ובה אנשים הרבה וקורין להם הישמעאלים יעקוביים וארמיים ויוונים וג'ורג'יים ופרנקים ומכל לשונות הגויים". לדבריו גרו בירושלים באותה עת ר' (=200) יהודים{{הערה|{{hebrewbooks|בנימין מטודלה|מסעות רבי בנימין|20762|עמוד כג|עמוד=32}}}}, אך לטענת מיכאל ארליך מדובר ככל הנראה בטעות של המעתיק, וצריך לומר ד' (=4), שכן כעשור לאחר מכן ביקר בירושלים הנוסע [[פתחיה מרגנשבורג]] והוא מספר על יהודי אחד בלבד שגר בה.{{הערה|מיכאל ארליך, [https://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/al-atar11_erlich.pdf יהודים בירושלים במאה הי"ב], '''על אתר''' י"א, טבת תשס"ג}} מדובר ככל הנראה בטעות של המעתיק, וצריך לומר ד' (=4), שכן כעשור לאחר מכן ביקר בירושלים הנוסע [[פתחיה מרגנשבורג]] והוא מספר על יהודי אחד בלבד שגר בה. הוא הותיר גם תיאור מרתק של אנשי [[מסדר אבירי היכל שלמה|מסדר הטמפלרים]], של [[הרובע היהודי]], [[הר הבית]], [[אורוות שלמה]], [[יד אבשלום]], [[עיר דוד#נקבת חזקיהו (נקבת השילוח)|השילוח]], ו[[הר ציון]]. הוא מספר אגדה מרתקת על [[קבר דוד המלך]] בהר ציון, לפיה 15 שנה לפני ביקורו בירושלים נכנסו פועלי ה[[פטריארך]] לתוך המערה שתחת קבר דוד המלך וראו את אולמות קברי המלכים, וכי פתח הקבר נסתם והועלם בפקודת הפטריארך.
 
מירושלים המשיך בנימין ל[[בית לחם]] ועבר בדרכו ב[[קבר רחל]], משם המשיך ל[[חברון]] וביקר ב[[מערת המכפלה]]. הוא מספר כי המצבות הגדולות המוכרות לנו כיום משמשות לתפילות ה"תועים" (הנוצרים), אך היהודים נכנסים באמצעות [[שוחד]] אל תוככי המערה ובה מצבות אחרות של קברי האבות. מחברון המשיך ל[[בית גוברין (עיר קדומה)|בית גוברין]], וממנה הגיע ל[[לטרון]]. נראה כי נסע מזרחה מלטרון וביקר ב[[נבי סמואל]] ובגבע בנימין אותה זיהה בשטח הכפר [[שועפאט]] בצפון ירושלים. מסלול נסיעתו משם איננו ברור, אך בתום דרך קצרה הגיע ל[[רמלה]] אותה זיהו הצלבנים בטעות עם הרמה המקראית, וממנה ל[[יפו]].