ויקיפדיה

תוחלת חיים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
איים נידחים? זה מתאים לערך?
אמרפל (שיחה | תרומות)
133 עריכות
מ תיקון קישור לפירושונים, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, הגהה
שורה 1:
[[קובץ:Esperanza de vida.PNG|ממוזער|400px|תוחלת חיים בשנים בשנת 2009. על פי ספר העובדות העולמי של ה-[[CIA]]
{| width=100%
|-
שורה 18:
{{מקרא|#000000|- 40}}
|}]]
'''תוחלת החיים''' היא מדד [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] ל[[תוחלת]] (תוחלת היא מושג דומה ל[[ממוצע]]) של הזמן הנותר לפרטים [[חיים]] מקבוצה נתונה להישאר בחיים.
 
מאחר שאין אפשרות לחשב את תוחלת החיים עצמה (כלומר, הזמן הממוצע שנותר לפרט לחיות בעתיד) אלא רק האומדן של תוחלת החיים, נהוג לכנות לשם קיצור גם את אומדן תוחלת החיים בשם תוחלת חיים. בשימוש נפוץ של המושג "תוחלת חיים", הכוונה היא לזמן הממוצע הנותר לחיות מרגע הלידה.
שורה 27:
 
קיימות שתי שיטות לבניית [[לוח תמותה|לוחות תמותה]] המשמשים לחישוב אומדני תוחלת החיים:
 
* '''"לוח תמותה דורי"''' משמש לחישוב תוחלת החיים של ילידי [[שנה]] מסוימת. ניתן לחשב לוח כזה על בסיס הנתונים שנצברו בעבר ולמצוא את תוחלת החיים של אנשים בדורות קודמים. קיימת נוסחה לחישוב תוחלת החיים של יילוד על פי לוח התמותה. לוח התמותה נקבע לאנשים עם מאפיינים כגון מין, ארץ ועוד. לפי נוסחה זו נמדדת תוחלת החיים של בני האדם החיים כיום בכל ארצות העולם. אם רוצים לחשב את תוחלת החיים (משך החיים הממוצע) הצפויה לאנשים החיים כיום - יש לערוך [[חיזוי|תחזיות]] לגבי הסתברויות התמותה הצפויות בעתיד ולבנות לוחות תמותה קוהורטיים עתידיים. חישובים כאלה נערכים כיום ב[[חברת ביטוח|חברות ביטוח]] וב[[קרן פנסיה|קרנות פנסיה]] במסגרת החישובים ה[[אקטואריה|אקטואריים]] שלהן.
* '''"לוח תמותה שוטף"''' הוא לוח תמותה סינתטי ובו הסתברויות תמותה כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או במספר קטן של שנים) והמתאר בקירוב את הסתברויות התמותה הנוכחיות (בפיגור מסוים). ניתן לחשב בעזרת לוח זה "תוחלת חיים שוטפת" שהיא מוצר סינתטי המשקף את משך החיים הממוצע, שהיה צפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים היו נמשכים לכל משך החיים בעתיד. לוח זה אינו מאפשר לדעת את משך החיים האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא רק את תוחלת החיים, וגם זה בהנחה התאורטית-היפותטית, שלא יחול כל שינוי בהסתברויות התמותה בעתיד (יש לציין כי, על פי הניסיון שהצטבר במשך השנים, הנחה זו אינה סבירה{{מקור}}).▼
 
▲* '''"לוח תמותה שוטף"''' הוא לוח תמותה סינתטי ובו הסתברויות תמותה כפי שנמדדו בשנה מסוימת (או במספר קטן של שנים) והמתאר בקירוב את הסתברויות התמותה הנוכחיות (בפיגור מסוים). ניתן לחשב בעזרת לוח זה "תוחלת חיים שוטפת" שהיא מוצר סינתטי המשקף את משך החיים הממוצע, שהיה צפוי אילו שיעורי התמותה הנוכחיים היו נמשכים לכל משך החיים בעתיד. לוח זה אינו מאפשר לדעת את משך החיים האמיתי הצפוי ליילודים הנולדים כיום אלא רק את תוחלת החיים, וגם זה בהנחה התאורטית-היפותטית, שלא יחול כל שינוי בהסתברויות התמותה בעתיד (יש לציין כי, על פי הניסיון שהצטבר במשך השנים, הנחה זו אינה סבירה).
 
השוואה בין תוחלות חיים אמיתיות מתקופות שונות, מחייבת שימוש ב'''[[#תוחלת חיים דורית|תוחלת חיים דוֹרית]]''', המבוססת על לוח תמותה דורי. השוואה אפשרית אחרת היא בין תוחלות חיים שוטפות, המבוססות על לוחות תמותה שוטפים מתקופות שונות. זוהי השוואה בין מדדים סינתטיים שאינם משקפים משך חיים צפוי אמיתי. היתרון של השוואה כזו הוא בכך שאינה תלויה בתחזיות לגבי התמותה הצפויה בעתיד. עובדת קיומן של שתי שיטות חישוב שונות מקשה על השוואה מדויקת בין התוצאות של תוחלת החיים.
שורה 40 ⟵ 38:
הסטטיסטיקות וההערכות המתייחסות לתוחלת החיים לפני העידן המודרני מתבססות בעיקר על חיים עירוניים באותן תרבויות בהן היו חיי עיר מפותחים והיה גם רישום כלשהו של לידה ומוות. אך עדיין הרוב מבוסס על הערכות החוקרים, ואין כל מידע ברור, ובמיוחד לא על תוחלת החיים בכפרים, בהם חי בתקופות עתיקות חלק ניכר מהאוכלוסייה.
 
תוחלת החיים בלידה בתקופת [[האימפריה הרומית]] מוערכת בכ-25 שנה. נתון זה מושפע משיעור גבוה של תמותת תינוקות. לילדים שהגיעו לגיל 5 הייתה תוחלת חיים של 43 שנה. (כלומר, הם היו צפויים למות בגיל 48, בממוצע).{{הערה|1=[http://www.utexas.edu/depts/classics/documents/Life.html Department of Classics, University of Texas at Austin]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}.
 
במקביל כתבים ממצרים העתיקה מציינים גיל של 110 שנה כמשך חיים אידיאלי. ב[[תנ"ך]] מדובר על דורות ראשונים בהם חיו קרוב ל-1,000 שנה. [[פרשני המקרא]] המסורתיים מבינים מספרים אלו כפשוטם, אך חוקרי המקרא המשתמשים בשיטת [[ביקורת המקרא]] מתייחסים למספרים אלה כאל מיתוס, או מפרשים שהחישובים נעשו לפי שיטת חישוב שונה מזו של היום. בשלב מאוחר יותר בסיפור המקראי מגביל האל את משך החיים ל-120 שנה{{הערה|1={{תנ"ך|בראשית|ו|ג}}. אמנם, קיימות פרשנויות אחרות לאותו פסוק כמו למשל [[תרגום אונקלוס]].}}. עד היום ידוע בוודאות רק על אדם אחד שהגיע ועבר גבול זה והוא הצרפתיה [[ז'אן לואיז קלמן]] שהגיעה לגיל המופלג של 122 שנה{{הערה|1=[[:en:Supercentenarian|סופרצנטריונים - מועדון ה+110]], בוויקיפדיה האנגלית}}. מהפסוק ב{{תנ"ך|תהילים|צ|י}} {{ציטוטון|ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה}}, נראה שהגיל המקסימלי בזמן חיבור המזמור היה בין 70 ל-80 שנה.
 
ב[[ימי הביניים]] (וככל הנראה גם בתקופות קודמות), הייתה תוחלת החיים נמוכה יחסית, בעיקר בגלל תמותת תינוקות גבוהה והיגיינה לקויה, והיא מוערכת בכ-30-2525–30 שנה (אם כי, לפי כל ההערכות, הייתה תוחלת החיים במעמדות הגבוהים גבוהה יותר, באופן ניכר, מאשר במעמדות הנמוכים). עם זאת מקורות כתובים מהתקופה היונית-רומית מדווחים גם על אישים שהגיעו לגיל 110 ויותר, אך לא קיימים דיווחים מהימנים על אנשים שחיו מעל 120 שנה - מכאן ניתן להסיק שמשך החיים המרבי (בניגוד לתוחלת החיים) לא השתנה, לפחות במהלך ההיסטוריה הכתובה, ועמד אז כמו היום על כ-120 שנה.
 
החל מאמצע [[המאה ה-19]] חל גידול דרמטי בתוחלת החיים ביחס למאות השנים שלפני כן. בסוף [[המאה ה-19]] הגיעה תוחלת החיים בלידה בארצות המפותחות לכ-50 שנה ובאמצע [[המאה ה-20]] לכ-65 שנה. הגידול נבע בעיקר משיפור ב[[היגיינה]] (רק במאה ה-19 הבינו שהרופאים חייבים לשטוף ידיים לפני ניתוח או טיפול, כולל לידה), ירידה דרמטית בתמותת תינוקות, גילוי ה[[אנטיביוטיקה]] והתקדמות עצומה ביכולת להחזיק חולים בחיים במשך שנים בעזרת [[מכשיר הנשמה|מכשירי הנשמה]] וחומרים שונים. הגידול הרב ביותר התרחש בחלקים העשירים ביותר של העולם, אך אותן תוצאות מתפשטות לעוד חלקים בעולם עם השיפור בכלכלה ובתשתיות שלהם.
 
היוצא מן הכלל העיקרי של הדפוס הכללי של גידול תוחלת החיים מתקיים בארצות שה[[איידס]] פגע בהן באופן הקשה ביותר, בעיקר בארצות [[אפריקה שמדרום לסהרה]], שם נרשמו בשנים האחרונות ירידות משמעותיות בתוחלת החיים בעקבות המחלה. מדינות אפריקניות נמצאו בשנת [[2000]] בתחתית דירוג המדינות לפי תוחלת החיים בלידה. [[מלאווי]] במקום ה-225 עם תוחלת של 37.58 שנים, [[מוזמביק]] במקום ה-226 עם 37.52 שנים, והאחרונה היא [[זמביה]] עם תוחלת של 37.24 שנות חיים.
 
האטה נוספת בגידול תוחלת החיים במדינות מתפתחות ומפותחות נגרמה בשנים האחרונות כתוצאה מעלייתה של [[השמנת יתר|השמנת היתר]] {{מקור}} כבעיה רצינית של בריאות הציבור. סבורים שהשכיחות של השמנת יתר הקטינה גידול פוטנציאלי רב יותר בתוחלת החיים בכך שתרמה לעלייה בתחלואה ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]], [[מחלות לב]] ו[[סוכרת]] {{מקור}} בעולם המפותח.
שורה 55 ⟵ 53:
'''תוחלת חיים דורית''', היא שיטת מדידה של תוחלת החיים המבוססת על '''לוח תמותה קוהורטי''', כלומר, [[לוח תמותה|לוח התמותה]] של דור שלם.
 
בלוח הדורי עוקבים אחר דפוסי התמותה של דור מסוים, נניח דור שנולד בשנת [[1890]] במשך 110 [[שנים]] (עד שנת [[2000]]). כך מקבלים את [[הסתברות|הסתברויות]] ה[[מוות|תמותה]] של בני אותו דור בכל גיל. כדי ליצור לוח תמותה כזה יש צורך במספר רב של שנים. וכן צורך בחברות סגורות ולא אוכלוסיות מהגרים. הלוח ישקף דפוסי תמותה של אנשים שנולדו לפני זמן רב וחיו (כל שנותיהם או כמעט כל שנותיהם) בתנאים שונים מהיום. משום כך ערכו של לוח תמותה כזה בעיקרו היסטורי, ובו משתמשים כדי לחשב את תוחלת החיים של בני האדם במאות הקודמות. לוח דורי, המבוסס על דפוסי התמותה בעבר בלבד, מבלי לערוך תחזיות לעתיד, אינו מעשי עבורנו כיום מפני שאנו מחפשים תשובות לעתיד עבור הדורות הנוכחיים.
 
על פי [[נוסחה]] זו ניתן לדעת מהי תוחלת החיים של בני אדם בזמן כלשהו. על פי נוסחה זו למשל, אפשר לדעת שתוחלת החיים ב[[העולם המערבי|עולם המערבי]] בסוף [[המאה ה-19]] הייתה 47 שנים בלבד.
שורה 62 ⟵ 60:
 
==שימושים בנתוני תוחלת החיים==
נתוני תוחלת החיים של אוכלוסייה משמשים כמדד אחד מני רבים להערכת איכות הבריאות ורמת החיים של אותה אוכלוסייה.
 
נתוני תוחלת חיים משמשים גם לתכנוני [[פנסיה]] ופיצויים בתביעות נזיקין על נזקי גוף. לעיתים נעשה מאמץ לדייק באופן מרבי בהגדרת הקבוצה הרלוונטית אליה משתייך אדם ספציפי עבורו נעשה החישוב, ולעיתים משתמשים בהערכה כללית יותר, משיקולים של פשטות או שוויון. כך למשל, סירב [[בית המשפט העליון]] לקחת בחשבון תוחלת חיים נמוכה יותר של מגזרים בחברה הישראלית מתוך מגמה של שוויון בפסיקה ולפישוט והאחדה של סכומי הפיצויים{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/15/740/080/e06/15080740.e06.htm ע"א 8074/15]}}. לעומת זאת, בחלק מהמקרים פועלות חברות הביטוח לפי נתונים לא רק של כלל האוכלוסייה, אלא של תת-אוכלוסיות, וקובעות, למשל, תעריף גבוה ל[[עישון|מעשנים]] מאשר ללא מעשנים.
 
סיכוני [[ביטוח חיים]] נעשים על סמך [[הסתברות|הסתברויות]] התמותה החזויות לגברים ולנשים בגילים השונים ובקבוצות האוכלוסייה השונות. לנתונים אלו [[מתאם]] מסוים עם תוחלת החיים, אולם הם נבדלים מהם בכך שהם אינם לוקחים בחשבון תמותת תינוקות ושיעורי תמותה בגילאים מבוגרים שכן אלו אינם מבוטחים בביטוח חיים. גם ב[[ביטוח פנסיוני]], החישוב לוקח בחשבון את תוחלת החיים של האוכלוסייה העובדת, כלומר של אלו שהגיעו לגיל עבודה, ולא את תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה מהלידה.
 
עליית תוחלת החיים בישראל היוותה בסיס להחלטתן של ה[[ממשלת ישראל|ממשלה]] ו[[הכנסת]], כפי שהיא באה לידי ביטוי ב[[חוק גיל פרישה]], שנכנס לתוקף בחודש אפריל [[2004]], להעלות את גיל הפרישה מעבודה בישראל (שנעשה בהדרגה, מ-65 שנה ל-67 שנה לגברים ומ-60 שנה ל-64 שנה לנשים). כך נאמר ב[http://www.knesset.gov.il/laws/heb/FileD.asp?Type=4&SubNum=121&LawNum=64 דברי ההסבר להצעת החוק]:
שורה 74 ⟵ 72:
==תוחלת חיי בני אדם בארצות שונות==
 
ישנם הבדלים גדולים בתוחלת החיים הנמדדת באזורים שונים ברחבי העולם, שנובעים בעיקר מהבדלים בבריאות הציבור, ברפואה ובתזונה. תוחלת החיים העולמית הוערכה על ידי [[הבנק העולמי]], בשנת 1998, כ-69 שנים{{הערה|1=[http://www.worldbank.org/depweb/english/modules/social/life/index.html הערכת תוחלת החיים העולמית] על פי] [[הבנק העולמי]]}}.
 
דו"ח של ה[[או"ם]] משנת [[2006]] מצא כי תוחלת החיים בלידה של גברים ונשים ב[[ישראל]] היא מהגבוהות בעולם. תוחלת החיים בלידה של גבר ישראלי הייתה 77.6 שנים (מקום 6 מבין המדינות המתועשות{{דרושה הבהרה|האם יש מובהקות סטטיסטית למיקום המדויק ברשימה או שמה יש לרשום משהו כמו "בין עשרת הראשונים"}}) ושל אשה 81.8 שנים, במקום ה-12 בעולם{{דרושה הבהרה|האם יש מובהקות סטטיסטית למיקום המדויק ברשימה או שמא יש לרשום משהו כמו "בין חמישה עשר הראשונים"}}. אותו דו"ח חוזה כי ישראל תשמור על תוחלת חיים מהגבוהות בעולם גם במחצית [[המאה ה-21]].
שורה 83 ⟵ 81:
| date = 2016-05-19
| newspaper = ynet
| language =
| access-date = 2016-05-21
}}[http://apps.who.int/gho/data/node.main.688 World Health Organization]
שורה 90 ⟵ 88:
קיימים גם הבדלים בין קבוצות אוכלוסייה שונות באותה מדינה. לדוגמה, בארצות הברית בראשית [[המאה ה-20]] היו הבדלים גדולים בתוחלת החיים בין אנשים מקבוצות מוצא שונות, שפחתו מאז. עדיין יש הבדלים משמעותיים בתוחלת החיים בין [[אישה|נשים]] ל[[גבר]]ים בארצות מפותחות, כשנשים מאריכות ימים יותר מגברים. ההבדלים בין המינים פחתו בשנים האחרונות, כשהעלייה בתוחלת החיים של הגברים מהירה מזו של הנשים.
 
ההשפעות המזיקות של הרגלים כגון [[עישון]], [[אלכוהוליזם]] והתמכרויות אחרות מביאות אף הן להבדלים משמעותיים בתוחלת החיים, בעיקר ב[[מזרח אירופה]].{{הערה|1=McKee M, Shkolnikov V, [http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?tool=pubmed&pubmedid=11691766 '''Understanding the toll of premature death among men in eastern Europe'''], BMJ. 2001 Nov 3;323(7320):1051-5 {{PMID|11691766}} ([http://www.pubmedcentral.nih.gov/articlerender.fcgi?artid=60987 Erratum])}}{{הערה|1=Shkolnikov V, McKee M, Leon DA, [http://dx.doi.org/10.1016/S0140-6736(00)04212-4 '''Changes in life expectancy in Russia in the mid-1990s'''], Lancet. 2001 Mar 24;357(9260):917-21 {{PMID|11289348}}}}.
 
===נתונים סטטיסטיים===
 
מידע על חלוקה נבחרת של ישויות מדיניות בעולם, לפי תוחלת חיים בלידה, על פי הערכות ה-CIA לקראת שנת 2017{{הערה|1=[https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/rankorder/2102rank.html CIA - The World Factbook]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}}}. ה-CIA מונה את תוחלת החיים ב-224 ישויות מדיניות. כך שבכול עשירון יש כ-22 מדינות. מידע זה מוגבל בדיוקו, משום שהוא אינו משוקלל היטב, למשל, לפי מדינות משנה, גודל השטח של כל ישות מדינית או מספר אזרחיה. ארצות הברית, למשל, נספרת כאן כישות מדינית בודדת, למרותאף על פי שיש לה 50 מדינות משנה, רבע מיליארד אזרחים ושטח של חצי יבשת. לעומת זאת, [[הרשות הפלסטינית]] נספרת כאן כשתי ישויות מדיניות - הגדה המערבית ועזה.
 
[[קובץ:תוחלת חיים 4 תוחלת חיים World life expectancy.png|550px|ממוזער|מרכז|תרשים שכיחות תוחלת חיים במדינות שונות, לפי שנים, לפי הערכת ה-CIA לשנת 2017]]
שורה 101 ⟵ 99:
! רבעון !! עשירון !! ת. חיים מינימלית בקטגוריה !! ת. חיים מקסימלית בקטגוריה !! תיאור המדינות
|-
| הרבעון העליון || העשירון העליון || 81.8 ([[ספרד]]) || 89.4 ([[מונקו]]) || מדינות קטנות ועשירות כמו [[סינגפור]], [[מונקו]] ו[[מקאו]], חלק ממדינות [[מערב אירופה]], [[יפן]], [[קוריאה הדרומית]], [[קנדה]], [[אוסטרליה]] ו[[ישראל]].
|-
| || שאר הרבעון העליון || 79.8 ([[ואליס ופוטונה]]) || 81.6 ([[אוסטריה]]) || חלק ממדינות [[מערב אירופה]], [[ארצות הברית]], [[טיוואן]], [[יוון]], [[בוסניה והרצגובינה|בוסניה]], [[ניו זילנד]], [[צ'ילה]], [[פנמה]] וחלק קטן ממדינות האיים הקריביים. מבין מדינות ערב מצויות בקטגוריה זו רק [[קטר (מדינה)|קטר]] ו[[בחריין]].
שורה 109 ⟵ 107:
| הרבעון השני || || 68.2 ([[בורמה]]) || 75 ([[ליטא]]) || מדינות [[ברית המועצות]] לשעבר ומרבית המדינות הגובלות בהן, מרבית המדינות המוסלמיות, שאינן ערביות, כמחצית מ[[דרום אמריקה]] וממרכז אמריקה, [[הודו]], [[צפון-קוריאה]], [[מצרים]], [[ירדן]], [[עיראק]], [[גרינלנד]]...
|-
| הרבעון התחתון || שאר הרבעון התחתון || 61.7 ([[מלאווי]]) || 68.1 ([[פקיסטן]]) || מדינות [[אפריקה שמדרום לסהרה]] ב[[מדבר סהרה]] עצמו הן כולן ברבעון התחתון, לרבות העשירון התחתון. יוצאת הדופן היחידית היא אולי [[דרום סודן]]. מחוץ לקבוצת מדינות זו, מצויות ברבעון זה גם [[תימן]], [[האיטי]], [[פפואה גינאה החדשה]], [[מיאנמר]], [[לאוס]], [[פקיסטן]], [[טג'יקיסטן]], כמה איים באוקיינוס השקט ו[[אפגניסטן]]. אפגניסטן היא המדינה היחידית מחוץ לאפריקה, שמצוייה גם בעשירון התחתון.
|-
| || העשירון התחתון || 50.6 ([[צ'אד]]) || 61 ([[גינאה]]) || מדינות רבות באפריקה שמדרום לסהרה או בסהרה עצמו ואפגניסטן.
שורה 147 ⟵ 145:
גורמים שונים תורמים לאריכות הימים של היחיד. חלק מהגורמים הם [[תורשה|תורשתיים]] וחלק סביבתיים. הגורם ה[[גנטיקה|גנטי]] הבולט ביותר הוא ה[[זוויג]]. ככלל, אצל יונקים, נקבות פחות חשופות למחלות תורשתיות מאשר זכרים. זאת בשל שיטת קביעת המין ביונקים על ידי [[כרומוזומי מין|כרומוזומי המין]], X ו-Y. גורמים סביבתיים משמעותיים הם נגישות לשירותי בריאות, [[היגיינה]], [[דיאטה]], [[כושר גופני]] ודרגת ה[[פשע|פשיעה]]{{מקור}}.
 
מקובל כי [[עישון|עישון הטבק]] גורם באופן משמעותי להקטנת אריכות הימים, ומהווה את אחד הגורמים הסטטיסטיים העיקריים המסבירים את ההבדלים בתוחלת חיים בין המדינות המתקדמות{{מקור}}. אף על פי כן, [[יפן]], מדינה בעלת שיעור גבוה של צריכת [[טבק (חומר גלם)|טבק]], היא מבין המדינות בעלות אריכות הימים הגבוהות בעולם (81.15 שנה, לפי הערכה מ-2005). בנוסף לכך, מספר האזרחים היפנים מעל גיל מאה עלה כמעט פי שלושה בעשר השנים האחרונות. [[הונג קונג]], עיר צפופה בה מתגוררים שבעה מיליון תושבים הנתונים ל[[לחץ (פסיכולוגיה)|לחץ]] באופן קבוע, דיווחה על תוחלת חיים גבוהה יותר מיפן (81.39 שנה, לפי הערכה מ-2005).
 
==תוחלת חיים בבעלי חיים==
שורה 157 ⟵ 155:
יחידה טבעית נוספת להערכה מאוזנת של תוחלת החיים היא [[דופק|קצב פעימות הלב]]. קצב זה מעיד על מהירות כלל התהליכים המטבוליים בגוף. לבו של העכבר, לדוגמה, פועל מהר בהרבה מלבו של האדם, כמו שכלל תהליכי החיים של העכבר מהירים יותר מאלה של האדם. על כן, השוואת תוחלת חיי העכבר לזו של האדם בשנים, בלא תיקון לקצב פעימות הלב, תנפיק תוצאה מוטה ביותר.
 
במקרים רבים עולה תוחלת החיים של חיות עם גודל גופן. אף על פי כן, למרבית החיות, גם הגדולות שבהן, תוחלת חיים נמוכה מזאת של בני אדם. עם זאת, תוחלת חייהם של רבים מה[[לווייתנאים]] מגיעה לזו של האדם ואף עולה עליה. ל[[כבש]]ים ול[[כלביים]] תוחלת חיים של כ-10-2010–20 שנה. ואוכלי עשב גדולים כגון [[גמל]]ים ו[[סוס]]ים חיים כ-30-5030–50 שנה{{מקור}}. בני אדם, [[פיל]]ים ו[[תוכי]]ם חיים כ-50-8050–80 שנה והם מחזיקים את השיא בקרב בעלי חיים עם דם חם. ל[[ציפור]]ים, מלבד תוכים, משך חיים של כ-10-3010–30 שנה. טווח החיים של [[זוחלים]] הוא מאוד רחב כאשר [[צבים]] ו[[כרישים]] הם בעלי תוחלת חיים גבוהה במיוחד ויכולים לחיות יותר מ-150 שנה, החיה בעלת תוחלת החיים הגבוהה ביותר היא [[ישנונן גרינלנדי]]. [[עכבר]]ים ו[[יונקים]] קטנים נוספים הם בדרך כלל בעלי משך חיים קצר מאוד.
 
== ראו גם ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תוחלת_חיים"