נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 30:
'''נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ''' היא [[חברה ממשלתית]] האחראית לפיתוח תשתיות התחבורה ב[[ישראל]]. החברה עוסקת ב[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]], פיתוח ואחזקת מרבית הכבישים הבינעירוניים בישראל, לרבות [[מחלף|מחלפים]] ו[[גשר]]ים וכן פיתוח והקמה של מסילות רכבת בישראל (עבור רכבת ישראל) ובניית שדה התעופה הבינ"ל החדש העתידי של ישראל (משלים לנתב"ג, המיועד לטיסת Low Cost).
 
החברה הוקמה בשנת 1921 על ידי המנדט הבריטי ששלט בארץ באותה תקופה תחת השם (P.W.D. (Public Works Department, ומקום המדינה בשנת 1948 תחת השם העברי מ.ע.צ. (מחלקת עבודות ציבוריות). מקום המדינה ועד שנת 2004 היתה מ.ע.צ. יחידה במשרדי ממשלה שנים (מ- 1980 היתה יחידת סמך במשרד התחבורה), ומ- 2004 הפכה להיות חברה ממשלתית תחת השם "מ.ע.צ. - החברה הלאומית לדרכים בישראל". בשנת 2012 שונה שם החברה ל"נתיבי ישראל החברה הלאומית לשתשתיות תחבורה בע"מ".
עד לנובמבר 2012 נקראה '''החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ'''{{הערה|{{כלכליסט|חן פונדק|החברה הלאומית לדרכים תיקרא מעתה חברת "נתיבי ישראל"|3588143|19 בנובמבר 2012}}}}, ובשם זה החליפה בשנת [[2004]] את '''מחלקת העבודות הציבוריות (מ.ע.צ)''', [[יחידת סמך]] ב[[משרד התחבורה]]. מ.ע.צ הוקמה בשנת [[1921]]{{כ}}{{הערה|1=[http://www.iroads.co.il/about] מתוך האתר הרשמי}} כיחידה ההנדסית של ממשלת [[המנדט הבריטי]] בארץ ישראל, ולאחר הקמת מדינת [[ישראל]] עברה לאחריות [[ממשלת ישראל]]. בשנת [[2004]] הפכה היחידה לחברה ממשלתית.
 
==תחומי פעילות==
באחריות החברה כבישים באורך כולל של כ- 8,600000 [[מטר|קילומטר]]. החברהבנוסף אחראיתהחברת עלמתחזקת כמעטכ- כל1300 ההכבישיםגשרים הבינעירונייםומנהרות, במדינה105 מחלפים,2200 לצדצמתים, חברות5600 נוספותק"מ האחראיותשל עלמעקות הכבישיםבטיחות, במרחבים18,500 המטרופולינייםנקודות (יפה-נוףמאור ב[[חיפה]]בכבישים, [[חברת95,000 נתיביתמרורים איילון]]ושלטים, ב[[גוש דן]]18,500 ומוריהאלף ב[[ירושלים]])דונם ולצדשל [[חברתשטחי כביש חוצה ישראל]]גינון, האחראיתומתפעלת עללמעלה [[כבישמ- 6]],150 ו[[חברתמצלמות נתיבילניהול היובל]],ובקרת האחראית על [[כביש 431]]תנועה.
 
החברה אחראית על כמעט כל ההכבישים הבינעירוניים במדינה, לצד חברות נוספות האחראיות על הכבישים במרחבים המטרופוליניים (יפה-נוף ב[[חיפה]] - מנהרות הכרמת, [[חברת נתיבי איילון]] ב[[גוש דן]] - נתיבי איילון, ומוריה ב[[ירושלים]] - כביש 50, בגין) ולצד [[חברת כביש חוצה ישראל]], האחראית על [[כביש 6]], ו[[חברת נתיבי היובל]], האחראית על [[כביש 431]].
 
במסגרת התוכנית הממשלתית "[[נתיבי ישראל]]", קיבלה החברה אחריות לתכנון קווי מסילות רכבת חדשים:
שורה 50 ⟵ 52:
 
==היסטוריה==
מחלקת עבודות ציבוריות (ב[[אנגלית]]: Department of Public Works Department) הוקמה ב-[[1921]], בתקופת [[המנדט הבריטי]]. [[הרברט סמואל]], שכיהן כנציב העליון בארץ ישראל, פעל להקמת גופים אדמיניסטרטיביים אזרחיים בארץ, וביניהם מ.ע.צ, כיחידה ההנדסית של ממשלת המנדט הבריטי בארץ ישראל. בתקופת המנדט פעלה מע"צ בפרויקטים רבים של סלילת [[כביש]]ים ובניית [[נמל]]ים ו[[גשר]]ים, בהם בניית [[גשר הירקון]] הראשון ב-[[1922]], ופריצת הדרך ל[[שריד]] ב-[[1933]]. כמו כן עסקה מ.ע.צ בתכנון ובינוי של מבני שלטון, [[בית ספר|בתי ספר]], תחנות [[משטרה]] ובתי [[דואר]] בשירות ממשלת המנדט. רבים מייחסים פן [[חלוצים|חלוצי]] למלאכת הבנייה של מע"צ ותרומה להתפתחות החברתית והכלכלית של החברה הישראלית בראשית ימיה.
 
בשנת [[1948]], עם [[הקמת המדינה]], הועברה האחריות על מ.ע.צ ל[[משרד העבודה]] של מדינת ישראל. בתקופה זו, הריבונות על שטחים חדשים וגלי עלייה המוניים הגבירו את הצורך ליישב אוכלוסייה חדשה בערים ובכפרים בכל שטחיה של המדינה, מה שחייב חיבור של אותם שטחים למרכזי האוכלוסייה באמצעות סלילת כבישים{{הערה|אפרת, א., "תכנון לאומי ופיתוח בישראל בשנות ה-2000". הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2003}}. רשת התחבורה שהחלה להיבנות תרמה לתנופת הפעילות הכלכלית של המדינה, יצרה תכנונים של שימושי קרקע, ניידות של אנשים והון, ועוד. במקביל הושקעו משאבים של המדינה באמצעות מ.ע.צ גם בפיתוח התשתיות הקיימות, שנפגעו במהלך [[מלחמת השחרור]]{{הערה|נויברגר, ב. (עורך), "ישראל בעשור הראשון", [[האוניברסיטה הפתוחה]], תל אביב, 2002}}. בנוסף, בעתות מלחמה היה למ.ע.צ. תפקיד בפריצת דרכים בשטחי האויב והנחת גשרים מעל מקורות מים, כדי לאפשר תנועה של את הכוחות הלוחמים{{הערה|רייכמן, ש., "ממאחז לארץ מושב", הוצאת יד יצחק בן צבי, ירושלים, 1979}}. סלילת הכבישים התבצעה על ידי חלוצים וחלוצות, ויש הרואים בפעילותה של מ.ע.צ. בתקופה זו את תחילתו של [[כור היתוך]] בחברה היהודית במדינה{{הערה|שם=פריצקי59|פריצקי, ש. (עורך), "מע"צ - ספר העשור", הוצאת מע"צ, משרד העבודה, ירושלים, 1959}}.