החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 48:
 
==זירת המלחמה==
המלחמה התנהלה בחלקה האירופי של ברית המועצות ובמזרח אירופה. עיקר הלחימה התנהל בשדההתנהלה הקרבבזירה היבשתיהקרקעית, אך גם בזירה האווירית התנהלה לחימה גם באוויראינטנסיבית, ובמידה מעטה בים.יותר בזירה הימית.
 
הגבול היבשתי בין גרמניה הנאצית וגרורותיה לברית המועצות עבר ברובו בשטח מישורי, שבותר על ידי [[ביצות פריפייט]] בערך במרכזו. ביצות אלה, שעבירותן נמוכה ושטחן הענק מגיע כמעט ל-100,000 קמ"ר, הכתיבו את צירי התנועה של הכוחות הגרמניים הפולשים. [[קבוצת ארמיות מרכז]] תקפה מצפון לביצות לכיוון מוסקבה ואילו [[קבוצת ארמיות דרום]] תקפה מדרום להן בכיוון קייב.
שורה 54:
על קו הגבול הישן של ברית המועצות בחזית המערבית הגן קו ביצורים, שנודע בשם [[קו סטלין]]. סיפוח המדינות הבלטיות, מערב בלארוס ומערב אוקראינה (מזרח פולין) בשנים 1939-1940 אילץ את הסובייטים לבנות קו ביצורים חדש, שהורכב ממספר "אזורים מוגנים", כדי להגן על הגבול החדש. כדי לבנות את קו הביצורים החדש, שנודע בשם [[קו מולוטוב]], נעשה שימוש בחומרים ובציוד שפורקו מ"קו סטלין". ביוני 1941, ערב הפלישה הגרמנית, עדיין היה "קו מולוטוב" בשלבי הקמה ראשונים. הוא כלל ביצורי שדה באיכות משתנה שציודם לקוי, שלא הגנו על כל אורך החזית, אך בכל זאת סייעו לצבא האדום להאט במספר אזורים את התקדמות הוורמאכט ובעלי בריתו לתוך שטח ברית המועצות.
 
הלחימה בחזית הסובייטית התאפיינה במגמה עונתית, לפחות עד שנת 1943. הגרמנים נהגותקפו לתקוף בדרך כללבעיקר בקיץ, ואילו הצבא הסובייטי ניצל את החורף הקשה, כדי לעבור להתקפת נגד (קרב מוסקבה, קרב סטלינגרד). הציוד והביגוד של הצבא הסובייטי התאימו יותר ללחימה בתנאי קור עז, בקרח ובשלג עמוק, בעוד שהצבא הגרמני לא התכונן כראוי ללחימה בתנאי החורף הרוסי, והציוד הצבאי שלו לא היה מותאם לכך.חודשי מנועיהאביב הטנקיםוהסתיו קפאוהתאפיינו בתנאי אקלים, וכלישהיקשו מאוד על תנועת כוחות ממוכנים. הפשרת השלגים באביב וגשמי הסתיו הפכו את הקרקע לבוצית מאוד, ואת דרכי העפר לנהרות בוץ, ויצרו בעית עבירות קשות לצבאות היריבים. התשתית התחבורתית הדלה בברית המועצות, והעובדה, שמספר הכבישים הסלולים היה מצומצם, החמירה את בעיות העבירות. בנוסף, רוחב מסילות הרכבת בברית המועצות היה שונה מהרוחב המקובל במערב אירופה, עובדה שהקשתה הנשקעל נטוניצולן להיתקעעל בקורידי העזהגרמנים.
החל מקיץ 1943 עברה היוזמה האסטרטגית לידי הצבא הסובייטי, שלאוהוא התקשהערך להילחםמבצעים בחורף,התקפיים והמשיךלאורך לתקוףכל לכל אורךעונות השנה.
 
תקופת האביב התאפיינה בהפשרת שלגים, שגרמה להצפת הדרכים, וליצירת בוץ עמוק, שהיקשה מאוד על התנועה. בנוסף לכך, מספר הכבישים הסלולים ברחבי ברית המועצות היה מצומצם, ורוחב מסילות הרכבת היה שונה מהרוחב המקובל במערב אירופה, עובדה שהקשתה על ניצולן על ידי הגרמנים.
החל מקיץ 1943 עברה היוזמה האסטרטגית לידי הצבא הסובייטי, שלא התקשה להילחם בחורף, והמשיך לתקוף לכל אורך השנה.
 
המלחמה בזירה הימית התרכזה בעיקר ב[[ים הבלטי]] וב[[הים השחור|ים השחור]]. בעקבות כיבוש המדינות הבלטיות ולאחר מכן כמעט כל קו החוף הבלטי על ידי הצבא הגרמני בחודשי המלחמה הראשונים, איבד הצי הבלטי הסובייטי כמעט את כל בסיסיו, וכתוצאה מכך נפגעה מאוד יכולתו להשתתף במערכה הצבאית. מה שנשאר מכוחו של הצי הבלטי התרכז בבסיס הצי באי [[קרונשטט]] וסייע בהגנת לנינגרד בעת המצור הגרמני עליה. רק בשלבים המאוחרים של המלחמה, לאחר פריצת המצור על לנינגרד וכיבושן מחדש של המדינות הבלטיות, החל הצי הבלטי למלא תפקיד פעיל יותר במלחמה, ותקף ספינות גרמניות שניסו לפנות כוחות צבא ואזרחים גרמניים מחופי [[הים הבלטי]] (בעיקר מפרוסיה המזרחית) במהלך החודשים האחרונים של המלחמה.