יחסי החוץ של הודו – הבדלי גרסאות

בשנות התשעים, הבעיות הכלכליות בהודו ופטירתה של המערכת הפוליטית הדו-קוטבית העולמית אילצו את הודו לבחון מחדש את מדיניות החוץ שלה ולהתאים את קשרי החוץ שלה. המדיניות הקודמת לא הוכיחה את עצמה כדי להתמודד עם הבעיות הפנימיות והבינלאומיות החמורות שעמדו בפני הודו. סוף המלחמה הקרה. סופה של המלחמה הקרה פגע במשמעות הליבה והותיר את מדיניות החוץ ההינדית ללא כיוון משמעותי. השיקולים הקשים, הפרגמטיים, של ראשית שנות התשעים של המאה התשע-עשרה, עדיין נראו בתוך מסגרת העבר הלא-מלוכדת, אך התפוררותה של ברית- המועצות הסירה את רוב המינוף הבין-לאומי של הודו, שהיחסים עם רוסיה ועם המדינות הפוסט-סובייטיות האחרות לא יכלו לפצות. לאחר פירוק ברית המועצות שיפרה הודו את קשריה עם [[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[צרפת]], [[יפן]] ו[[גרמניה]]. בשנת 1992 כוננה הודו יחסים דיפלומטיים רשמיים עם ישראל, והיחסים גדלו במהלך כהונתה של [[מפלגת העם ההינדית]] והממשלות המאוחדות של UPA (הברית המתקדמת).<ref>{{Cite web|url=http://www.indembassy.co.il/India-Israel%20Bilateral%20relations.htm|title=Embassy of India – India-Israel Bilateral relations|accessdate=21 November 2009|publisher=Indembassy.co.il|archiveurl=https://web.archive.org/web/20090310185904/http://www.indembassy.co.il/India-Israel%20Bilateral%20relations.htm|archivedate=10 March 2009|deadurl=yes}}</ref>

 

[[קובץ:BRICS_heads_of_state_and_government_hold_hands_ahead_of_the_2014_G-20_summit_in_Brisbane,_Australia_(Agencia_Brasil).jpg|ממוזער|הודו מייצגת לעיתים קרובות את האינטרסים של המדינות המתפתחות בפלטפורמות בינלאומיות שונות. בתמונה מוצגים [[ולדימיר פוטין]], [[נרנדרה מודי]], [[דילמה רוסף]], [[שי ג'ינפינג]] ו[[ג'ייקוב זומה]], 2014.]]

בשנת 1998 בדקה הודו את הנשק הגרעיני בפעם השנייה, אשר גרמה למספר סנקציות אמריקניות, יפניות ואירופיות על הודו. שר ההגנה של הודו אז, ג'ורג' פרננדס, אמר כי תוכנית הגרעין של הודו נחוצה משום שהיא מספקת הרתעה לאיום גרעיני סיני פוטנציאלי. רוב הסנקציות שהוטלו על הודו הוסרו עד שנת 2001.<ref>[http://www.expressindia.com/news/fe/daily/19990511/fex10031.html Beyond Pokharan II] . Expressindia.com (11 May 1999). Retrieved 12 November 2011.</ref>