ההתאחדות העולמית של היהודים הספרדים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29:
 
===פעילות===
ההתאחדות פעלה תחת חסותה של התנועה הציונית, כמו הסתדרות העובדים הכללית ותנועתו[[תנועת המזרחי]].
 
הכספים לפעילות הארגון נתרמו על ידי אישים וקהילות מסביב לעולם. את חלק ניכר מההוצאות מימן משה דה פיג׳וטו מכיסו. בתו מרים נחום אף קיימה מספר נשפי התרמה לטובת הארגון.
 
בוועידות הבין-ארציות שקיימה ההתאחדות בבלגרד בשנת 1930, בלונדון ב-1935 ובאמסטרדםוב[[אמסטרדם]] ב-1938, הצטמצם הייצוג של חברי ההתאחדות מארץ ישראל, ועיקר הייצוג שבלט היה של קהילות הגולה. בוועידת היהודים הספרדים מארצות הבלקן, שהתקיימה בבלגרד בחודש מאי 1930, נאם משה דה פיג'וטו כנציג ארץ ישראל, ואמר כי מאחר ומאמצי ההתאחדות שבנשיאותו לא צלחו לטפל באפליית יוצאי יהדות ספרד והמזרח בארץ ישראל בכל הקשור לתעסוקה, משרות, עלייה, התיישבות וחלוקת כספי הקרנות, יש לתרום לקרנות הלאומיות אך ורק בתנאי שכספי התרומה ילכו לטובת יוצאי ספרד והמזרח בארץ ישראל. מסקנה זו קיבלה תמיכה מנציגי קהילת יהודי סופיה מבולגריה, והצהירו כי אם מוסדות התנועה הציונית לא ייענו לדרישות יוצאי ספרד והמזרח,לא יתרמו האחרונים כספים לקרנות הלאומיות.
 
בסוף שנת 1931 נוסד בפריז שבצרפת וועד מרכזי שכלל 12 חברים, שמטרתו הייתה לפעול לכינוס ועידה ספרדית עולמית, ובראשו הועמד משה דה פיג'וטו, שלבינתיים עבר להתגורר בפריז, ולסגניו מונו הרב נסים עובדיה וסלבדור אברבנאל. בחודש [[יולי]] [[1932]] ([[סיוון]] [[ה'תרצ"ב]]) ייסד הרב נסים עובדיה יחד עם [[עובדיה קמחי]] כתב עת בשם "Le Judaisme Sepharadi" ("היהדות הספרדית") שיצא לאור בפריז, ובו פרסם את מאמריו אודות ארגון ואיחוד הקהילות הספרדיות בעולם. כתב העת שימש גם כבמה להפצת רעיונותיה של ההתאחדות ובמה למחקרים ומאמרי הגות וספרות בנושאי הקהילות הספרדיות בעולם. עם הכותבים בו נמנו [[זאב ז'בוטינסקי]], [[מנחם אוסישקין]], [[משה דוד גאון]], [[דוד ילין]], [[אברהם אלמליח]] ואחרים. בשנת [[1940]] פסקה הוצאת הירחון בשל המשבר בצרפת, ובשנת [[1945]] חזר לצאת תחת השם "קול ספרד" עד לשנת 1967 בעריכת עובדיה קמחי.
שורה 40:
בחודש מאי 1935 התקיימה ועידה בין-ארצית בלונדון, שבה הוחלף שם ההתאחדות ל"האיחוד העולמי של הקהילות הספרדיות" (Universelle Des Communautés Sépharadites L'union). בוועידה זו השתתף רק נציג אחד מארץ ישראל, ומעתה והלאה הלכה ההתאחדות והתמקדה יותר ביהודי הגולה מאשר ביהודי ארץ ישראל. בוועידה גם נבחרו תוכניות פעולה חדשות שלא נכללו בהן ארץ ישראל, ומטרתן שיפור מצבם הרוחני והגשמי של יהדוי ספרד והמזרח, תוך הדחקת הנושאים הפוליטיים והשארת הטיפול בהם לגופים רשמיים אחרים. בוועידה גם הוחלט על הקמת שני וועדים, שמרכזיהם בפריז בנשיאות הרב נסים עובדיה, ובלונדון, בנשיאות ונובס דה קוסטא.
 
למרות ירידת המעורבות של נציגי ארץ ישראל, בוועידה הבין-ארצית שהתקיימה באמסטרדם בשנת 1938, השתתפו מטעם הוועד הפועל הרב [[יוסף מרדכי הלוהלוי]] ויצחקו[[יצחק רפאל מלכו|יצחק רפאל מולכו]], שנבחרו גם למוסדות המרכזיים של ההתאחדות. בוועידה זו הוחלט על הקמת בית מדרש לרבנים בירושלים, ודנו באפשרות לפתיחת מדור לענייני ספרדים בסוכנות היהודית.
 
===דמויות בולטות בהתאחדות לאורך השנים===