הבדלים בין גרסאות בדף "מסילת עכו-כרמיאל"

אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
(אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים)
| תמונה = [[קובץ:GilonTunnels1.jpg|250px]]
| כיתוב = הכניסה ל[[מנהרות גילון]], [[ספטמבר]] [[2015]]
| שימוש =
| מיקום = [[הגליל]]
| מיקום ההתחלה = תחנה תפעולית נעמן, מדרום ל[[עכו]]
| מיקום הסוף = [[תחנת הרכבת כרמיאל]]
| קואורדינטות =
| מתכנן =
| עלות = כ-3.4 מיליארד ש"ח
| חברת בנייה = [[נתיבי ישראל - החברה הלאומית לתשתיות תחבורה]]
| שיטת בנייה =
| שיטת כרייה = [[NATM]]
| מבנה =
| חומרים =
| תאריך התחלה = [[2011]]
| תאריך סיום = [[20 בספטמבר]] [[2017]]
| אורך = 23 קילומטר
| אורך דרכי גישה =
| רוחב =
| גובה =
| עומק =
| ניצבים =
| מפתח מרבי =
| מסלולים =
| נתיבים =
| מנהרות מילוט = 18
| בעלים =
| מפעיל =
| מפה =
| מידע נוסף =
}}
{{קישורי פורטל|רכבת ישראל}}
ההחלטה על הקמת הקו התקבלה על ידי [[ממשלת ישראל]] בשנת 2002{{הערה|{{גלובס|גל ניסים|שרון הורה לשרים לזרז פרויקטים של תשתית בגליל: אחד מהפרוייקטים שקיבלו קדימות גבוהה הוא קו הרכבת כרמיאל-עכו|588274|26 במאי 2002}}}}, והתוכנית להקמת המסילה הוכנה על ידי רכבת ישראל במהלך [[העשור הראשון של המאה ה־21]], אך לא קודמה בהיעדר הקצאת תקציב למעט פעולות בהיקף קטן של [[הפקעת קרקעות]] ובדיקות מקדימות. הפרויקט ניצב בעבר במרכזם של ויכוחים מתמשכים בין משרדי ממשלה ורשויות אחרות{{כ}}{{הערה|{{NFC|עידן יוסף|חשיפה: מחדל הרכבת לגליל|240040|30 במאי 2010}}}}. [[משרד ראש הממשלה]], [[משרד התחבורה]], ו[[המשרד לפיתוח הנגב והגליל]]{{הערה|{{mynet|גלית פרי|השר שלום בכרמיאל: רק רכבת כבדה|3803201|10 בנובמבר 2009}}}}, כמו גם [[רכבת ישראל]] ועיריית כרמיאל, תמכו בהקמת קו רכבת רגילה ("כבדה"), שכן לנגד עינהם ניצב חיבורו של [[הגליל]] עם מרכז הארץ ברוח תוכנית "נתיבי ישראל". מנגד, [[משרד האוצר]] וחברת [[יפה נוף - תחבורה, תשתיות ובנייה|יפה נוף]] גרסו כי יש להקים באזור קו [[רכבת קלה]] שעלותו נמוכה יותר ואשר שם את הדגש על חיבורה של כרמיאל עם [[מטרופולין]] העיר [[חיפה]]. לטענתם קו רכבת קלה שלאורכו תחנות רכבת רבות יותר, ואשר, בין היתר, יכנס לעיר [[כרמיאל]] עצמה, ישרת כ-11 מיליון נוסעים בשנה, לעומת 3 מיליון נוסעים בלבד ברכבת רגילה. בנוסף, קו כזה יתחבר לקו הרכבת הקלה בין [[מסילת חיפה - נצרת|חיפה לנצרת]] שהקמתו הופקדה בידי חברת יפה נוף. דעה זו לא נתקבלה והוחלט להקים את הקו כקו רכבת כבדה.
 
התוכנית קודמה בשנת [[2010]] על ידי ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ו[[שר התחבורה והבטיחות בדרכים]] [[ישראל כץ (הליכוד)|ישראל כ"ץ]] במסגרת תוכנית "[[נתיבי ישראל]]" להאצת הקמתם של כבישים ומסילות רכבת לאורכה ולרוחבה של המדינה, בדגש על [[הנגב]] וצפון הארץ, והפרויקט הוכרז כפרויקט לאומי, והקמתו מבוצעת באמצעות [[הוועדה לתשתיות לאומיות|תת"ל]] 12/2 (והשלמות 12ב' ו־12ג'). המימון לפרויקט אושר ב-[[24 בפברואר]] [[2010]] על ידי [[ממשלת ישראל]], ועם השלמת התכנון הפרויקט יצא לביצוע מיידי. בתוכנית המקורית הייתה מסילת עכו-כרמיאל אמורה להיות הקו החשמלי הראשון בישראל{{הערה|{{גלובס|עמירם ברקת|לאחר חילוקי הדיעות: פרוייקט חישמול הרכבת יוצא לדרך|1000789920|14 באוקטבר 2012}}}}, אך עקב עיכובים בפרויקט [[חישמול מסילות רכבת#חישמול מסילות רכבת בישראל|חישמול המסילות]] הוחלט להפעיל את הקו עם [[קטר (רכבת)#דיזל|קטרי דיזל]]{{הערה|{{TheMarker|דניאל שמיל|הרכבת תגיע לכרמיאל, אך ללא חשמל|1.2508129|9 בדצמבר 2014}}}}. [[החברה הלאומית לדרכים בישראל]] קיבלה את האחריות הכללית על הפרויקט, המכרז הראשון לביצוע המסילה פורסם ב[[מרץ]] [[2011]], ונסיעת הבכורה התקיימה ב-[[20 בספטמבר]] [[2017]].
 
==תוואי==
במסגרת הפרויקט הוקמה מסילה כפולה באורך כולל של כ־23 ק"מ, המקבילה כולה ל[[כביש 85]], העובר מעט מצפון למסילה. 18.4 ק"מ מהתוואי נסללו כמסילה רגילה (בין [[עכו]] לאזור [[פארק תעשיות בר-לב]] ובין [[מג'ד אל כרום]] ל[[כרמיאל]]), ו־4.6 ק"מ מהתוואי הם צמד [[מנהרות גילון]], בין שני קטעי המסילה הרגילה, בקטע בו תוואי טופוגרפי תלול אינו מאפשר הקמת מסילה עילית. במקביל לסלילת המסילה בוצעו עבודות שונות ל[[הפרדה מפלסית|הפרדות מפלסיות]] בנקודות מפגש עם כבישים, דרכי עפר ודרכים חקלאיות.
 
מסילת עכו-כרמיאל מחוברת למסילת החוף מדרום לעכו, ואינה כוללת חיבור צפונה, המאפשר נסיעה ישירה מכרמיאל ל[[עכו]] ו[[נהריה]].
 
בדיקות מקדימות שבוצעו באזור שבו נבנתה תחנת אחיהוד העלו כי במקום ישנן מערות קבורה יהודיות, ולכן שונה התכנון המקדים (תת"ל 12ב') והוביל להגבהה של תוואי המסילה באזור (כולל הקמת גשר מעט מדרום ל[[צומת אחיהוד]]), ובניית [[תחנת הרכבת אחיהוד|תחנת אחיהוד]] כאשר הרציפים מוגבהים בהשוואה למבנה התחנה והסביבה החיצונית. השינויים במפלס המסילה לא פגעו במהירות התכן של המסילה, 160 קמ"ש, ואושרו על ידי [[אתרא קדישא]], אך גרמו לעיכוב בפרויקט, ועלויות גבוהות מהמתוכנן.{{הערה|{{ynet|שחר הזלקורן|מה יעכב את קו הרכבת בצפון? קברים יהודיים|4001759|20 בפברואר 2010}}}}.
 
==בניית המסילה==
[[קובץ:הרכבת לכרמיאל בתחנת הרכבת לב המפרץ.jpg|ממוזער|הרכבת לכרמיאל בתחנת לב המפרץ]]
[[קובץ:הרכבת לכרמיאל במחסום על כביש 784.jpg|ממוזער|הרכבת לכרמיאל במחסום בין כביש 784 לכביש 85. הרכבת מגיעה מכיוון הקריות]]
התוואי תוכנן באזור חקלאי, ונדרשו עבורו [[הפקעת מקרקעין|הפקעות מקרקעין]] בהיקף של כ־2,000 דונם, שרובם היו בבעלות פרטית, וחלקם הגדול היה בבעלות [[יורש|יורשים]]ים רבים. במסגרת ההפקעות הועתקו כ־2,500 עצי [[זית אירופאי|זית]] משטח התוואי.
 
העבודה על התוואי חולקה למספר מקטעים, וכללה בנוסף לעבודות הקמת המסילה העתקת תשתיות [[חשמל]] ו[[מים]], הקמת [[גשר]]י רכבת מעל [[נחל חלזון]], [[נחל נעמן]], [[כביש 70]] ו[[כביש 784]], הקמת גשר ל[[כביש 4]] מעל תוואי הרכבת באזור נחל חלזון וגשר לדרך הכניסה ל[[פארק תעשיות בר-לב]], הטיית [[כביש 85]] באזור אחיהוד, בניית תחנות [[תחנת הרכבת אחיהוד|אחיהוד]] ו[[תחנת הרכבת כרמיאל|כרמיאל]], חניונים ודרכי גישה לתחנות הרכבת, ומרכזי [[שליטה ובקרה]]. עבודות אלו בוצעו על ידי החברות [[טר ארמה]], [[דניה סיבוס]], [[אולייניק]] ונוספות.
 
החלק הקשה והמסובך ביותר לביצוע היה [[מנהרות גילון]], בהן נדרשה עבודת חפירה של כ־4.6 ק"מ, [[דיפון]], ועבודות תשתיות רחבות לצורך הקמת מסילה תוך הקפדה על בטיחות. הכריה בוצעה בשיטת [[NATM]] שעיקרה ביצוע חפירה תוך שימוש בכלים כבדים ובפיצוצים מבוקרים. עבודות הכרייה בוצעו על ידי ‫‪Gilon Tunnel Builders‬‬Builders, [[שותפות]] מיוחדת שהוקמה בין [[דניה סיבוס]] ו־[[CCECC]] הסינית. עבודות התשתית להקמת המסילה בתוך המנהרה בוצעו על ידי [[שיכון ובינוי]] הישראלית וחברות זרות, וכללו הקמת מסילת רכבת כבדה על מצע [[בטון]] (Slab Track), סוג בניית מסילה שבוצע בישראל לראשונה במנהרות אלו. המנהרות כוללות צמד מנהרות מקבילות המתאימות למסילה בודדת כל אחת, כאשר ביניהם מחברות 18 מנהרות חילוץ, לפינוי הנוסעים בעת שריפה במנהרה אחת אל המנהרה השנייה.
 
בתכנון המקורי היה הקו אמור להיות מופעל כקו [[חישמול מסילות רכבת|מחושמל]], אך בשל עיכוב בפרויקט החשמול הארצי הוחלט על הפעלה באמצעות רכבות דיזל, כאשר [[מפוח]]ים יופעלו במנהרה לצורך פינוי עשן הקטר לאחר מעבר רכבת.
 
באפריל [[2015]] הונחו פסי רכבת ראשונים בתוואי המסילה, בקטע בין [[ג'דיידה-מכר]] לעכו{{הערה|{{ynet|אחיה ראב"ד|קו הרכבת עכו-כרמיאל: מניחים פסים ראשונים|4651959|29 באפריל 2015}}}}. במרץ [[2017]] הוחל בנסיעות מבחן לאורך התוואי. וב-[[20 בספטמבר]] [[2017]], [[ערב ראש השנה]] [[ה'תשע"ח|תשע"ח]] הקו נחנך.
 
בניגוד לתכנון המקורי, לא נבנה מחלף בחיבור בין [[כביש 784]] ו[[כביש 85]]. במקום הוקם מחסום רכבת שיורד ארבע פעמים בשעה ועוצר את התנועה המגיעה מיישובי [[מועצה אזורית משגב]] והערים [[סח'נין]], [[עראבה]] ו[[דיר חנא]].
 
==תוכניות עתידיות - מסילת כרמיאל – קריית שמונה==
בעתיד מתוכננת הקמת שתי תחנות רכבת נוספות על התוואי סמוך ל[[ג'דיידה-מכר]] ול[[מג'ד אל-כרום]]. ב[[יולי]] [[2016]] אושרה תוכנית עקרונית להארכת המסילה מזרחה וצפונה עד ל[[קריית שמונה]], ובניית תחנות בסמוך ל[[צומת חנניה]] (תחנה שתשמש גם את המבקרים ב[[הר מירון]]), ו[[ראש פינה]] (שתשרת גם את תושבי [[צפת]] ו[[חצור הגלילית]]). תוואי המסילה כולל קטע ממונהר מתחת [[הר מצפה ימים]], [[רמת פשחור]] ו[[רמת רזים]] ובנוסף גשר מעל [[נחל עמוד]] בתוואי שבין [[כפר חנניה]] וראש פינה, הכשרת התוואי במקטעים אלו, ייקרו את עלויות הפרויקט{{הערה|{{TheMarker|אבי בר-אלי|כץ מקדם תכנית תחבורה בעלות של 50 מיליארד שקל בצפון|1.1598094|7 באוקטובר 2011}}}}.
 
===שלב א'===