מלאכת קוצר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←מחלוקת התלמודים: clean up, replaced: הינה ← היא באמצעות AWB |
מ קישורים פנימיים |
||
שורה 3:
'''מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר''' (ידועה גם בשם '''מְלֶאכֶת תּוֹלֵש''') היא אחת מ[[ל"ט מלאכות]] שבת. המלאכה היא תלישת דבר צומח ממקום צמיחתו, מלאכה זו אינה רק לצמחים אלא כל המנתק ותולש דבר ממקום חיותו, עובר על מלאכת קוצר. אב המלאכה במשכן היה שקצרו את הזרעים שהכינו לצורך הסממנים.
==שיעורה==
שיעורה, תלוי במטרת הקצירה; לצורך מאכל אדם – [[כגרוגרת]]; לצורך מאכל בהמה – כמלוא פי [[גדי]]; לצורך [[עצי הסקה|הסקה]] – כדי לבשל שיעור כגרוגרת מתוך [[ביצה|ביצת]] [[תרנגול]]ת{{הערה|שם=הערה_ב|1=משנה תורה, זמנים, שבת, ח, ה}}.
==תולדות ואיסורים דרבנן==
שורה 25:
אף התולש חלקיק [[עור]] או [[שיער]] מגוף אדם, חייב משום קוצר (בנוסף ל[[מלאכת גוזז]]), וזאת אם הוא מבצע את המלאכה באופן הרגיל - בכלי. אם הוא אינו עושה את המלאכה כדרכו, אלא ביד, הוא אינו נחשב לקוצר. אם כי יש המצדדים לומר, שהתולש שער או חתיכת עור קטנה מגוף האדם גם הוא חייב מהתורה משום קוצר, שכן מלאכה מסוימת '''זו''' של תלישת שער בודד, דרכה ליעשות בכלי. כך גם אסור לתלוש [[עלה|עלים]] מ[[עציץ]] שנקוב בתחתיתו, אם הוא נקוב כדי [[שורש (בוטניקה)|שורש]] קטן, שכן עציץ כזה יונק מהקרקע{{הערה|{{רמב"ם|שבת|ג|ג}}.}}.
[[רדיית דבש]] מ[[כוורת]], שנויה במחלוקת. לפי דעתו של [[רבי אליעזר]] היא כרוכה באיסור מהתורה של מלאכת תולש. רבי אליעזר מביא ראיה לדבריו מפסוק ב[[ספר שמואל]]{{הערה|שמואל א יד, כז.}}: {{ציטוטון|ו[[יהונתן]] לא [[שמיעה|שמע]] [[שבועה (יהדות)|בהשביע]] [[שאול המלך|אביו]] את העם, וישלח את קצה [[מקל|המטה]] אשר ב[[יד]]ו ויטבול אותה ב'''יערת הדבש''', וישב ידו על [[פה|פיו]] ותאורנה [[עיניים|עיניו]]}}. את המילים "ביערת הדבש", מפרש רבי אליעזר{{הערה|{{בבלי|בבא בתרא|סו|א}}.}}: "מה יער התולש ממנו בשבת חייב חטאת, אף דבש התולש ממנו בשבת חייב חטאת". כלומר, כשם שהתולש בשוגג מעצי ה[[יער]], שהם מחוברים ל[[קרקע]], חייב [[קרבן חטאת]], כך גם התולש בשוגג דבש מהכוורת, חייב חטאת, שכן נחשב הדבר לתולש דבר ממקום חיבורו.
שאר החכמים חלוקים על רבי אליעזר והם סבורים שאין בדבר איסור מהתורה, למרות זאת אסרו חז"ל לתלוש מכוורת, שכן הדבר דומה לתולש, שתולש דבר ממקום חיבורו, כי מקום גידול הדבש הוא בכוורת, והחשיבוהו חז"ל כמחובר{{הערה|[[שולחן ערוך]] סימן שכ"א סעיף י"ג וב[[משנה ברורה]] שם.}}.
| |||