מרים הרי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
היה כתוב: ד"ר מאזון, ע"ש המאזוכיזם. תיקנתי ל"על שמו המאזוכיזם".
שורה 14:
הרי התקבלה ללימודים בבית הספר בברלין בו למדה אחותה, כצדקה. היא למדה שם שלוש שנים, ברובן הייתה ככל הנראה שרויה ב[[דיכאון]]. היא נכשלה במספר מקצועות, בהם בצרפתית (שפה שתהפוך לשפתה העיקרית) וממסלול הוראה ל[[בית ספר תיכון]] הועברה למסלול פחות-דרגה של הוראה בבית ספר יסודי. היא הכירה בדרך מקרה את הסופר [[ליאופולד פון זאכר מאזוך]], בבית אמה ב[[הסן]] והוא מצא לה עבודה כמורה לגרמנית בפריז.
 
בתחילת שנת [[1888]] הגיעה הרי לפריז. במשך עשר שנים סיגלה לעצמה שליטה בשפה הצרפתית ובתרבות צרפת, תוך שפרנסה את עצמה במתן שיעורים פרטיים בגרמנית. ושימשה בית היתר כמזכירתו של ד"ר מאזוך, ע"ש(על שמו המונח מאזוכיזם), בשנת [[1898]] התפרסם סיפור פרי עטה בעיתון [[סופרג'יזם|סופרג'יסטי]]. העיתון המשיך לפרסם סיפור או [[מסה (חיבור עיוני)]] פרי עטה מדי כחודש. רוב כתיבתה עסקה בחוויות ילדותה ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]] ברוח ה[[אוריינטליזם]]. בשנת [[1904]] התפרסם הרומן הראשון פרי עטה, "כיבוש ירושלים" ("La Conquête de Jérusalem") אותו הקדישה לזכר אביה. הרומן התקבל בחום רב. בין יתר משבחיו היה אחד מהחשובים בקובעי דעת הקהל בצרפת באותה עת, [[אנטול פרנס]]. הרי זכתה על ספרה בפרס "פמינה", שהיה המקבילה הנשית ל[[פרס גונקור]]. באותה שנה נישאה ל[[צייר]] לאון פרו (Leon Perrault).
 
הרי פרסמה כארבעים רומאנים, רבים מהן בנושאי מסעות בעיקר ב"[[לבנט]]" אך גם ב[[המזרח הרחוק|מזרח הרחוק]]. ב-[[1914]] פרסמה את ספרה האוטוביוגרפי (תוך שינוי שמה ל"ציונה") "בת ירושלים הקטנה" (''La Petite Fille de Jérusalem'') המתאר את פרשת ארבע-עשרה שנות חייה הראשונות כסיפור אגדה מלא דימויי-תנ"ך ושירה. דמותה של ציונה תככב ברומאנים נוספים של הרי, גם הם אוטוביוגרפיים במידה זו או אחרת כגון "ציונה בין הברברים", "ציונה בברלין" ו"ציונה בפריז".