התארגנות קהילתית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
סקריפט החלפות (דוגמה, מסוי, ארצות הברית, אידיאל, לעיתים, שוויון, כדי, {{הערות שוליים}} |
||
שורה 1:
'''ארגון קהילתי''' הוא תהליך שבו אנשים החיים בקרבה זה לזה
שלא כמו אלה המקדמים בניין קהילתי מוסכם
▲ארגון קהילתי הוא תהליך שבו אנשים החיים בקרבה זה לזה<ref>{{צ-ספר|מחבר=Shragge, Eric, 1948-|שם=Activism and social change : lessons for community organizing|מקום הוצאה=North York, Ontario, Canada|מהדורה=2nd edition|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/862962999|oclc=862962999}}</ref> מתכנסים לארגון הפועל למען אינטרס העצמי המשותף שלהם.
▲שלא כמו אלה המקדמים בניין קהילתי מוסכם ,מארגנים קהילתיים מניחים בדרך כלל ששינוי חברתי כרוך בהכרח במאבק והתמודדות חברתית כדי ליצור כוח קולקטיבי לחסרי הכוח. המטרה המרכזית של ארגון קהילתי היא לבסס כוח עמיד לארגון המייצג את הקהילה ומאפשר לה להשפיע על מקבלי ההחלטות המרכזיים במגוון נושאים לאורך זמן. לדוגמא, במצב אידאלי תינתן לחברי הקהילה האפשרות לשבת לשולחן מקבלי ההחלטות בטרם הכרעה בדברם<ref>{{צ-ספר|מחבר=Bobo, Kimberley A.|שם=Organizing for social change : Midwest Academy manual for activists|מקום הוצאה=Santa Ana, Calif.|מו"ל=Seven Locks Press|מהדורה=3rd ed|שנת הוצאה=2001|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/45888845|oclc=45888845}}</ref>. מארגנים קהילתיים פועלים ביחד עם מנהיגים מקומיים ומפתחים מנהיגים חדשים, מקדמים קואליציות ומסייעים בפיתוח קמפיינים. במקרים
קהילות מאורגנות מנסות להשפיע על הממשלה, על תאגידים ועל מוסדות. הן מבקשות להגביר את הייצוג הישיר בגופי קבלת ההחלטות ולטפח רפורמה חברתית
▲=== '''מאפיינים''' ===
▲קהילות מאורגנות מנסות להשפיע על הממשלה, על תאגידים ועל מוסדות. הן מבקשות להגביר את הייצוג הישיר בגופי קבלת ההחלטות ולטפח רפורמה חברתית . לעתים קרובות, ארגונים קהילתיים מחפשים להתערב נושאים שנויים במחלוקת. במקרים בהם משא ומתן נכשל, הם ישאפו לחשוף זאת במהרה לבעלי עניין מחוץ לארגון וליצור לחץ על מקבלי ההחלטות בדרכים שונות כגון חרם, משמרות שובתים ופעילות פוליטית. פעילויות ממין זה מאפשרות לארגונים לחנך את החברים בהם, לבנות מחויבות ולבסס מוניטין לניצחון<ref>{{צ-ספר|מחבר=Chambers, Edward T.|שם=Roots for radicals : organizing for power, action, and justice|מקום הוצאה=New York|מו"ל=Continuum|שנת הוצאה=2003|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/51848381|oclc=51848381}}</ref>. ארגון קהילתי איננו מתמקד רק בפתרון בעיות ספציפיות. למעשה, סוגיות ספציפיות הן לעתים קרובות רק אבן דרך עבור סוגיות מהותיות.
מארגנים קהילתיים מבקשים בדרך כלל לבנות קבוצות פעולה דמוקרטיות, פתוחות ונגישות לחברי הקהילה, העוסקת בנושאים הבוערים של קבוצת אינטרסים ספציפית, ולא בקהילה כולה. ארגון קהילתי שואף להעצים באופן נרחב את חברי הקהילה, כאשר המטרה הסופית היא חלוקה מחדש של כוח בין חברי הקהילה.
שורה 11 ⟵ 10:
מודלים ודגמים רבים של ארגון קהילתי מבוססים על עבודתו של שאול אלינסקי, שנדון בהמשך, אשר פעם בין שנות השלושים לשנות השבעים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Warren, Mark R., 1955-|שם=Dry bones rattling : community building to revitalize American democracy|מקום הוצאה=Princeton, N.J.|מו"ל=Princeton University Press|שנת הוצאה=2001|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/44728155|oclc=44728155}}</ref>
====
תנועה שורשית היא התארגנות קהילתית מאפס, פיתוח מנהיגות חדשה במקום בו לא היה קיים ארגון. זהו תהליך מבוסס ערכים של טוב משותף בו אנשים מתאגדים כדי לפעול לטובת הקהילות שלהם.
תנועות שורשיות משתמשות במתודת "דפיקות בדלת"
====
ארגונים מסוג זה נוקטים בגישה לפיתוח כוח ויצירת קשרים בקרב איגודים, וועדי שכונות ובעיקר בקרב קהילות ציבוריות<ref>{{צ-ספר|שם=Aerial Aftermaths<subtitle>Wartime from Above</subtitle>|מו"ל=Duke University Press|עמ=255–276|קישור=http://dx.doi.org/10.1215/9780822372219-009}}</ref>. ארגונים אלו חורטים על דגלם ערכים הנגזרים מהשקפות אמונה משותפות ולא מושתתים סביב דוגמות נוקשות. ברחבי העולם פועלים כיום מעל ל-180 ארגונים קהילתיים מבוססי אמונה, אשר נפוצים בארצות הברית, דרום אפריקה, אנגליה, גרמניה ומדינות נוספות <ref>{{צ-ספר|מחבר=Brad Fulton, Richard L. Wood|שם=Yours the Power|מו"ל=Brill|עמ=17–39|קישור=http://dx.doi.org/10.1163/9789004246010_003}}</ref>. תחת הנהגת בוש, בשנת 2001, נפתחה
חברי הארגונים הקהילתיים מבוססי האמונה משתייכים ברובם למעמד הביניים, בעלי אמונה דתית, כגון פרוטסנטיים וקתולים
גישתם כ"ארגון של ארגונים" מאפשרת לאגד מספר משתתפים רב לצד מעט ראשי ארגונים, אשר הינם על פי רוב יותר מקצועיים מאשר אלו הנוקטים במתודת "דפיקות בדלת" של ארגוני התנועות השורשיות.
שורה 25 ⟵ 24:
ארגונים מבוססי אמונה מתמקדים בפיתוח ארוך טווח של תרבות ושפה ארגונית משותפת, ובקידום קשרים חברתיים בין חברי הארגון.
====
ארגונים קהילתיים בעלי בסיס רחב מגייסים בכוונה תחילה חברים הן ממוסדות דתיים והן ממוסדות דתיים<ref>{{צ-ספר|מחבר=Liam Magee|שם=Interwoven Cities|מקום הוצאה=London|מו"ל=Palgrave Macmillan UK|שנת הוצאה=2016|עמ=128–132|קישור=http://dx.doi.org/10.1057/9781137546166_7}}</ref>. חברי קהילות בתי כנסת, מקדשים ומסגדים נאספים יחד בבתי ספר ציבוריים, מלכ"רים ואגודות עבודה ואגודות מקצועיות<ref>{{צ-מאמר|מחבר=M.J. Stickler|שם=Engineering planning of the BBC's electronic news gathering system|כתב עת=Electronics and Power|כרך=25|עמ=421|שנת הוצאה=1979|doi=10.1049/ep.1979.0250|קישור=http://dx.doi.org/10.1049/ep.1979.0250}}</ref>. הארגונים של [[:en:Industrial_Areas_Foundation|הקרן לאזורים תעשייתיים]]
====
בעוד שארגונים קהילתיים מעורבים פעמים רבות בפעילויות מחאה
====
ארגונים קהילתיים הם לא המוקד הבלעדי להתפתחויות פוליטיות שכן ישנם עשרות ארגונים פונדמנטליסטיים ביניהם. למרות זאת, המונח "ארגון קהילתי" מתייחס לרוב לארגונים בעלי פעילות פרוגרסיבית עם אופי ואג'נדה פוליטית.
====
לעיתים קרובות קבוצות קהילתיות מתקשות למצוא משאבים. הן לרוב לא מקבלות מימון ממשלתי מכיוון שהפעילות שלהן לרוב שואפת להתעמת עם מדיניות ממשלתית, קרנות מימון לרוב לא תומכות בהם מכיוון שהם לא מכירות ארגונים מסוג זה ואת מטרותיהם. משתתפי הקבוצה לרוב מגיעים מאוכלוסיות ממעמד בינוני- נמוך ולכן לא יכולים לתמוך בפעילות בעצמם בשיטת דמי חבר. בעבר, בניסיונות למצוא מימון קיבלו הקהילות תמיכה נקודתית לנושאים
למרות זאת, מחקרים מוכיחים כי מימון לארגון קהילתי יכול לייצא תשואות רבות על ההשקעה דרך חקיקה והסכמים עם תרגידים ולא כולל רווחים לא פיסקלים<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://dx.doi.org/10.15438/rr.5.1.7|כותרת=Original PDF|תאריך_וידוא=2018-07-18}}</ref>▼
▲למרות זאת, מחקרים מוכיחים כי מימון לארגון קהילתי יכול לייצא תשואות רבות על ההשקעה דרך חקיקה והסכמים עם תרגידים ולא כולל רווחים לא
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=
{{הערות שוליים}}
|