בנק לאומי לישראל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←פעילות בינלאומית: הרחבה |
הרחבה |
||
שורה 52:
במסגרת מדיניות ה[[הפרטה]] שהנהיג [[משרד האוצר]] מכרה המדינה בהדרגה את מרבית המניות שברשותה, אולם לא הצליחה למכור את גרעין השליטה בבנק. בשנת [[2005]] ערכה המדינה [[מכרז]] על [[מניה|מניות]] השליטה של הבנק, וזכתה בו קבוצת [[קרן גידור|קרנות הגידור]] ה[[אמריקאי]]ות סרברוס-גבריאל. בעקבות הזכייה רכשה קבוצה זו מהמדינה 9.99% ממניות הבנק. אולם בסופו של דבר נדחתה בשנת [[2007]] בקשת הקבוצה לקבל היתר שליטה בבנק.{{הערה|{{ynet|אבי שאולי|קבוצת סרברוס יוצאת מהמירוץ על בנק לאומי|3402899|21 במאי 2007}}}}
בשנת [[2008]] נתגלתה מעילה בסניף המרכזי של הבנק ב[[רחוב יהודה הלוי]]. מיקי פרידמן, מנהל הסניף המרכזי ובהמשך מנכ"ל "בנק לאומי בריטניה", אישר הלוואות פיקטיביות בסך של 33 מיליון שקל לאנשי קש.{{הערה|{{הארץ|טל לוי|מנכ"ל בנק לאומי בריטניה, מיקי פרידמן, פוטר בשל חשד למעילה בעת שכיהן כמנהל הסניף המרכזי|1.1364462|2 בדצמבר 2008}}}} בשנת [[2014]] הורשעה בעבירות של גניבה בידי מורשה, מרמה והפרת אמונים של מנהל בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות מנהלים בתאגיד, ונגזרו עליו 8 שנות מאסר בפועל, 28 חודשי מאסר על-תנאי וקנס כספי בסך חצי מיליון שקל.{{הערה|{{הארץ|יסמין גואטה|מיקי פרידמן לשעבר מנכ"ל לאומי בריטניה הורשע בהלוואות פיקטיביות|1.2384439|22 ביולי 2014}}}}
בשנת 2014 [[פרשת הסדר בנק לאומי עם רשויות המס האמריקאיות|חתם הבנק על הסכם]] עם משרד המשפטים האמריקאי והרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו יורק במסגרתו הודה שסייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס מהרשויות בארצות הברית בין השנים 2002–2010, שנים בהן נוהל הבנק על ידי [[גליה מאור]]. במסגרת ההסכם חויב הבנק לשלם 270 מיליון דולר.{{הערה|{{גלובס|עירית אבישר|לאומי מודה בסיוע להעלמת מס בארה"ב: ישלם 1.3 מיליארד שקל|1000995338|22 בדצמבר 2014}}}}▼
===מיזוגים ורכישות===
במהלך השנים גדלה פעילות הבנק גם באמצעות [[מיזוגים ורכישות]]:
שורה 66:
==בנק לאומי למשכנתאות==
"בנק לאומי למשכנתאות בע"מ" נוסד בשנת 1921 בשם "הבנק האפותיקאי הכללי של ארץ ישראל בערבון מוגבל" (The General Mortgage Bank of Platasinte Limited), בעקבות
==ישיר לאומי==
שורה 83:
* סגר את כל הנציגויות שהפעיל באוסטרליה, בטורונטו, בצ'ילה, במקסיקו, בגרמניה, בהונג קונג, באורוגוואי ובצרפת.{{הערה|{{גלובס|עירית אבישר|בנק לאומי צפוי לסגור את הנציגויות באוסטרליה, בטורונטו, בצ'ילה ובצרפת|1000902052|16 בדצמבר 2013}}}}
* שלוחות הבנק "לאומי לוקסמבורג", "לאומי שוויץ" ו"לאומי לטין אמריקה" נסגרו בתהליך של פירוק מרצון.
===פרשת הסדר בנק לאומי עם רשויות המס האמריקאיות===
{{הפניה לערך מורחב|פרשת הסדר בנק לאומי עם רשויות המס האמריקאיות}}
▲בשנת 2014 [[פרשת הסדר בנק לאומי עם רשויות המס האמריקאיות|חתם הבנק על הסכם]] עם משרד המשפטים האמריקאי והרשות לשירותים פיננסים של מדינת ניו יורק במסגרתו הודה שסייע ללקוחותיו האמריקאים להעלים מס מהרשויות בארצות הברית בין השנים 2002–2010, שנים בהן נוהל הבנק על ידי [[גליה מאור]]. הבנק הודה כי נקט משך יותר מעשור שורה ארוכה של פעולות שנועדו לסייע ללקוחות האמריקאים להשתמש בשירותיו לצורך העלמת מסים בארצות הברית. בין השאר, הודה כי הטיס בנקאים אישיים מישראל לפגישות חשאיות עם לקוחות אמריקאים ברחבי העולם ובכלל זאת בארצות הברית כדי לדון עימם בחשאיות בחשבונות ה"אוף שור" (Offshore) שהם ניהלו. הבנקאים קיימו את הפגישות עם הלקוחות בבתי מלון, פארקים, ובתי קפה כדי לסייע ללקוחות הללו להסתתר מפני רשות המסים האמריקאית. הבנק גם סיפק ללקוחות מספרי טלפון סלולרי אנונימיים.{{הערה|{{TheMarker|סיון איזסקו|לאומי סיפק למעלימי מס סלולרים אנונימיים מגרמניה: "תתקשרו אלינו רק ממנו"|1.2523708|29 בדצמבר 2014}}}} במסגרת ההסכם חויב הבנק לשלם 270 מיליון דולר.{{הערה|{{גלובס|עירית אבישר|לאומי מודה בסיוע להעלמת מס בארה"ב: ישלם 1.3 מיליארד שקל|1000995338|22 בדצמבר 2014}}}}
===המעילה ב"לאומי שוויץ"===
בתחילת שנת 2001, נתגלתה מעילה ב"בנק לאומי שוויץ" שגרמה לבנק נזק הנאמד בכ-300 מיליון [[פרנק שוויצרי]]. מנהל אגף [[בנקאות פרטית]] בבנק, ארנסט אימפלד, שביצע את המעילה, החל לעבוד בבנק ב-1985 (שבהמשך נודע כי לפני כן עזב את עבודתו בבנק [[קרדיט סוויס]] בציריך עקב אי סדרים), ביצע פעולות פיננסיות בחשבונותיהם של כמחצית מתיקי הלקוחות בלאומי שווייץ במשך עשר שנים, בהיקף של כ-7.2 מיליארד דולר, וגרם להם להפסד של כ-100 מיליון דולר. לאומי שוויץ קיבל עמלות של כ-14 מיליון דולר מפעולות אלה. רוב הלקוחות של לאומי שווייץ היו בעלי הון ממוצא יהודי שהתגוררו, בגרמניה, צרפת, בריטניה, ארצות הברית, ארגנטינה ודרום אפריקה; ובחרו בשווייץ כמקלט לכספם מטעמי הסודיות הבנקאית. אימפלד סחר בעיקר במטבע חוץ ובמניות בכספי הבנק והלקוחות. המעילה התגלתה לאחר שלקוח התקשר לבנק וגילה חוב של ארבעה מיליון דולר בתיק מניות אמריקאיות למרות שמעולם לא קנה מניות.{{הערה|{{הארץ|אסף ברגרפרוינד|הרשויות בשווייץ: 5 מיליארד פרנק בלאומי שווייץ מקורם בהעלמות מס|1.863795|22 בפברואר 2003}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Bank Leumi|שם ויקישיתוף=בנק לאומי}}
| |||