היתר עסקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה |
|||
שורה 25:
תיקנו (הראשון לנסח את השטר היה מהר"מ - הרב [[מנחם מנדל אביגדורש]] מלודמיר, שהיתר עסקה שלו פורסם ב-1681 בספר "נחלת שבעה") ב[[המאה השבע עשרה|מאה השבע עשרה]] ב[[גרמניה]] תקנה המאפשרת למלווה להרוויח מתקופת ההלוואה ולתגמל אותו על הסיכון שהוא לוקח בכך. אבל "היתר עסקה" היה ה[[היתר]] הגורף ביותר, ויישומו היה רחב יותר מהתקנה המקורית. למעשה, כמעט כל הצרכנים הדתיים משתמשים בו לכל מיני הלוואת אף על פי שמעיקר הדין היה די מקום להגביל אותו להלוואות עסקיות בלבד.
== ההתפתחות ההיסטורית של העסקה ==
{{בעבודה|פסקה=ההתפחות ההיסטורית}}
בספר [[ישראל איסרלן|תרומת הדשן]] הביא אפשרות שלפיה הסיכוי שהמשקיע יפסיד מהקרן הוא נמוך. הדרך לעשות זאת היא להגביל את הנאמנות של המתעסק, כך שכדי להוכיח שנגרמו הפסדים עליו להביא עדים מסויימים שנאמנותם גבוהה, ולמרות שיש סיכוי שהם יידעו על כך ויעידו על זה, זה לא סיכוי גבוה<ref>תרומת הדשן שב, וראה עוד בלבוש יורה דעה קסז</ref>.
כמאה שנה מאוחר יותר כתב [[מנחם מנדל אביגדורש|מהר"ם]] מקראקא נוסח של עסקה בו בנוסף לביטחון על הקרן אותו הזכיר תרומת הדשן יש ביטחון מסויים גם על הרווח. הדרך לעשות זאת היא לדרוש מהמתעסק תנאים מחמירים כדי להוכיח כמה בדיוק הוא הרויח<ref>עיין בדיון שהיה בעניין זה בקונטריס הריבית הארוך לסמ"ע סעיף ט. </ref>.
== פרטי העסקה על פי היתר העסקה ==
| |||