נורדית עתיקה – הבדלי גרסאות

|שם מקורי=dǫnskd{{unicode|ǫ}}nsk tunga, norrœnt mál

'''נורדית עתיקה''' היא [[שפות גרמאניות|שפה צפון גרמאנית עתיקה]] שדוברה על ידי ה[[ויקינגים|וויקינגים]] במהלך [[התקופה הוויקינגית]], ועד לשנת [[1300]] בערך, ממנה התפתחו ה[[שפות צפון גרמאניות|שפות הצפון גרמניות]] המודרניות כגון [[שוודית]], [[נורווגית]], [[דנית]], [[פרואזית]], ו[[איסלנדית]].

הנורדית התפתחה במאה השמינית מהשפה ה'''פרוטו-נורדית''', שהתפתחה מה'''פרוטו-גרמאנית''' במאות הראשונות לספירה. במשך רוב הזמן נכתבה השפה הנורדית העתיקה ב[[רונות|כתב הרוני]], אך בתקופה מאוחרת יותר נכתבה במקומות מסוימים גם ב[[אלפבית לטיני|כתב הלטיני]]. השפה נחלקה לשני דיאלקטים נפרדים: "נורדית עתיקה מערבית", שממנה התפתחה ה[[נורווגית]] עתיקה ו[[איסלנדית]] עתיקההעתיקה, ו"נורדית עתיקה מזרחית", שהייתה הבסיס ל[[שוודית]] ול[[דנית]]. רוב הסיכויים נורדית עתיקה מזרחית ומערבית הייתה [[רצף ניבים]]