אנגלית עתיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שחזור לגרסה 22807962 מ־22:40, 8 באפריל 2018 מאת Matanya |
|||
שורה 5:
|כיתוב=ביטוי מתוך [[ביאוולף]] שפירושו המילולי "מעבר לדרך הלווייתן" ומשמעותו היא מעבר לים
|מדינות=
|אזורים=[[אנגליה]]
|דוברים=השפה
|שפת אם=
|כתב=[[אלפבית רוני|רוני]], [[אלפבית לטיני|לטיני]]
|משפחה=[[שפות הודו-אירופיות|הודו-אירופית]]
:[[שפות גרמאניות|גרמאנית]]
::[[אנגלו-פריזית]]
|לאום=[[אנגלו-סקסונים]]
|ארגון=
|מוסד=
}}
'''אנגלית עתיקה''' (נקראת גם '''אנגלו-סקסונית''') היא צורה קדומה של [[אנגלית]] אשר הייתה בשימוש בחלקים של [[אנגליה]] של היום ו[[סקוטלנד]] הדרומית בין
▲'''אנגלית עתיקה''' (נקראת גם '''אנגלו-סקסונית''') היא צורה קדומה של [[אנגלית]] אשר הייתה בשימוש בחלקים של [[אנגליה]] של היום ו[[סקוטלנד]] הדרומית בין סוף [[המאה ה-5]] ואמצע [[המאה ה-12]]. זוהי שפה מערב-גרמנית ולכן דומה לשפות מערביות גרמניות אחרות כגון סקסונית עתיקה, פריזית עתיקה, גרמנית עתיקה, הולנדית עתיקה וקצת פחות עם שאר השפות הגרמניות כגון שוודית, דנית, נורווגית, ואיסלנדית. אבל הכי הרבה לפריזית עתיקה כי שתיהן באו מהמשפחה האנגלו פריזית (משפחה בתוך הגרמניות המערביות) היא שונה מהאנגלית המודרנית, עד כדי כך שאנגלי מתקופה זו ואנגלי מודרני לא יבינו אחד השני.
==התפתחות השפה==
שורה 30 ⟵ 34:
==אורתוגרפיה באנגלית עתיקה==
[[קובץ:Anglosaxonrunes.svg|ממוזער|250px| האלפבית הרוני ששימש את האנגלית העתיקה, הנקרא פות'ארק (fuþarc).]]
אנגלית עתיקה נכתבה לראשונה על ידי [[אלפבית רוני]] שנקרא [[פות'ארק]]
האלפבית של אנגלית עתיקה היה קצת שונה מהאלפבית המודרני שמומש באנגלית, והיו בו 24 [[אותיות]]. האותיות ⟨j⟩ ו-⟨w⟩ לא היו קיימות, האותיות ⟨k⟩, ⟨q⟩ ו-⟨z⟩ לא היו בשימוש, והאותיות ⟨v⟩ ו-⟨u⟩ נחשבו לאות אחת. ל-20 שנשארו נוספו עוד 4 אותיות: [[þ]] ,[[ƿ]] (שנשאלו מתוך הרונות), [[æ]] ו- [[ð]] (שהם אותיות לטיניות ששונו בהתאם לשימושם). צירוף האותיות ⟨sc⟩ יצג את הצליל [[עיצור בתר-מכתשי, חוכך, אטום|ʃ]], האות ⟨y⟩ יצגה את התנועה [[תנועה קדמית, סגורה, מעוגלת|y]] ו- ⟨c⟩ יצג את הצליל [[עיצור וילוני, סותם, אטום|k]]. בכתיבה מודרנית של אנגלית עתיקה, מוסיפים [[קו עילי]] מעל לתנועות a,e,i,o,u,æ,y בשביל לציין הגייה ארוכה של התנועות.
==הדקדוק של אנגלית עתיקה==
הדקדוק של אנגלית עתיקה הוא מאוד שונה מהדקדוק של אנגלית מודרנית, ויותר דומה לדקדוק של [[גרמנית]] ו[[שפות גרמאניות]] אחרות. באנגלית עתיקה, כמו בשפות גרמאניות אחרות, היו 5 [[יחסה|יחסות]]: נומינטיב ([[נושא (דקדוק)|נושא]]), אקוזטיב ([[מושא ישיר]]), גנאטיב ([[של (מילת יחס)|שייכות]]), דאטיב ([[מושא עקיף]]), והאינסטרומנטל (תיאור שימוש בכלי מסוים, אך יחסה זו נהפכה לנדירה באנגלית עתיקה) דבר המאפשר גמישות יחסית בסדר המילים, אך [[פועל (בלשנות)|פועל]] העזר (המושא) תמיד מופיע במקום השני והפועל המרכזי מופיע בסוף המשפט ([[צורת סידור המילים V2]]
=== גופים ===
שורה 60 ⟵ 64:
== השוואה בין האנגלית העתיקה לבין האנגלית המודרנית ==
=== [[ביאוולף]] ===
<div class="mw-content-ltr">
שורה 66 ⟵ 71:
! מספר || מקור || תרגום
|-
| [1] || Hwæt! wē Gār-Dena in geār-dagum,
| What! We of Gare-Danes''' (lit. Spear-Danes)''' in yore-days,
|-
| [2] || þeod-cyninga, þrym gefrunon,
| of thede''' (nation/people)'''-kings, did thrum''' (the masses)''' frayne''' (learn about by asking)''',
|-
| [3] || hu ða æþelingas ellen fremedon.
| how those athelings''' (noblemen)''' did ellen '''(fortitude/courage/zeal)''' freme''' (promote)'''.
|-
| [4] || Oft Scyld Scefing sceaþena þreatum,
| Oft did Scyld Scefing of scather threats''' (troops)''',
|-
| [5] || monegum mægþum, meodosetla ofteah,
| of many maegths''' (clans; cf. Irish cognate Mac-)''', of mead-settlements atee '''(deprive)''',
|-
| [6] || egsode eorlas. Syððan ærest wearð
| [and] ugg''' (induce loathing in, terrify; related to "ugly")''' earls. Sith '''(since, as of when)''' erst''' (first)''' [he] worthed''' (became)'''
|-
| [7] || feasceaft funden, he þæs frofre gebad,
| [in] fewship''' (destitute)''' found, he of this frover''' (comfort)''' aboded,
|-
| [8] || weox under wolcnum, weorðmyndum þah,
| [and] waxed under welkin''' (firmament/clouds)''', [and amid] worthmint''' (honour/worship)''' threed''' (thrived/prospered)'''
|-
| [9] || oðþæt him æghwylc þara ymbsittendra
| oth that''' (until that)''' [to] him each of those umsitters''' (those "sitting" or dwelling roundabout)'''
|-
| [10] || ofer hronrade hyran scolde,
| over whale-road''' (''kenning'' for "sea")''' did hark '''(attention)''' shall''' (owe)''',
|-
| [11] || gomban gyldan. Þæt wæs god cyning!
| [and] yeme '''(heed/obedience; related to "gormless")''' yield. That was [a] good king!
|}
</div>
שורה 111 ⟵ 116:
|-
| [2] || Si þin nama gehalgod.
| Be thy name hallowed.
|-
| [3] || To becume þin rice,
שורה 117 ⟵ 122:
|-
| [4] || gewurþe ðin willa, on eorðan swa swa on heofonum.
| Worth '''(manifest)''' thy will, on earth as also in heaven.
|-
| [5] || Urne gedæghwamlican hlaf syle us todæg,
| Our daily loaf do sell '''(give)''' to us today,
|-
| [6] || and forgyf us ure gyltas, swa swa we forgyfað urum gyltendum.
שורה 135 ⟵ 140:
(לפי סדר, עברית - אנגלית עתיקה - אנגלית מודרנית)
* כן - yes - gése.
* לא - no - ne.
* שלום - hello - gástdæg.
* גבר - man - mann.
* אישה - woman (wife) - wīf.
* אבן - stone - stān.
== השראת האנגלית העתיקה בספרות ==
| |||