קדר (שבט וממלכה) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 107:
בתקופה זו עמדו בראש הממלכה הקדרית אח ואחות: '''מלכת הערבים [[יתיה|יָתִיֶה]]''' {{אנ|Yatie}} ואחיה '''בָאָסְקָנֻ'''. אלה חברו בשנת 703 לפנה"ס אל מלך בבל, [[מרודך בלאדן|מרודך בלדאן השני]], יחד עם ממלכת [[עילם]], ומרדו באימפריה האשורית. סנחריב נקט ביד קשה נגד מרד זה, ניצח את צבאו של מרודך בלאדן ונטל שלל רב, כולל כזה המזוהה עם רכוש הערבים.{{הערה|[[#Shuaib|Shuaib]], עמ' 158.}}{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 112-113.}} בקצה המערבי של אזורי פעילותם, תמכו הקדרים גם במרד [[חזקיהו]], מלך יהודה בשנת 701 לפנה"ס. כתובת מלכותית אשורית מתארת את דיכוי המרד, ובכלל זה מזכירה את הערבים לצדו של חזקיהו: "...את חזקיהו הוד האימה של מלכותי הכריע, והערבים ולוחמיו המובחרים אשר העביר לעיר בירתו ירושלים ברחו...".{{הערה|Shuaib, עמ' 116. הציטוט תורגם מאנגלית.}} מעורבותם במרד מצביעה על אינטרסים שהיו להם סביב ממלכת יהודה ונוכחותם באזור סביב יהודה – כנראה בדרום עבר הירדן ובנגב. גם אם המניע של הקדרים להצטרף למרידות נגד סנחריב היה כלכלי (שמירה על עצמאות ודומיננטיות בדרכי הסחר), מעורבותם הפעילה במרידות מצביעה על תפיסתם העצמית כגורם מדיני משמעותי בזירה האזורית וכפועל יוצא על נכונותם לפעול לטובת האינטרסים שלהם באופן צבאי-פוליטי. שלטונם של יתיה ובסקנו נמשך משנת 710 לפנה"ס עד 695 לפנה"ס, כלומר, משלהי תקופת [[סרגון השני]] ובחלק מתקופת שלטונו של סנחריב.{{הערה|Shuaib, עמ' 115.}}
גם יורשיהם של יתיה ובאסקנו, '''תֶלְחֻנֻ, "מלכת הערבים"''', ואחיה '''חזאל, מלך הערבים''',{{הערה|תוארו של חזאל כמלך הערבים לא אותר בכתובות מהתקופה בה פעל, כנראה בשל שיבוש בכתובות. אולם הוא כונה כך בכתובות מאוחרות יותר מתקופת אסרחדון ואשורבניפל.}} ששלטו יחד מאז 695 לפנה"ס למשך 5–6 שנים, מוכרים בעיקר משום שמרדו באשורים. במקרה זה, התיעוד האשורי מאפשר הצצה לחלוקת התפקידים בין המלכה לאחיה – בעוד שתלחונו עסקה בעניינים אזרחיים ודתיים, אחיה פיקד על הצבא וניהל את המלחמה באשורים.{{הערה|שם=
{{חלונית
|כותרת=כתובת אשורית – החזרת תבוּאה לקדר והמלכת יותע בידי אסרחדון
שורה 229:
*עם זאת, לא ברור מה הייתה מידת הלכידות הפנימית והאינטגרציה של השבטים בישות המדינית הקדרית והאם הייתה ממלכה במתכונת שהייתה נהוגה בשאר הממלכות באזור, כלומר '''מסגרת פדרטיבית גמישה של שבטים'''.{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 116-226.}} או מסגרת קונפדרטיבית-פונקציונאליות בעיקר בתחום הכלכלי.{{הערה|[[#Edens|Edens]], עמ' 60.}} באופן כללי, קיימת תמימות דעים במחקר שהממלכות במרחב הערבי ובחצי האי ערב בתקופה זו התנהלו במסגרת פדרטיבית ולא כממלכה היררכית רגילה (לדוגמה, ממלכת [[מגן (אזור)|מגן]] שבדרום-מזרח חצי האי ערב). ביטוי למבנה הפדרטיבי הזה ניתן למצוא בתיאורו של יחזקאל את הקדרים: "עֲרַב וְכָל-נְשִׂיאֵי קֵדָר, הֵמָּה סֹחֲרֵי יָדֵךְ; בְּכָרִים וְאֵילִם וְעַתּוּדִים, בָּם סֹחֲרָיִךְ".{{הערה|שם=יחזקאל}} תיאור זה יכול להתפרש כביטוי לקיומם של מנהיגים רבים בתוך המסגרת הקדרית, כגון, מנהיגי השבטים. ייתכן שמסגרת כזו היא המפתח להבנת אפשרות קיומם של מספר "מלכי קדר" בו זמנית בתיעוד האשורי.
*בחלק ניכר מתקופת קיומה של הממלכה התייחסו התעודות האשוריות ל"מלכת הערבים" '''[[מונרך|כמלכה שליטה אפקטיבית]]''', שייצגה את כלל הממלכה מול האימפריה האשורית. תופעה זו איננה ייחודית לקדר בלבד, וידוע על קיומן של מלכות שליטות גם בממלכות אחרות בחצי האי ערב, כפי שבא לידי ביטוי בנתונים שסיפקו תעודות מתקופת אסרחדון על מסע המלחמה שלו בחצי האי ערב (לא בשטחי קדר).{{הערה|[[#Eph’al|Eph’al]], עמ' 131.}} אין בכך כדי להעיד על המבנה החברתי של השבטים בממלכה, או על מעמדן של הנשים בו, או על ריבוד חברתי כלשהו של החברה הקדרית. ההערכות על היבטים אלה מוגבלות למחקר אנתרופולוגי כללי על חברות נוודיות.
*בנוסף, קיימות התייחסויות ברורות בתיעוד האשורי לסגנון של '''שלטון דואלי''' – מלכה ומלך שלעיתים הם אחים ולעיתים בני זוג. מפרשת הגלייתה של תלחונו, "מלכת הערבים", לנינוה בידי סנחריב מלך אשור, יחד עם צלמיות אלי הערבים, עולה האפשרות שהמלכה הייתה גם הכוהנת הראשית או הסמכות הדתית הבכירה בממלכה. כמו כן, כשהוזכרו מלכות הערבים, היה זה גם בהקשר של מנחות שהעבירו למלכי אשור, ועולה אפשרות שהן היו אחראיות בעיקר על העניינים האזרחיים-כלכליים של הממלכה.{{הערה|שם=
==דת ופולחן==
|