סיני – הבדלי גרסאות

במשך השנים שלאחר מכן היה סיני מפורז וחנו בו כוחות [[או"ם]]. בשנת [[1967]] החזירה מצרים את צבאה לחצי האי, ההסגר הימי על אילת חודש, וכוחות האו"ם לשמירת השלום נדרשו לעזוב את האזור. זו הייתה ה[[עילה למלחמה|עילה]] הישראלית לפתיחת [[מלחמת ששת הימים]], שלא אחרה לבוא. במהלך המלחמה הצבא המצרי הובס, וישראל, כבשה פעם נוספת את חצי האי. תעלת סואץ, שגדתה המזרחית עברה לשליטת ישראל, נסגרה. הכיבוש השני של סיני לווה בהקמה של מספר יישובים אזרחיים בעיקר לאורך חוף מפרץ אילת ובפתחת רפיח. סך הכול הוקמו בסיני 19 יישובים שהכילו כ-4,300 איש. היישוב הגדול ביותר היה העיר [[ימית]] ששכנה לחוף הים התיכון, דרומית מערבית לרפיח. בדרום חצי האי הוקמה העיירה [[אופירה]] ובה היו מלונות, [[בית ספר שדה]] ואף [[מנחת מטוסים]]. בין אופירה ו[[אילת]] הוקמו המושבים [[די זהב]], הסמוך ל[[דהב]] ו[[נביעות (יישוב)|נביעות]] בסמוך ל[[נואיבה]].

 

 

המאבק על סיני הגיע לסיומו עם חתימת [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]] בשנת [[1979]]. במסגרתו הסכימה ישראל להעביר את השליטה בכל סיני לידי המצרים. ישראל נסוגה מסיני במספר שלבים, שהסתיימו בשנת [[1982]]. נסיגתה של ישראל לוותה בהריסתם של היישובים הישראלים, בהם העיר ימית.