גלעד שליט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ clean up, replaced: חטיבת בינייםחטיבת ביניים באמצעות AWB
שורה 20:
|תאריך לידה=[[28 באוגוסט]] [[1986]]
|תאריך פטירה=}}
'''גלעד שליט''' (נולד ב־[[28 באוגוסט]] [[1986]]) הוא [[ישראלים|ישראלי]] ש[[חטיפה|נחטף]] בתור [[חייל]] [[צה"ל]] ב[[שירות חובה בצה"ל|שירות סדיר]] באזור [[כרם שלום]] ב־[[25 ביוני]] [[2006]] על ידי [[מחבל]]ים [[פלסטינים]], שהשתייכו ל[[טרור פלסטיני|ארגוני הטרור]] [[חמאס]], [[ועדות ההתנגדות העממית]] ו[[צבא_האסלאם_צבא האסלאם (עזה)|צבא האסלאם]]. שליט הוחזק ב[[שבוי|שבי]] ב[[רצועת עזה]] במשך כחמש שנים וארבעה חודשים (1,941 ימים). במסגרת [[עסקת שליט|עסקה בין ישראל לחמאס]] הוא שוחרר והושב לישראל ב-[[18 באוקטובר]] [[2011]], תמורת שחרור 1,027 [[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]], בהם מאות [[מאסר עולם|אסירי עולם]].
 
== ביוגרפיה ==
גלעד שליט נולד ב[[נהריה]], בן לנועם ואביבה ואח ליואל והדס. אביו התגייס ב-[[1972]] ל[[חטיבת הצנחנים]] ולחם ב[[מלחמת יום הכיפורים]] ב[[סיני]]. {{נזכור את כולם|94473|יואל}}, אחיו ה[[תאומים|תאום]] של אביו, נפל בשבי ונהרג במלחמת יום הכיפורים כששירת כאיש חוליה טכנית ב[[חטיבה 188]].{{הערה|{{nrg|חן קוטס-בר ואלי לוי|נועם שליט מדבר לראשונה על מות אחיו יואל בשבי|883/338|[[27 באפריל]] [[2009]]|1|1}}}} יואל, אחיו של גלעד, נקרא על שמו של יואל, אחיו של נועם.
 
בהיותו תינוק, עברה משפחתו של גלעד להתגורר ב[[מצפה הילה]] שב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]]. היישוב קרוב ל[[אזור תעשייה|אזור התעשייה]] [[תפן]], שם עבד אביו כ[[מהנדס]] במפעל "[[ישקר]]" ואמו עובדת כמנהלת ארצית של מרכזי לימוד שדה של [[החברה להגנת הטבע]]. גלעד למד ב[[בית ספר יסודי|בית הספר היסודי]] "מעונה" שנמצא ב[[מעלות-תרשיחא]] וב[[חטיבת ביניים בישראל|חטיבת ביניים]] "אמירים" ב[[כפר ורדים]]. את לימודי [[בית ספר תיכון|התיכון]] עשה ב"מנור-כברי", שם סיים בהצטיינות את לימודיו במגמת מדעים.
 
גלעד הוא בעל [[אזרחות ישראלית]] ו[[צרפת]]ית דרך סבתו, יעל (ז'קלין) שליט, שעלתה ארצה מצרפת זמן קצר לאחר קום המדינה.
שורה 34:
קודם לאירוע החטיפה הצטברו ידיעות [[מודיעין צבאי|מודיעין]] על כוונה כללית של ארגוני טרור מרצועת עזה לבצע פיגוע באזור [[כרם שלום]], שכלל אפשרות לפעולת [[חטיפה]] ואפשרות לפעולה באמצעות [[מנהרות לחימה ברצועת עזה|מנהרה]] שפתחה יהיה בשטח ישראל. כ-30 שעות קודם לאירוע נעצרו בידי כוח [[סיירת מטכ"ל]] שני פעילי [[חמאס]] מרפיח שידעו פרטים מדויקים על הפעולה המתוכננת, אך המידע הוצא מהם מאוחר מדי.{{הערה|{{הארץ|עמוס הראל|24 השעות שהיו יכולות להציל את גלעד שליט|1.1353992|12 באוקטובר 2008}}{{ש}}{{הארץ|עמוס הראל|המודיעין שלא הובן: כך הוחמץ סיכול החטיפה|1.1525266|18 באוקטובר 2011}}}} בעקבות ההתרעה יזם [[אבי פלד]], שהיה מפקד החטיבה הדרומית של [[אוגדת עזה]] הצבת [[מארב]]ים של לוחמי [[יהל"ם]], בנוסף לטנקים שהוצבו באזור בסמוך לגדר הרצועה, בעמדות הגנה מפני חדירת מחבלים. אחד ממארבים אלו מוקם כ־200 מטר מהטנק בו שהה שליט, אך צוות המארב עזב את המקום כחצי שעה קודם להתקפת המחבלים.{{הערה|שם=כספית}}
 
בבוקר יום ראשון, [[25 ביוני]] [[2006]], סמוך לשעה 5 בבוקר (שעת ה[[דמדומים]] קודם ל[[זריחת השמש]]), החלה הפגזה של [[פצצת מרגמה|פצצות מרגמה]] בגזרת [[מעבר כרם שלום]]. מעט קודם להפגזה חדרה חוליה שמנתה שבעה מחבלים מרצועת עזה לשטח ישראל דרך [[לוחמת מנהרות|מנהרה]] שפתח היציאה שלה היה כ-100 מטרים מהגבול בתוך השטח הישראלי, סמוך למעבר כרם שלום. לאחר החדירה ובחסות ההפגזה התפצלה החוליה ל-3 חוליות משנה: חוליה אחת תקפה [[נגמ"ש]] ריק שהוצב להטעיה, חוליה שנייה תקפה עמדת [[תצפית (צבא)|תצפית]] של [[גדוד הסיור המדברי]] ופצעה 3 חיילים (שניים מהמחבלים נהרגו במהלך חילופי אש אלה), וחוליה שלישית תקפה טנק [[מרכבה (טנק)#מרכבה סימן 3|מרכבה סימן 3]], שהוצב לשמירה ולתצפית בסמוך לגדר המערכת. ההתקפה בוצעה מכיוון עורף הטנק, ובמהלכה נורתה רקטת [[אר פי ג'י]] על הטנק.
 
התקיפה התרחשה בעת "[[כוננות עם שחר (צה"ל)|כוננות עם שחר]]", שבה כל צוות הטנק צריך להיות ער. בפועל רק אחד החיילים היה ער. שליט והשניים האחרים ישנו. אף על פי שהרקטה לא גרמה נזק ממשי לטנק וכל מערכותיו המשיכו לפעול, מפקד הטנק, סגן {{נזכור את כולם|517336|חנן ברק}} הורה לצאת מהטנק, ויחד איתו יצא הטען סמ"ר {{נזכור את כולם|517337|פבל סלוצקר}}. השניים נורו ונהרגו בידי המחבלים. שליט נכנס ככל הנראה להלם ולכן לא הפעיל מתוך הטנק את ה[[מקלע]] שלו, הניתן להפעלה מבטן הטנק. אחד המחבלים עלה על הטנק וזרק פנימה שניים או שלושה [[רימון רסס|רימוני רסס]]. האפוד של שליט שהיה תלוי על כיסאו והשכפ"ץ שהיה עליו ספגו את רוב הרסיסים, ושליט עצמו נפגע קל במרפק ובישבן. בשל העשן שיצרו הרימונים הוא החליט לצאת מן הטנק. שליט לא לקח את נשקו. כשיצא הוא ראה מחבל מטפס על הטנק ולמעשה הסגיר את עצמו בידיו. שני המחבלים, שככל הנראה לא התכוונו לפעולת חטיפת חייל מלכתחילה, רצו עם שליט לכיוון הגדר, פרצו אותה באמצעות מטען חומר נפץ בשעה 05:21, וזחלו איתו מתחתיה. התותחן מצוות הטנק, רועי אמיתי, נשאר פצוע בתוך גוף הטנק. {{הערה|שם=כספית|1={{מעריב השבוע|[[בן כספית]]|הסיפור האמיתי: כל מה שסיפר שליט לחוקריו בצה"ל אחרי שחזר מהשבי|25 במרץ 2013|זיהוי=pn6Vq{{=}}EE&0r9VQ{{=}}HMHL}}}}
 
חזרת המחבלים עם שליט נצפתה על ידי עמדת תצפית מרוחקת, אך ללא ידיעה כי אחת הדמויות היא חייל חטוף. חזרת המחבלים הובחנה גם על ידי צוות טנק אחר (גם כן בלא לדעת כי אחת הדמויות היא חייל חטוף), אך הטנק לא קיבל אישור לפתיחה בירי לעבר הדמויות.
 
במהלך הפעולה הותקפו עמדות תצפית לא מאוישות של צה"ל בירי רקטות [[רקטה נגד טנקים|RPG]], והושבתו כתוצאה מכך, דבר שהקשה על הבנת זירת הקרב. לבלבול תרם גם דיווח מוטעה של קצין שהגיע לטנק זמן קצר לאחר שנפגע ולא שם לב להיעדרו של החייל הרביעי. רק כעבור שעה מהחטיפה זוהתה היעדרותו של החייל הרביעי והוכרז [[נוהל חניבעל]].
 
דובר של "[[ועדות ההתנגדות העממית]]" טען כי ההתקפה בכרם שלום תוכננה כמעט חודשיים. [[גדודי עז א-דין אל-קסאם]], שהם הזרוע הצבאית של ארגון [[חמאס]], ארגון "ועדות ההתנגדות העממית" (הכולל פלסטינים מארגון [[פת"ח]], [[הג'יהאד האסלאמי]] וחמאס) וארגון "[[צבא האסלאם (עזה)|צבא האסלאם]]" פרסמו הודעה ב-[[26 ביוני]] [[2006]] (יממה לאחר חטיפתו של שליט), המציעה מידע אודותיו - אם ישראל תסכים לשחרר את כל האסירות הפלסטיניות ואת כל האסירים ה[[קטין|קטינים]]. בכך לקחו הארגונים לראשונה אחריות לחטיפה.{{הערה|1={{ynet|עלי ואקד|החמאס דורש לשחרר כל האסירות תמורת מידע|3267670|26 ביוני 2006}}}}
שורה 155:
באוקטובר 2013 החל את לימודיו ל[[תואר ראשון]] ב[[כלכלה]] ו[[קיימות]] ב[[המרכז הבינתחומי הרצליה|מרכז הבינתחומי הרצליה]]. בסוף 2016 החל לעבוד ב[[בנק דיסקונט]].{{הערה|{{כלכליסט|רעות שפיגלמן|קריירה חדשה: גלעד שליט מצטרף לבנק דיסקונט|3703314|6 בדצמבר 2016}}}}
 
[[ועדת שמגר (פדיון שבויים ונעדרים)|ועדת שמגר (״פדיון שבויים ונעדרים״)]] מונתה בתקופת שביו של שליט והגישה את המלצותיה בשנת 2012, לאחר שחרורו. חלקו הראשון של הדו"ח עוסק בתהליכי קבלת ההחלטות, כלומר כיצד צריכה הממשלה לעסוק בשאלות העולות במשא-ומתן לעריכת הסכם חילופי שבויים או אסירים - מי האחראי על קשר עם משפחת החטוף, הכרזה על חללים ומדיניות תקשורתית בנושא. חלקו השני של הדו"ח עוסק בכללים ועקרונות לביצוע המשא ומתן.
 
בתחקיר אירוע חטיפה בלט היעדר חתירה למגע מצד שליט, על אף שזו חלק מהנחיות קרב של לוחמים קרביים בצה״ל.{{הערה|{{nrg|[[בן כספית]]|גיבור הוא לא|298/259|24 באוקטובר 2011|1|2}}.}}