המצור על ירושלים (70) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) |
קובץ על יד (שיחה | תרומות) |
||
שורה 273:
אצל [[יוסף בן מתתיהו]] אין פירוט מדויק של מבנה הדייק, ולכן הוא נתון במחלוקת בין החוקרים. לדעת [[מרדכי גיחון]] הוא כלל חומה רציפה, מגדלים, פתחים מוגנים ועמדות הגנה, כפי שהיה מקובל בצבא הרומי.{{הערה|שם=גיחון 12}}{{ש}}
רוני רייך מציג עמדה שונה במקצת. לדעתו, מהתיאור המופיע אצל יוסף בן מתתיהו לגבי הדייק, לא ניתן להסיק באופן חד משמעי שהוא כלל חומה רציפה. לכן, בהיעדר ממצאים ארכאולוגיים שניתן לייחס אותם לדייק, קיימת אפשרות שהוא הורכב רק משורה של מגדלי משמר עשויים עץ, שהמרווחים ביניהם לא היו מוגנים בחומה. רייך מסביר את העדר שרידים כלשהם של מגדלי העץ שבתוואי הדייק, בכך שהרומאים פירקו אותם לאחר השלמת כיבוש ירושלים, כדי להשתמש בעצים לצורכי בנייה וחימום (ייתכן שהם שימשו, בין השאר, את [[טביעות חותם של הלגיון העשירי פרטנסיס#בית היוצר של הלגיון העשירי פרטנסיס|המלבנה של הלגיון העשירי]], שממערב לעיר), שכן לפי יוסף בן מתתיהו, כתוצאה משימוש אינטנסיבי בעץ במהלך המצור, נכחדו ה[[יער]]ות ברדיוס גדול סביב ירושלים, והיה צורך בפרק זמן ארוך עד לצמיחתם מחדש של יערות [[הרי יהודה]].{{הערה|{{JSTOR|רוני רייך|חורבן ירושלים בשנת 70 לסה"נ: תיאורו של יוסף בן מתתיהו והממצא הארכאולוגי|23407359|קתדרה|חוברת 131, ניסן תש"ס, מרס 2009, עמ' 41-40}}. אפשרות זו תואמת יותר את פרק הזמן הקצר בו הושלם הדייק (שלושה ימים), למרות התקרחותו של האזור מעצים.}}
ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20]] חשפו [[אלעזר ליפא סוקניק]] ו[[ליאו אריה מאיר|ל"א מאיר]] שרידי חומה מצפון ל[[שער שכם]], וזיהו אותם כחלק מ[[החומה השלישית]]. לעומתם, [[קתלין קניון]] הציעה לראות בשרידים אלו כקטע מהדייק של טיטוס.{{הערה|K. Kenyon, '''Digging Up Jerusalem''', london 1974, p. 254-251.}} רייך, בהתחשב בגודל הביצורים שנחשפו וברמת הבינוי הגבוהה שבהם, שולל את אפשרות זו.{{הערה|{{JSTOR|רוני רייך|חורבן ירושלים בשנת 70 לסה"נ: תיאורו של יוסף בן מתתיהו והממצא הארכאולוגי|23407359|קתדרה|חוברת 131, ניסן תש"ס, מרס 2009, עמ' 40}}.}}
| |||