פונדקאות – הבדלי גרסאות

נתוני משרד הבריאות מלמדים על מגמה עלייה במספר הבקשות לאישור הסכמים ובהתאם – על עלייה במספר התינוקות הנולדים בעקבות הליך זה. לדוגמה, בשנת [[2000]] היו עשרים פניות אל הוועדה ושש לידות, ואילו בשנת [[2011]] התקבלו בוועדה 92 פניות ומספר הלידות היה 49. 39% מהזוגות שפנו לטיפול פונדקאות עשו זאת בעקבות כשלון טיפולי פוריות, 35% בשל בעיה בריאותית של האישה ו 26% עקב העדר רחם או בעיה רחמית. 75% מהנשים הפונדקאיות היו גרושות, 22% רווקות ו1% אלמנות. 17% מהנשים הפונדקאיות התגרשו בשנה שקדמה להליך הפונדקאות וכמה מהן ציינו כי התגרשו כדי לעמוד בדרישות חוק הפונדקאות. הגיל המוצע של הפונדקאיות היה 31 ולכ70% מהן הייתה השכלה תיכונית, 7% החזיקו בתואר אקדמי ו 17% לא סיימו 10 שנות לימוד. כרבע מהפונדקאיות היו מובטלות ו80% הצהירו כי המניע שלהן לפונדקאות היה כלכלי. {{הערה|{{מממ|אורלי אלמגור לוטן|פונדקאות בישראל ופונדקאות של ישראלים בחו"ל: המצב הקיים והצגת המלצות ועדה ציבורית לשינויו|m03065|דו"ח שהוגש לוועדה לקידום מעמד האשה ב-29 במאי 2012}}.}}