עברית ישראלית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
|מוסד=[[האקדמיה ללשון העברית]]
}}
'''עברית ישראלית או עברית''' (על שמות נוספים ראו להלן) היא [[שפה שמית]] המדוברת ב[[ישראל|מדינת ישראל]], ובחלק מהקהילות ה[[יהודי]]ות-[[ציונות|ציוניות]] ברחבי העולם, החל מתחילת [[המאה ה-20]].
העברית הישראלית התפתחה בסוף [[המאה ה-19]] ובתחילת המאה ה-20, בתהליך המכונה "[[תחיית הלשון העברית]]". ב[[שנות האלפיים]] מדברים בה כשמונה מיליון בני אדם – רובם ככולם [[תושב|תושבי]] מדינת ישראל או [[הגירה|מהגרים]] ישראלים בעולם, מתוכם כארבעה מיליון כ[[שפת אם]], כשני מיליון [[עולה חדש|עולים חדשים]], כמיליון [[ערביי ישראל|ערבים ישראלים]] וכחצי מיליון ישראלים מהגרים או [[תושב חוץ|תושבי חוץ]] {{אנ|Expatriate}} ויהודים ב[[הקהילה היהודית|קהילות יהודיות ברחבי העולם]]. בנוסף משתמשים בה כחצי מיליון [[ערבים]]{{מקור}} בשטחי [[הגדה המערבית|יהודה שומרון]] ו[[רצועת עזה|חבל עזה]] לצורך תקשורת עם [[ישראלים]].
העברית הישראלית היא הנפוצה בישראל בין שתי [[שפה רשמית|השפות הרשמיות]] של מדינת ישראל, עברית וערבית{{הערה|ראו [[מדיניות לשונית בישראל]] לגבי הגדרת השפות הרשמיות בישראל}}, ועוד לפני [[הקמת מדינת ישראל|הקמתה]], הייתה אחת מן השפות הרשמיות של ממשלת [[המנדט הבריטי]]. לעברית הישראלית אין [[ניב (סיווג שפה)|ניבים גאוגרפיים]], אולם אפשר להבחין ב[[סוציולקט]]ים או ב[[אתנולקט]]ים, הבאים לידי ביטוי בעיקר ב[[הגייה|הגיית]] ה[[עיצור]]ים - במיוחד ה[[עיצורים לועיים|עיצורים הלועיים]]. העברית
==מקורותיה של העברית הישראלית==
עקב תהליך ההתפתחות הייחודי שלה יש לעברית הישראלית מאפיינים מיוחדים, שכן כלולים בה יסודות לשוניים ממקורות שונים: יסודות מן ה[[עברית]] הקלאסית - בעיקר [[עברית מקראית|העברית המקראית]] ו[[לשון חז"ל]]; יסודות מן [[לשון ימי-הביניים|העברית הכתובה של ימי הביניים]] ותקופת [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]]; יסודות שמקורם בשפה ה[[ערבית]]; יסודות שמקורם בשפות [[אירופה]] שדוברו בפי יוצרי העברית הישראלית, בעיקר [[יידיש]], [[פולנית]], [[רוסית]] ו[[גרמנית]]; ויסודות שנוצרו עם הזמן מתוך תהליכים פנימיים שחלו בשפה זו. תהליכים כאלה חלים בכל שפה, אולם בעברית הישראלית הם קורים בצורה מואצת עקב התנאים המיוחדים שבהם היא מתפתחת (ראו פירוט להלן).
ישנם חוקרי שפה החלוקים ביניהם בכמה סוגיות באשר לאופייה ולדמותה של השפה, למשל מידת הקשר בינה לבין העברית הקדומה. המחלוקות משתקפות גם בשמות השונים שמכנים בהם את השפה, ובהם '''עברית ישראלית''' או '''עברית חדשה''', '''עברית מודרנית''' ו'''עברית בת-זמננו'''. רוב החוקרים מכנים את העברית הישראלית בשם Hebrew או עברית ולצורך הבחנה כותבים Modern Hebrew (=עברית מודרנית) או Israeli Hebrew (=עברית ישראלית).
רבדים שונים של השפה העברית הקדומה ושל הכתבים העבריים מ[[ימי הביניים]] משמשים בסיס לעברית הישראלית. הדבר ניכר במיוחד ב[[מורפולוגיה (בלשנות)|מורפולוגיה]] של העברית הישראלית, שהיא דומה מאוד למורפולוגיה של [[שפות שמיות]] אחרות{{הערה|שם=גולדנברג|גדעון גולדנברג, "העברית כלשון שמית חיה". בתוך: '''הלשון העברית בהתפתחותה ובהתחדשותה''', האקדמיה הלאומית למדעים תשנ"ו, עמ' 190-148}}{{הערה|שם=בן חיים|זאב בן-חיים, "לשון עתיקה במציאות החדשה", '''במלחמתה של לשון''', ירושלים תשנ"ב}}. לגבי התחביר של העברית הישראלית הדעות חלוקות: יש הסבורים כי הוא מזכיר תחביר של [[שפות הודו-אירופיות]]{{הערה|1=Paul Wexler, [http://books.google.co.uk/books?ei=zyJcTJWxK5PQ4wb93vmOAg&hl=iw&id=TXgNAAAAYAAJ&q=%22new+view%22 The schizoid nature of modern Hebrew: a Slavic language in search of a Semitic past]}}, ולעומתם אחרים{{הערה|שם=גולדנברג}}{{הערה|שם=בן חיים}} סבורים כי הוא דומה יותר לתחביר של שפות שמיות.
שורה 41:
==השפעות==
העברית הישראלית מתבססת על הרבדים הקדומים שלה ומשתנה במשך הזמן בדומה לשפות חיות אחרות. במיוחד מראשית [[המאה ה-21]], אך כבר מלפני קום המדינה (בעיקר משפחות יהודיות שהתגררו כבר דורות בשטח ארץ-ישראל) ניתן למצוא משפחות רבות שבהן העברית
למשל, ההבחנה בין זכר ונקבה במספרים המונים פחתה בקרב צעירים דוברי עברית
בנוסף, העברית הישראלית מתפתחת בסביבה [[רב-לשונית]]. מחצית המשתמשים בה אינם ילידיים, וגם הדוברים הילידיים לומדים בדרך-כלל לפחות שפה זרה אחת. במצב זה, מושפעת העברית הישראלית בצורה אינטנסיבית משפות זרות(בדומה ל[[לשון חזל]] שהושפעה מארמית,יוונית ,לטינית וכו). גם כאן אפשר למצוא הבדלים בין-דוריים: בעוד שבשפת המבוגרים נשמעת השפעה של בעיקר של [[יידיש]] ושל [[שפות סלאביות]] / + של [[ערבית]] ו[[פרסית]] (ושאר שפות העולים השונות) , בקרב הצעירים ניתן להבחין בהשפעה מסוימת של השפה ה[[אנגלית]]. יש מילים שנובעות מהארמית([[ארמית בבלית]] של התלמוד הבבלי למשל) ומילים שהגיעו מ[[ערבית|הערבית]] על ניביה השונים(חלק מחידושי הלשון של משכילים כמו [[אליעזר בן יהודה]],יחסי השכנות עם ערביי ישראל,תרומת העליות מארצות ערב).כמו כן,יש מילים בעברית שהושפעו משפות נוספות כמו צרפתית, גרמנית, ספרדית, יוונית, איטלקית ועוד . {{-}}
==פונולוגיה==
| |||