מעשה בראשית – הבדלי גרסאות

אנשי הגישה הרציונלית טענו שמעשה בראשית משמעותו הדברים שהתרחשו בראשית העולם; כלומר תיאור חוקי הטבע, שנקבעו בראשית העולם ומתפקדים עד היום. כך ה[[רמב"ם]] טען שיש ללמוד את ה[[פיזיקה]], ואת מכלול החכמות ההכשריות. תפיסה זו גם זיהתה בעיון בחוקי הטבע, בסיס להוכחת קיום האל<ref>רמב"ם, מורה נבוכים, חלק א פרק נד - תארי הפעולה הם תשובת האל למשה לגבי ידיעת עצמותו. וכן: הקדמה לחלק ב - ההוכחות למטפיזי נשענות על הנחות ממדעי הטבע.</ref>,{{מקור}} ומידע כלשהו אודות מהותו (תארי פעולותיו), מקור להתפעלות מגודלו ועצמתו של ה[[אל]]; ומניע ל[[אהבת ה'|אהבת האל]] ו[[יראת ה'|יראתו]]<ref>רמב"ם, משנה תורה, הלכות יסודי התורה, פרק ד הלכה יט</ref>. הרמב"ם פירש את דברי חז"ל על העיסוק ב'מעשה בראשית' כמכוונים ללימוד מדעי הטבע. את חשיבותם הדתית של מדעי הטבע הבין הרמב"ם כבסיס חיוני ומרכזי לתורת האלהות, אותה זיהה עם 'מעשה מרכבה'. ברוח זו נטה הרמב"ם להבין גם את תיאור מעשה הבריאה הפותח את תורת משה, כניסוח מוסווה ליסודות מדעי הטבע.